הבנת המשחק: חינוך גופני בעולם פוסט-מודרני

לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' (2012). "הבנת המשחק": חינוך גופני בעולם פוסט-מודרני. גילוי דעת, 2, 80-57.

החינוך הגופני מעוגן בתוכנית הליבה של משרד החינוך, הכוללת אשכול של מקצועות חובה הנלמדים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. גם בחטיבה העליונה לומדים חינוך גופני, והציון מופיע בתעודת הבגרות. לאחרונה הוכנסו שיעורי חינוך גופני גם לגני ילדים. מעת לעת מתפרסמים ספרים, מאמרים וקובצי מאמרים העוסקים בדמותו הרצויה של בוגר/ת מערכת החינוך בישראל, בדמותה של מערכת החינוך ובדמותם של המורים בעשורים הבאים. עם זאת, רוב הכותבים אינם מתייחסים לשינויים בתרבות הגוף ובצורכי הגוף של אזרחי המחר, הקשורים כמובן לשינויים הטכנולוגיים, החברתיים והתרבותיים הכלליים.

במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים.

בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים. מחברי המאמר מציעים שמורים לחינוך גופני ירחיבו את השכלתם במוקדים אלה ויפתחו תוכניות לימודים בית-ספריות, יחידות הוראה מתפתחות ומערכי שיעור שיביאו מוקדים אלה לידי ביטוי. תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני יכללו קורסים ייחודיים שיבטאו את התכנים התיאורטיים והיישומיים של כל אחד מהמוקדים המוצעים; תוכניות הלימודים הבית-ספריות יכללו אף הן נושאי לימוד ופעילויות אישיות וקבוצתיות ברוח מוקדים אלה. המוקדים הם: חינוך לצריכת מידע ולשימוש בטכנולוגיות, חינוך לשימוש בפדגוגיות חדשות, חינוך לרב-תרבותיות ולשלום, חינוך הומניסטי וחינוך לבריאות ולאורח חיים משפחתי וקהילתי פעיל.

א. חינוך לצריכת מידע ולשימוש בטכנולוגיות
לנוכח המקום שתופסת טכנולוגיית המידע בעולמנו, על כל המורים, ובהם המורים לחינוך גופני, לגלות בקיאות רבה בשימוש באינטרנט, במחשב ובאמצעי תקשורת אחרים, ככלי לרכישת מידע בעבורם ובעבור תלמידיהם, ואף להשתמש, במידת האפשר, בטכנולוגיה זו בשיעוריהם. טכנולוגיית המחשוב תאפשר רכישת ידע וחשיפה של התלמידים למקורות רבים ומגוונים שהם מעבר לידע של המורה ולאפשרויות של בית הספר והקהילה. נושאי לימוד אחדים בחינוך גופני יכולים להילמד בלמידה עצמית על ידי התלמיד בעזרת חיפוש באינטרנט. דיון בשאלות אלו, בדרך של למידה עצמית של הנושא ודיון קבוצתי שייערך בכיתה, יאפשר לתלמידים לפתח חשיבה ביקורתית על נושאים הקשורים בחינוך גופני, שאינם זוכים לדיון מעמיק במסגרת השיעורים. המדע והטכנולוגיה ישכללו גם את שיטות ההוראה, התרגול והמדידה של יכולות ומיומנויות מוטוריות.

ב. חינוך לשימוש בפדגוגיות חדשות
שני מודלים של הוראה היכולים לסייע בידי המורה לחינוך גופני ליצור סביבות למידה תומכות ומקדמות למידה הם חינוך לספורט וחינוך להבנת המשחק. מחקרים מלמדים שהם נמצאו יעילים בקידום למידה ובהגברת המעורבות של התלמידים בשיעורי החינוך הגופני.
מודל החינוך לספורט מניח כי התלמיד ניצב במרכז הלמידה, כי המורה מעצב את הסביבה הלימודית שלו וכי המשימות מתפתחות בהתאם לרמתו וליכולותיו של התלמיד. התלמידים מעורבים ומתעניינים, מפתחים מנהיגות, מקבלים עליהם אחריות ומתפקדים בכוחות עצמם, כך שבמשך הזמן המורה נעשה פחות מעורב והתלמיד הולך והופך עצמאי. התלמידים אף מתנסים בארגון ובניהול תוך כדי ביצוע מגוון תפקידים – מאמנים, ראשי קבוצה, מנהלי קבוצה, מזכירים, שופטים, רשמי ניקוד וחברי ועדה מארגנת – המספקים לכלל התלמידים בכיתה חוויה ספורטיבית שלמה. על סמך ממצאי המחקרים נראה שהחינוך לספורט מסייע לתלמידים להתפתח בשלושה מישורים: כספורטאים מיומנים (שליטה במיומנויות, הבנת אסטרטגיות משחק ויישומן בהתאם למורכבות המשחק והכרת תפקידי השחקנים האחרים), כשחקנים מבינים (הכרת חוקי המשחק, טקסים ומסורת) וכמשתתפים נלהבים (מעורבות ותרומה רבה ככל האפשר לקידום הקבוצה).

חינוך להבנת המשחק הוא מודל הוראתי המדגיש טיפוח הבנה בקרב התלמידים, שיתוף פעולה ביניהם, תקשורת בין-אישית ועבודת צוות. מודל זה מקדם משחק הוגן, גילוי אחריות אישית וקבוצתית ופיתוח מנהיגות. התלמידים לומדים לקבל החלטות במצבי משחק משתנים, לקבל עליהם אחריות ללמידה, לכבד אחרים ולשתף פעולה במסגרת קבוצה שלכל חבריה מטרות זהות. המודל להבנת המשחק מתמקד בטיפוח המשחק השלם ולא באימון חלקיו, כלומר בחיזוק היסודות הטכניים שלו. הואיל ומודל זה מבליט את שיתוף הפעולה בין התלמידים, המורה לחינוך גופני יכול לנצלו ליצירת שיתוף פעולה בין תלמידים שהם ברמות שונות של מיומנות, בין בנים ובנות ובין תלמידים מרקע שונה. המודל ממחיש שללא שיתוף פעולה וללא הבנה אמיתית של חוקי המשחק על ידי כל משתתפיו, לא יוכלו המשחקים (התלמידים) ליהנות מהמשחק ולהגיע להישגים.

ג. חינוך לרב-תרבותיות ולשלום
המרקם הרב-תרבותי של אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר בישראל כיום מחייב מורים לחינוך גופני לנצל את הפעילות המשחקית בשיעוריהם לשם קירוב לבבות בין ילדים ממגזרים שונים, עדות שונות ואף לאומים שונים. מורים לחינוך גופני נדרשים לתכנן פעילויות ספורט המבליטות שיתוף פעולה בין המשתתפים וטיפוח ההבנה שאפשר להגיע להישגים למרות ההבדלים בין חברי הקבוצה. לשם כך על המורים לחינוך גופני לא רק ללמד את התלמידים לשתף פעולה ביניהם אלא גם להעריך את ביצועיהם ולהתחשב בעמידתם ביעדים אלו. בהקשר זה, אימוץ ההנחה ש"הניצחון אינו הדבר החשוב ביותר" הוא הכרחי. עם זאת, אימוץ הנחה זו אינו פשוט, משום שכולם – הן המשתתפים בפעילות הן הצופים בה – מצפים שקבוצתם תנצח את היריבה. לכן, על המורה לחינוך גופני מוטלת המשימה לעדן את המסר בדבר חשיבות הניצחון בספורט ולחזק מסרים של שיתוף פעולה, הנאה והידברות דרך הפעילות הספורטיבית.

ד. חינוך הומניסטי
המגמה הנמשכת של החינוך ההומניסטי, הדוגלת בפיתוח מיטבי של כל אדם, בהכרה בזכויותיו ובחובותיו ובקידום האתוס של היות האדם מאושר בחייו, תהיה אחת מאבני הדרך בחינוך העתידי. המורה לחינוך גופני יצטרך לתת את הדעת על כך ולהתאים לכל אחד מתלמידיו תוכניות אימונים (פעילות אישית, פעילות קבוצתית, משחקים וכדומה) על פי צורכיהם האישיים והעדפותיהם. הדבר אמור גם לגבי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מצד אחד ותלמידים מחוננים ומוכשרים מן הצד האחר. המורה לחינוך גופני יידרש ללמוד במסגרת הכשרתו קורסים שיעשירו אותו ביעדיו של החינוך ההומניסטי ויספקו לו את הידע הדרוש לתכנן פעילויות מגוונות שיתאימו לכל תלמיד ותלמידה. ברוח זו יידרש המורה לחינוך גופני לעצב סביבות מאתגרות למידה המספקות הדרכה מקצועית וגם תמיכה חברתית ורגשית, שיאפשרו למידה מיטבית לכל תלמיד בכיתה בהתאם לרמת מיומנותו ויכולתו.

ה. חינוך לבריאות ולאורח חיים משפחתי וקהילתי פעיל
המורה לחינוך גופני יידרש לרכוש ידע בנושאי בריאות ותזונה נוסף על ידע התוכן והידע הפדגוגי שלו. מצופה ממורים לחינוך גופני שיהיו יועצים לפעילות גופנית ומובילים במאמצי בית הספר לחנך תלמידים לאורח חיים בריא ופעיל. על המורה להדגיש לא רק כיצד לשפר את הכושר הגופני אצל תלמידים אלא בעיקר ללמדם ליהנות מהפעילות הגופנית ולהיות מעורבים בסוג פעילות שיוכלו לעסוק בה גם בהיותם מבוגרים. ציפייה נוספת מהמורה לחינוך גופני היא שילמד את הצעירים להיות אחראים לרווחתם האישית ולרווחתם של אחרים, בעיקר בני משפחה וחברים. עליו להכשירם לניהול עצמי של תכנית הפעילות הגופנית שלהם, כך שיפתחו הרגלים שיובילו לסגנון חיים בריא בעתיד. על המורה לחינוך גופני ליזום אירועים קהילתיים המבוססים על פעילות גופנית המונית, מבוקרת ומודרכת, ולפתח מודעות בקרב חברי הקהילה לאורח חיים בריא ופעיל.

לסיכום, מחברי המאמר מציעים לכלול בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני את חמשת המוקדים הנדונים במאמר זה. עם זאת, לא כל תוכנית לימודים אמורה לכלול את כל המוקדים. ייתכן שאחת תבליט מוקד אחד או שניים, ואחרת תבליט מוקדים אחרים. מעצבי המדיניות של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני נדרשים להביא בחשבון את הייחודיות של כל מוקד ולעצב תוכניות לימודים שיחשפו את הסטודנט לידע התיאורטי והיישומי הרלוונטי למוקד הנבחר. רכישת ידע ומיומנויות במוקדים אלו תאפשר לבוגר תוכנית הכשרה בחינוך גופני להתאים את המקצוע לצרכים העכשוויים והעתידיים של התלמיד של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת