הוראת יסודות הקריאה לתלמידי החינוך המיוחד

Whitbread, K. M., Knapp, S.L., & Bengtson, M. (2021). Teaching Foundational Reading Skills to Students with Intellectual Disabilities. Teaching Exceptional Children. 53, 6, 424-432

הוראת קריאה בחינוך המיוחד

לפי המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות אנושית (National Institute of Child Health and Human Development), קריאה היא הכישור החשוב ביותר שניתן להנחיל לילד בחייו. היכולת לקרוא נחשבת כמנבאת של הישגיות לימודית, הצלחה אקדמית והשתלבות בשוק התעסוקה. מנגד, ולמרבה הצער, ילדים אשר מגיעים לבגרות ללא כישורי קריאה נמצאים בסיכון להערכה עצמית ירודה, אבטלה ועוני.

עבור תלמידי החינוך המיוחד, רכישת מיומנויות קריאה הינן קריטיות עבור עתידם כאינדיבידואלים עצמאים. שכן, כמעט כל המחויבויות והזכויות בחיים הבוגרים, החל מקריאת שילוט והכוונה ברחוב וכלה במילוי טפסים למשרה או קריאת תופעות לוואי של תרופת מרשם, תלויים ביכולת לקרוא. למרות האמור לעיל, מורי חינוך מיוחד רבים לא הוכשרו להוראת קריאה המותאמת לתלמידי צרכים מיוחדים והם נוטים להישען על תוכנית הלימוד הכללית.

הוראת הקריאה

פאנל הקריאה הבינלאומי (The National Reading Panel) בחן, במשך עשרות שנים, כיצד ילדים לומדים לקרוא, והסיק כי הוראת קריאה יעילה חייבת להתייחס לחמשת הרכיבים הבאים:

1) מודעות פונמית (הֶגְיָן) – היכולת לשמוע, להחליף הברות ולתמרן בין צלילים של מילים;

2) פונטיקה (הִבָּרוֹן) – זיהוי הסדר והיחסים המשתנים בין האותיות לבין הצלילים;

3) אוצר מילים – שליטה בבנק המילים הדרוש כדי לתקשר בבהירות;

4) רהיטות – היכולת לקרוא נכון, לדבר באופן שוטף ולהביע רעיונות מורכבים;

5) התמצאות – הבנת הטקסט הכתוב במלואו.

קריאה בחינוך המיוחד

למרות שכל תלמיד ניחן בכישורי למידה משלו, לתלמידי החינוך המיוחד יש מספר מכנים משותפים אשר משפיעים על התקדמותם בלימודים. כך, למשל, רבים סובלים מבעיות ראיה ושמיעה שגורמים לעיכוב בהתפתחות השפתית. בנוסף, חלקן סובלים ממוגבלויות מוטוריות שעלולות להוביל לעיכוב במיומנויות גזירה, ציור, כתיבה ועוד. לא זו בלבד, בעידן בו חלק מהילדים לומד לקרוא עוד לפני כיתה א', אתגר גדול נוסף עבור תלמידי חינוך מיוחד קשור למגבלות בתחומי הזיכרון ועיבוד המידע.

למעשה, רוב תלמידי החינוך המיוחד זקוקים להוראה פרטנית ותרגול חוזר ונשנה כדי לקלוט, לעבד ולזכור את המידע. למעשה, בהשוואה לתלמיד הממוצע, לתלמידי החינוך המיוחד עלול לקחת פי ארבעה זמן לרכוש מיומנויות פונטיות.

המלצות

1) שימוש בהמחשות מוחצנות - כדי למקסם את הפוטנציאל הלמידתי של התלמידים, הציגו בפניהם רעיונות חדשים באופן ישיר ונהיר, הרבו להשתמש בחומרים ויזואליים ואל תצפו מהם להגיע למסקנות באופן עצמאי. ודאו כי הם מבינים את הנושא המועבר, את חשיבותו ואת שיטת הלימוד. בנוסף, הקפידו להציג קשר לוגי בין השיעור הקודם לבין השיעור הנוכחי והתקדמו במהלך השנה – מהחומר הפשוט למורכב.

2) הנעת תלמידים לפעולה - אחת הדרכים הטובות לתמרץ תלמידים היא להציע להם מגוון של אופציות ולהעניק להם תחושה שהם בוחרים את החומר הנלמד. אפשרו לתלמידים, למשל, לבחור בין עיפרון לבין טושים צבעוניים, בין לוח לבן מחיק לבין עט ומחברת, בין פתקיות לבין קלפים ועוד. כמו כן, תנו להם לבחור את סדר הפעילויות של השיעור. למשל, קריאה לפני הכתבה.

גם הטכנולוגיה יכולה לשרת את המורים ככלי פדגוגי. בעיקר, מחשבי לוח (iPads) אשר נוטים לשאת חן בעיני התלמידים כיום. בהקשר זה, יש מגוון רחב של אפליקציות המותאמות לכיתות א'-ד' אותן ניתן לשלב בהוראת קריאה והן יכולות להתאים גם כשיעורי בית או במצבי למידה מרחוק. לדוגמה, Letters Tiles ו-Drawp for School.

לבסוף, תלמידים כיום מגיבים היטב לחוויות רב-חושיות, כמו ממשקים, משחקים, תחרויות ותנועה בכיתה. לכן, אפשרו להם להתמסר בכדור בכיתה ולקרוא בסדר עולה את האל"ף-בי"ת, לקשר בין צלילים לבין ניקוד, למצוא מילים נרדפות ועוד.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך מיוחד