הכשרה מחדש של המורים: איך ההכשרה משמעותית

Richard Ingersoll, Lisa Merrill, and Henry May. "Retaining Teachers: How Preparation Matters", Educational Leadership; May2012, Vol. 69 Issue 8, p30-34, 5p.

 מחקר חדש מראה שמורים שזוכים לפחות הכשרה פדגוגית צפויים יותר לעזוב את ההוראה – אלה חדשות רעות עבור החינוך במתמטיקה ומדעים

ההכשרה של המורים לעתיד היא אחת מהסוגיות במדיניות החינוך שניטשות לגביהן ויכוחים.

לעתים קרובות, הוויכוח מתרכז בערך היחסי של הידע שיש למורים לגבי החומר (לדעת מה ללמד) ולגבי המיומנות הפדגוגית שלהם (לדעת איך ללמד).

כמות ההכשרה שמקבל מורה חדש בכל אחד מהתחומים הללו תלוי, במידה מסוימת, באופן שהוא או היא נכנסו דרכה להוראה.
יותר מורים מגיעים להוראה דרך מסלולים לא-מסורתיים או חלופיים (כיום יותר מ-40% מהמורים מגיעים להוראה בדרך זו.

לאחרונה, המחברים ערכו מחקר לגבי האופן שבו ההכשרה של מורים לעתיד משפיעה על התוצאה השונה: נשירת מורים. המחברים שואלים: האם הסוגים של ההכשרה שמקבלים מורים חדשים לפני שהם מתחילים ללמד משפיעים על הישארותם במקצוע ההוראה?

איפוס במתמטיקה ומדעים

המחקר הנוכחי מתמקד בהשפעות שיש למגוון הרחב של הסוגים של הכשרת מורים.

מהם שיעורי הנשירה של מורים המגיעים מהתכניות המסורתיות של הכשרת מורים בהשוואה לשיעורי הנשירה של מורים המגיעים מהמסלולים החלופיים?

האם מורים חדשים למתמטיקה ולמדעים בעלי תארים בחינוך צפויים יותר או צפויים פחות להישאר במקצוע לעומת מורים בעלי תארים במתמטיקה או המדעים?

האם לכמות של לימוד הפרקטיקה והיקף ההכשרה בשיטות פדגוגיות יש השפעה כלשהי על הנשירה מהמקצוע?

המחברים התמקדו במורים שהיו בשנת ההוראה הראשונה שלהם, שם שיעור הנשירה הוא הגבוה ביותר וכאשר ההשפעות של ההכשרה להוראה הן החזקות ביותר.

המחברים בחנו האם המורים נשארו בהוראה או עזבו את המקצוע לאחר השנה הראשונה.

המחברים הגדירו את המורים למתמטיקה ולמדעים ככאלה שקיבלו תואר בוגר או תואר מוסמך במתמטיקה, או באחד ממקצועות המדעים, או בתחומים קשורים, כגון: הנדסה, חינוך למתמטיקה, או חינוך למדעים.

הבדלים בהכשרת המורים

הנתונים מראים שההכשרה של מורים חדשים למתמטיקה או למדעים שונה מאוד מההכשרה של מורים במקצועות לימוד אחרים במספר דרכים.

השכלה.

מורים מתחילים למתמטיקה-ובמידה רבה אפילו יותר מורים למדעים – צפויים יותר לקבל את תוארי הבוגר שלהם מהאוניברסיטאות ומהמכללות היוקרתיות ביותר.

מורים מתחילים למתמטיקה ולמדעים גם צפויים יותר להיות בעלי תואר מוסמך או דוקטורט מאשר מורים חדשים במקצועות לימוד אחרים.

בהשוואה למורים חדשים במקצועות לימוד אחרים, מורים מתחילים למתמטיקה – ובמידה רבה אפילו יותר, מורים למדעים - היו צפויים יותר להיות בעלי תארים שאינם בתחום החינוך (לדוגמא, מתמטיקה, ביולוגיה, או כימיה) והיו פחות צפויים להיות בעלי תואר בחינוך (לדוגמא, בהוראת מתמטיקה, או הוראת מדעים).

68 אחוזים מהמורים החדשים למדעים ו-42 אחוזים מהמורים החדשים למתמטיקה היו בעלי תואר אקדמי שלא בתחום החינוך בהשוואה ל-29 אחוזים מכל המורים החדשים במקצועות האחרים.

לבסוף, מורים מתחילים למתמטיקה, ובייחוד מורים למדעים, היו יותר צפויים להיכנס למקצוע ההוראה דרך תכנית חלופית או פשוט להשתתף בקורסים בודדים בעצמם במקום כניסה דרך תכנית רשמית כלשהי (המסלולים החלופיים להוראה מתוכננים בדרך כלל לזרז את המעבר של אנשים שאינם מורים למקצוע ההוראה, בדרך כלל על-ידי כך שהם מאפשרים לאותם אנשים להתחיל ללמד במקביל ללמידה בתכנית).


הכשרה פדגוגית.

מלבד הסוגים של מכללה, תואר ותכנית, מורים מתחילים למתמטיקה ולמדעים שונים גם בהכשרה הפדגוגית שהם רכשו לפני הכניסה להוראה.

במחקר זה, המחברים בחנו סוגים שונים של הכשרה פדגוגית: הוראה מעשית; הזדמנויות לצפות בהוראה של אחרים בכיתה; קבלת משוב רשמי לגבי ההוראה של הסטודנט; והשתתפות בקורס בנושא שיטות ואסטרטגיות הוראה, קורס לגבי בחירה ושימוש בחומרי למידה, וקורס בנושא תיאוריית למידה או פסיכולוגיה של הילד.

מורים מתחילים למדעים-ובמידה פחותה יותר, מורים למתמטיקה – נטו פחות לעבור הכשרה פדגוגית מאשר מורים למקצועות לימוד אחרים. לדוגמא, הן מורים למתמטיקה והן מורים למדעים היו צפויים פחות ללמוד קורס באסטרטגיות ושיטות הוראה.

למורים למתמטיקה ולמורים למדעים גם היה פחות ניסיון בהוראה מעשית מאשר למורים במקצועות לימוד אחרים לפני שהם עבדו בעבודת ההוראה הראשונה שלהם.

כמו כן, ליותר מ-40 אחוזים מהמורים החדשים למדעים לא הייתה כלל התנסות מעשית בהוראה, בהשוואה ל-21 אחוזים מהמורים במקצועות לימדו אחרים.

בנוסף, מורים חדשים למדעים היו פחות צפויים ללמוד קורס לגבי בחירת חומרי למידה או תיאוריית למידה או פסיכולוגיה של הילד. היו להם פחות הזדמנויות לצפות בהוראה של מורים אחרים או לקבל משוב על ההוראה שלהם.

כיצד ההכשרה משפיעה על השחיקה של המורה

ראשית, הנתונים מהמחקר מראים שבשנים 2004-2005, שיעורים גבוהים יותר של מורים למתמטיקה ולמדעים בשנתם הראשונה עזבו את ההוראה לעומת מורים חדשים במקצועות אחרים: לאחר השנה הראשונה, יותר מ-18 אחוזים מהמורים למדעים עזבו, 14.5 אחוזים מהמורים למתמטיקה עזבו, ו-12.3 אחוזים מהמורים למקצועות אחרים עזבו את ההוראה.

בניגוד לאמונות הנפוצות, המחברים מצאו שלסוג המכללה, לתואר ולמסלול ההכשרה יש מעט השפעה על הסבירות שהמורים יעזבו את ההוראה לאחר שנה אחת.

מורים שלמדו לתואר ראשון במוסדות יוקרתיים יותר לא היו צפויים יותר או פחות לחזור לשנה השנייה של ההוראה.
שיעורי השחיקה של מורים מתחילים למתמטיקה ולמדעים שלמדו תואר בחינוך, כגון הוראת מתמטיקה או הוראת מדעים, לא היו שונים מאלה של מורים בעלי תארים שלא בתחום החינוך.

מורים שנכנסו לתחום דרך תכנית מסורתית היו מעט פחות צפויים לעזוב מאשר מורים שנכנסו לתחום דרך המסלול החלופי.


אולם, ההיפך הוא הנכון לגבי כמות ההכשרה הפדגוגית או סוג ההכשרה הפדגוגית שקיבלו המורים החדשים: פדגוגיה הייתה קשורה היטב לשחיקה של המורים.

מורים מתחילים שלמדו יותר קורסים באסטרטגיות ושיטות הוראה, תיאוריית הלמידה או פסיכולוגיה של הילד, או בחירת חומרי למידה היו פחות צפויים באופן משמעותי לעזוב. כמות ההוראה המעשית שהם השתתפו בה, ההזדמנויות לצפות במורים אחרים, וכמות המשוב שהם קיבלו על ההוראה שלהם היו גם קשורים באופן משמעותי לכך שמורים חדשים נשארו בהוראה.


אולם, המחברים מצאו גם שונות גדולה בהכשרה הפדגוגית הן בתוך המסלולים והן ביניהם.

המחברים חילקו את המורים המתחילים לקבוצות המקבלות חבילות שונות ומובחנות של הכשרה פדגוגית.

בקצה האחד של הסקאלה הייתה קבוצה שקיבלה מעט הכשרה פדגוגית או לא קיבלה כלל – אלה שלמדו לכל היותר קורס אחד בשיטות; התנסו מעט בהוראה מעשית או כלל לא התנסו; ומעט הכשרה לגבי בחירת חומרי למידה, למידת קורסים בתיאוריית הלמידה או בפסיכולוגיה של הילד, תצפית על אחרים או משוב על ההוראה. או שלא קיבלו כלל הכשרה והתנסויות מעין אלה.

בקצה האחר של הסקאלה, הייתה קבוצה שקיבלה הכשרה פדגוגית מקיפה-אלה שנכנסו להוראה עם מספר קורסים בשיטות, הכשרה בבחירת חומרי למידה, וקורסים בתיאוריית הלמידה או בפסיכולוגיה של הילד, התנסו בדרך כלל בסמסטר שלם בהוראה מעשית, תצפית על אחרים וקבלת משוב על ההוראה שלהם.

הממצאים היו עקביים עם נתונים מוקדמים יותר, בהשוואה למורים ממקצועות אחרים, מורים מתחילים למתמטיקה ולמדעים היו פחות צפויים ללמוד את חבילת ההכשרה הפדגוגית המקיפה (23 אחוזים מהמורים למתמטיקה ומהמורים למדעים; 31 אחוזים מהמורים למקצועות אחרים) והיו צפויים יותר להיות בעלי הכשרה פדגוגית מעטה או ללא הכשרה פדגוגית (20 אחוזים מהמורים למתמטיקה, 26 אחוזים מהמורים למדעים ו-13 אחוזים בלבד מהמורים למקצועות אחרים).

לחבילה שמורים חדשים קיבלו הייתה השפעה קולקטיבית גדולה מאוד על השחיקה שלהם:
אלה שקיבלו הכשרה פדגוגית מעטה או לא קיבלו הכשרה פדגוגית היו צפויים יותר מפי שניים לעזוב את ההוראה לאחר שנה אחת בהשוואה לאלה שקיבלו את החבילה הפדגוגית המקיפה.

ההכשרה הפדגוגית משמעותית

חלק משיעור התחלופה של מורים למתמטיקה ולמדעים הוא כמובן נורמלי, בלתי נמנע ואפילו יעיל. חלק מהמורים החדשים עוזבים את הכיתה משום שהם גילו שההוראה אינה מתאימה להם. אחרים עוזבים את ההוראה כדי לקבל משרות ניהוליות או תפקידים אחרים הקשורים לחינוך.

אולם, לכל עזיבה יש מחיר. כולן מסתכמות בירידה במורים למתמטיקה ולמדעים בבית ספר מסוים –מורים שבדרך כלל יש צורך להחליפם. אם אנחנו רוצים להבטיח שמורים למתמטיקה ולמדעים בעלי כישורים ילמדו את התלמידים, נשירת מורים היא בעיה חשובה.

המחקר מציע שלחלק מהמאפיינים של השכלה והכשרה של מורים יש תמיכה חזקה בנשירה של מורים חדשים. המורים שקיבלו יותר הכשרה פדגוגית צפויים יותר להישאר בהוראה לאחר השנה הראשונה.

לרוע המזל, סוג ההכשרה שקושר עם התמדה טובה יותר הוא סוג ההכשרה שמורים חדשים למתמטיקה ולמדעים צפויים פחות לקבל . לממצא זה יש השלכות חשובות על המדיניות.

הנתונים מציעים שהכשרה מתאימה בשיטות פדגוגיות ובמיומנויות – איך ללמד – היא גם חשובה. ובתחום זה של הכשרה, המורים למתמטיקה ובייחוד המורים למדעים בעמדת נחיתות.