הוראה דרך עשייה והתנסות – הזדמנות לשלב בין תאוריה למעשה

כ"ץ, ש' ופריש, י' (2013). חוללות עצמית במכללה להוראה: הלכה למעשה (עמ' 62-37). חיפה: שאנן – המכללה האקדמית הדתית לחינוך.

בפרק הנוכחי מתארים מחברי הספר את ההוראה-למידה-הערכה של נושא החוללות העצמית – הלכה למעשה במכללה להוראה. זוהי הזדמנות לסטודנט המתכשר להוראה להתנסות באופן עצמאי במחקר שהוא בוחר, באופן שהוא מעדיף ובאחריותו, תוך שהוא לומד ומבצע עבודת חקר באחד הנושאים החשובים לו, לתלמידיו ולבית-הספר או למוסד שבו הוא עובד. זוהי אפשרות להשתמש בחומר התאורטי הנלמד בקורס ובהתנסויות המעשיות, אפשרות לבחור את הנושא, שהוא הכי טוב בו, לבצע בו מחקר, ללמוד ולחקור אותו הלכה למעשה, לעבד אותו ולהציגו בדרך אקדמית.

נושא החוללות העצמית נחקר בעיקר באמצעות מתודולוגיות כמותיות עד היום. מחברי הספר עושים עבודת חריש עומק בנושא זה בדרך החקר האיכותית כדי לנסות לגלות מידע סמוי עמוק הקשור למחשבות, תחושות, רגשות, אמונות ותפיסות הגורמות לאדם לפעול. אמונות אלה הן אמונות החוללות המהוות מרכיב מפתח לפעולה. המחקר האיכותי חשוב כתפיסת עולם לא רק מנקודת מבט מחקרית, אלא גם כחלק אינטגרלי הטבוע בתוך מקצוע החינוך משום שהוא מדגיש את המורכבות העצומה ורבת הפנים המאפיינת את ההתנסות האנושית ואת הסביבה התרבותית-חברתית שבה מתפקדים ילדים ואנשים האחראים על חינוכם.

כיום יש מעט מחקרים העוסקים בדרך הוראתו של המחקר האיכותי. ייתכן שהסיבה לכך שאין תאוריה מוגדרת להוראת שיטות מחקר איכותיות היא האופי המיוחד של התחום שהוא יותר יחסי, דו משמעי, או פתוח בהשוואה למחקר הכמותי, או ייתכן שזו ההיסטוריה הקצרה יותר שלו בהשוואה למחקר הכמותי. מחברי הספר מציעים את המודל שהם פיתחו במשך יותר מעשר שנות הוראת הקורסים "חוללות עצמית – הלכה למעשה" ו"שיטות מחקר איכותיות", תוך חשיבה ביקורתית רפלקטיבית.

המודל משלב עקרונות תאורטיים פוסט-מודרניסטיים בהוראה מסורתית של מתודולוגית המחקר האיכותי בנושא החוללות העצמית. ההוראה במודל זה היא הוראה מונחית ביצוע הנקראת בפי מחברי הספר: הוראה מעצבת בשיטת הפינג פונג. העבודה היא עבודה רפלקטיבית של חוקרים המודעים לתהליך, מבינים את עצמם ואת האחר, מעריכים ומבקרים את עצמם כהרגל. למודל המוצע חמישה עקרונות: (1) הוראה-למידה דרך עשייה; (2) הוראה מעצבת באמצעות ביצוע מונחה בשיטת הפינג-פונג; (3) סוג מחקר איכותי אחד או שניים שנלמדים בכל קורס; (4) ביצוע קונבנציונלי עם חשיפה להשקפות פוסט-מודרניסטיות במחקר האיכותי; (5) גמישות המודל.

מטרת הקורס הייתה לבנות מודל הוראה שבבסיסו התכנים הנחוצים לביצוע מחקר פעולה בנושא החוללות העצמית.

 התכנים נלמדו באופן שיטתי בהתאם לסדר העבודה שבו מתבצעת עבודת מחקר: איסוף ומיזוג חומר ספרותי, כתיבת סקירת ספרות, איסוף נתונים משדה המחקר באמצעות ראיון עומק, תצפית פתוחה, רשימות שדה, קבוצות מיקוד (focus groups), רפלקסיה ופרוטוקולים, ניתוח תכנים, כתיבת תוצאות, התערבויות שונות, איסוף נתונים מחודש, ניתוח, הסקת מסקנות, כתיבת דיון, והצגת העבודה. הקונספציות העיקריות של הפרדיגמה האיכותית נידונו בכל עת לפני העבודה, אחרי העבודה ובמהלכה.

שיטת הפינג-פונג היא מעין התכתבות בין מנחה לסטודנט. לאחר שמנחה בודק ריאיון משוכתב ומודפס ומעיר הערות בונות, הוא מחזיר את העבודה לסטודנט, הסטודנט מתקן ומוסר שנית, העבודה נבדקת שוב והסטודנט מתקן – כך מתנהל התהליך לאורך כל שלבי העבודה. הנכונות של המרצה לבדוק בהתמדה חומר משיעור לשיעור, מעלה את המוטיבציה של הסטודנט להתאמץ ולשפר את ביצועיו. הסטודנט עוסק במחקר לא רק בכיתה, אלא גם עוסק במחקר זמן רב בביתו ובזמנו החופשי. השקעה זו מניבה פירות. יצירת ערוץ פתוח לייעוץ ולקבלת משוב לעזרה משפיעים על החוללות העצמית של הסטודנט לבצע עבודת חקר וזו מעלה את הביצוע.
מחברי הספר מפרטים את העקרונות המובילים את הוראת המחקר האיכותי: (1) החוקר הוא "כלי" המחקר העיקרי; (2) המחקר האיכותי הוא הקשרי (contextual); (3) מהלך המחקר הוא "תגובתי" (responsive); (4) מהלך המחקר האיכותי הוא רפלקסיבי (reflexive); (5) מהלך המחקר האיכותי הוא חוזר (recursive); (6) מהלך המחקר האיכותי הוא חשיבתי-רפלקטיבי; (7) התייחסות לפגיעות ולהגינות; (8) פיתוח סקרנות של חוקר; (9) איסוף הנתונים נעשה ממקורות שונים ומגוונים; (10) אקלים הלמידה וגמישות בדרך ההוראה.