הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה : זיכרון ריגושי והשפעותיו על הוראה ולמידה

מאת: שוש לשם
מילות מפתח: בעיות זיכרון דינמיקה פסיכולוגית דרכי הוראה חקר המוח מאפיינים קוגניטיביים מצבי לחץ מצבי למידה רגשות תלמידים
מקור וקרדיט :   שוש לשם. "הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה : זיכרון ריגושי והשפעותיו על הוראה ולמידה" מגזין רוח אורנים, ינואר 2011  
עיקרי הרצאתו של ד"ר קובי גוטרמן ביום עיון במכללת אורנים בנושא הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה: זיכרון ריגושי והשפעותיו על הוראה ולמידה. ההרצאה עסקה במחקר העדכני על הקשר בין המוח, הלמידה והרגשות והביא את המחקר היישומי בשילוב עצות וטכניקות לחיי יום יום בכיתה, מה קורה במוחם של תלמידים וכיצד הם מגיבים לאיום ולמצבי עקה. כיצד אפשר לעזור טוב יותר לתלמידים להתמודד עם דרישות ביה"ס, עם חרדת מבחנים ועם סערת רגשות.
ד"ר קובי גוטרמן שילב בהרצאתו סיפורים אישיים מבית אבא כדי להמחיש את הזיכרון הריגושי וכן סיפורים מחיי בית הספר ששאב מתצפיות שערך בבתי ספר שונים בארץ כדי להדגים תופעות של מצבי לחץ והשפעתן על הלמידה. הוא סיפר, למשל על שיעור אנגלית בכיתה ה' שבו יובל, שהאנגלית שגורה בפיו, שכח לפתע כיצד מאייתים את המילה Read כיוון שהיה בלחץ עקב נזיפה שקיבל המהמורה.
ד"ר קובי גוטרמן נתן הסבר מרתק על מבנה המוח והסביר את תפקידו בהגנה על חיינו תוך מתן דוגמאות מחיי יום יום. מה גרם ליובל לשכוח כיצד מאייתים מילה שלבטח ידע כיצד מאייתים ומה הקשר בין אמירתו כי היה  בלחץ לבין הגנה על חיינו?
 לצורך כך ד"ר קובי גוטרמן הסביר את הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה, כיצד המוח האנושי רושם זיכרונות ומה קורה לזיכרונות אלו בזמן חרדה, לחץ , בהלה או בעת.
נוכחות הקורטיזול אצל יובל עלתה כתוצאה מהחרדה הזמנית שנבעה מקריאת המורה: "בוא הנה" וזאת כאשר יובל לא היה מוכן ו"נתפס בקלקלתו" . כתוצאה מחרדה זמנית זו עלתה רמת הקורטיזול במוחו, חסמה את הגישה לזיכרונות קיימים ויובל נכשל באיות המילה.
הסבר קצר וממצה זה הוא הנדרש למורים ולמתכשרים להוראה. החשיבות בהבנת התהליכים היא בידיעה כי הם מתקיימים כל אימת שהמוח נחשף למידע מאיים. באלפי שנות התפתחות המין האנושי מוח האדם לא למד להבחין בין איומים פיזיים על חיינו לבין איומים רגשיים, קוגניטיביים אקדמאיים או סביבתיים. איום הוא איום הוא איום, ומכאן התנהגותנו כמורים מכתיבה את התנהגותם של התלמידים. יצירת הקורטיזול היא תגובה אוטומטית בכל סוג של איום והיא מעכבת למידה. דרך פנייתנו לתלמיד, שפת הגוף שלנו וכל אמירה בעלת אופי נגטיבי , ציני או סרקסטי, גערה או איום מפעילים את מערכת ההגנה של המוח.
לא בכל מצב נוכל כמבוגרים למנוע את השתתפותנו הפעילה ביצירת מצבי לחץ אצל התלמידים. לעתים גם אנו חשים מאוימים ומגיבים בהתאם. אולם הידיעה על פעולתו של מנגנון זה נותנת בידינו הן את התבונה לנהוג אחרת והן את ההבנה והידיעה כי תלמיד שמוחו "נשטף"  קורטיזול לא יוכל ללמוד ולזכור מידע חדש עד שמוחו יגיע לאיזון כימי.
ההרצאה של ד"ר קובי גוטרמן הייתה מרתקת ומלמדת עם מסר ברור וחומר למחשבה.
 ראה גם :
המוח הלומד בכיתה ( ד"ר קובי גוטרמן)
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya