הכשרה חלופית לחינוך מיוחד: רציונל, בעיות והמלצות

Quigney, T.A. (2010). Alternative teaching certification in special education: rationale, concerns and recommendations, Issues in Teacher Education,

מילות מפתח: הכשרת מורים חלופית, חינוך מיוחד

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

אחת השאלות המרכזיות בהכשרת מורים כיום היא מה יוצר תוכנית הכשרה אפקטיבית להכשרת מורים ללמד תלמידים במאה ה-21? אחת התשובות שצצו במערכות החינוך היא מסלולי הכשרה חלופיים.

הדיון והמחלוקות בדבר התועלת שבמסלולים כאלה רבים. בין המעלות מציינים את האטרקטיביות של התוכניות לאוכלוסייה מגוונת יותר(Zeichner & Schulte, 2001, Hunphrey & Wechsler, 2007), והכשרה בתחומי-חסר כמו מדעים ומתמטיקה((Honawar, 2007 וחינוך מיוחד (Sindelar et al., 2004). התומכים במסלולי ההכשרה החלופיים מדגישים את מרכיב ההתנסות המעשית בתוכניות הללו ואת העניין שהן מעוררות בקרב אנשים מבוגרים ובעלי יכולת המעוניינים בהוראה אך אינם עושים זאת באמצעות הגישות המסורתיות להכשרה ולרישוי (Laczko-Kerr & Berliner, 2003).

מחקרים שעסקו בהשפעה של התוכניות החלופיות מועטים, והממצאים הקיימים לרוב אינם עקביים ואינם מכריעים(Boyd et al., 2005, Constantine et .al, 2009). בתחום החינוך המיוחד נמצא כי התוכניות החלופיות פחות מתאימות בהשוואה לתכניות המסורתיות(Nougaret et al., 2005).

הרציונל לקיומן של תוכניות חלופיות בחינוך מיוחד

א) ביקורת כללית על תוכניות ההכשרה המסורתיות(דגש יתר, כספי ואחר על הקורסים, דגש יתר על יכולת ורבלית וידע תוכן); ב) חוסר במורים בחינוך מיוחד (למשל, Billingsley & McLeskey, 2004,Sindelar et al., 2007); ג) מורים באיכות גבוהה (HQT) ושונות בין מורים (הכוונה לגיוס מורים מקבוצות שייצוגן נמצא בחסר, מורים מרקעים תרבותיים ולשוניים שונים (Brownell et al., 2004 , Connelly et al., 2004).

המלצות בדבר הכשרה חלופית בחינוך מיוחד

כמות ערוצי ההכשרה החלופית וכמות המסיימים אותן גדלה ביותר בעשרים השנים האחרונות, וכשליש מהמורים שנכנסו לעבודה בהוראה למדו בהן. בתחום החינוך המיוחד הדבר בולט אף יותר (Feistritzer, 2007). בהקשר זה יש להתייחס לכמה גורמים:

א) שונות במבנה של התוכניות החלופיות בחינוך המיוחד – המרכיבים של ערוץ חלופי לרישוי בהוראה בחנ"מ אינם אחידים. בדרך כלל מדובר בלומדים בעלי תואר ראשון, לפעמים בעלי ניסיון מסוים בהוראה ובלמידה המלמדים במעמד של רישוי זמני. מאפיינים של התוכניות החלופיות עשויים להיות: קידום נגישות מהירה למקצוע (למשל, Constantine et al., 2009), הצבת דרישות מקוצרות בקורסים ובהתנסות המעשית, מתן אפשרות למידה בתוך בתי הספר ושילוב תהליכי חונכות במסגרת הלימודים.

ב) דגש מועט על פדגוגיה ומתודולוגיה בתוכניות החלופיות בחנ"מ - למרות שחלק מהתוכניות החלופיות כולל קורסים והתנסויות הקשורים לפדגוגיה ולמתודולוגיה, רבות אינן כוללות היבטים אלה, ומדגישות בעיקר ידע תוכן. אין ספק שידע תוכן חיוני ביותר בהוראה יעילה ואיכותית, והוא חשוב מאוד למורי החינוך המיוחד(עמידה בסטנדרטים לקבלת רישוי, ביסוס מעמד מקצועי, שיתוף פעולה עם מורים אחרים). הבעיה היא הפחתת הערך של קורסים בפדגוגיה ושל התנסויות המקשרות את ידע התוכן לתלמידים בצ"מ*. תחומים אלה חשובים שכן מורי חנ"מ נדרשים לסגל ולהתאים חומר דיסציפלינרי לתלמידים במסגרות המיוחדות, או לייעץ למורים אחרים בנושאי התנהגות לבצ"מ.

הצורך לכלול היבטים פדגוגיים ומתודולוגיים בערוצים החלופיים בולט ביותר. יש ללמוד , בין היתר, תיאוריות למידה, תיאוריות התפתחותיות, תיאוריות של הנעה ונושאים של הערכת תלמידים (Laczko-Kerr & Berliner, 2003). וכן, שיטות הוראה וניהול כיתה (Wilson et al., 2001).

ג) כניסה מוקדמת מידי לכיתה והשענות רבה מידי על למידה-תוך-כדי-עבודה – שיבוץ מורים חדשים בעלי התנסויות מעשית מוגבלת בכיתה שבה ילדים בצ"מ יוצר סיכון רב(Rosenberg et al., 2007). התוכניות החלופיות נשענות במידה רבה על למידה במקום העבודה, לכן יש להקדיש לתהליך זה תשומת לב רבה. חשוב ליצור למתכשרים הזדמנויות חונכות שיטתיות ושיחות משוב קבועות תוך כדי עבודת ההוראה. במחקר נמצא כי חונכות בתוכניות החלופיות בחנ"מ נמצאה כגורם בעל השפעה מובהקת על יעילות התוכניות (Rosenberg & Sindelar, 2005 ). גם לעבודה עם מדריך פדגוגי ממוסד ההכשרה יש חשיבות בהקשר זה, ובפועל הערוצים המיוחדים הקיימים אכן נשענים על המומחיות של אנשי המוסדות להשכלה גבוהה. יש לגבות את הלמידה-תוך-כדי-עבודה בהתפתחות מקצועיות ולקדם דגמים של שיתופיות בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין בתי הספר.

לאור התגברות מציאותם של ערוצי הכשרה חלופיים למורים לחנ"מ ראוי להקדיש למבנה ולהרכב שלהם תשומת לב רבה. מחקר נוסף שיתמקד במרכיבי התוכניות ובפרקטיקות של הכשרה יעילה למורים בחנ"מ עשוי לסייע בהפחתת השונות הרבה בין התוכניות החלופיות ובזיהוי מרכיבים חיוניים שיש לכלול בהן.

*בצ"מ= בעלי צרכים מיוחדים.

ביבליוגרפיה

Billingsley, B.S., & McLeskey, J. (2004). Critical issues in special education teacher supply and demand: Overview, The Journal of Special Education, 38(1), 2-4.
Boyd, D., et al., (2005). How changes in entry requirements alter the teacher workforce and affect student achievement, http://www.teacherpolicyresearch.org/portals/pdfs/ how_ changes_ in_ entry_ requirements_ alter_ the_ teacher_ workforce. pdf
Brownell, M.T., et al., (2005) Critical features of special education teacher preparation: a comparison with general teacher education, The Journal of Special Education, 38(4), 242-252.
Connelly, V., et al., (2004). CLD position statement: alternative routes to certification in special education, Learning Disability Quarterly, 27(2), 122-123.
Constantine, J., et .al, (2009). An evaluation of teacher trained through different routes to certification, http://ies.ed.gov/ncee/pubs/20094043/pdf/20094044.pdf
Feistritzer, E. (2007). Alternative teacher certification: A state-by-state analysis, http://www.teach-now.org/intro.cfm
Honawar, V. (2007).Alternative-certification programs multiply, Education Week, 26(33), 16.
Hunphrey, D.C., & Wechsler, (2007).
Laczko-Kerr, & Berliner, M.E. (2003). Insights into alternative certification: initial findings from a national study, Teachers College Record, 109(3), 483-530.
Nougaret, A.A., et al., (2005). Does teacher education produce better special education teachers? Exceptional Children, 71(3), 217-229.
Rosenberg, M.S., & Sindelar, P.T. (2005). The proliferation of alternative routes to certification in special education: A critical review of the literature, The Journal of Special Education, 39(2), 117-127.
Rosenberg M.S., et al., (2007). Alternative routes program for certification in special education: program infrastructure, instructional delivery and participant characteristics, Exceptional Children, 73(2), 224-229.
Sindelar, P.T., et al., (2007). Getting teachers where they are needed most: the case for licensure reciprocity, Teacher Education and Special Education, 30(2), 103-114.
Sindelar, P.T., et al., (2004). Comparisons of traditionally and alternatively trained teachers, Exceptionality, 12(4), 209-223.
Wilson, S.M., et al., (2001). Teacher preparation research: current knowledge , gaps and recommendations , an executive summary of the research report.
Zeichner, K.M., & Schulte, A.K. (2001) What we know and don/t know from peer-reviewed research about alternative teacher certification programs, Journal of Teacher Education, 52(4), 266-282.