האם נכשל המיזם של בתי הספר החכמים בדרום קוריאה ?
מאז שנת 2008 מפתחים במערכת החינוך בדרום קוריאה מודל חדשני של בתי ספר תיכוניים הנקראים בתי ספר חכמים ( Smart schools) . הרעיון הוא לפתח בתי ספר תיכוניים שסביבת הלמידה שלהם היא כולה מתוקשבת וגם דרכי ההוראה של המורים מבוססים על אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים . במיזם חינוכי זה השקיעו הדרום קוריאנים מאות מיליוני דולרים מתוך הנחת יסוד כי זו הדרך להכשיר את הצעירים לעבודת ההי-טק במפעלים הטכנולוגיים הגדולים במדינה כמו סמסונג ואחרים.
מעבר למאפיינים של טאבלטים לכל התלמידים ולוח "חכם" למורה , בתי הספר החכמים בדרום קוריאה (ראה סרט וידאו) יצרו בקרה על כל סביבת הלמידה האישית של התלמידים, בכניסה לכיתות, במעקב של ההורים מהבית דרך האינטרנט ובניטור בלתי פוסק מצד המערכת הממוחשבת הבית ספרית.
יכול להיות שבמונחים של ריכוזיות , תהליכים אלו הם חלק מהמאפיינים של החברה הדרום הקוראינית בעבר, אך מסתבר כי בעולם גלובלי ההולך ומשתנה, התלמידים שם אינם מאושרים (בלשון המעטה) בבתי הספר החכמים. המחאה של התלמידים שם אינה ישירה , אלא עקיפה. הם מגלים פחות עניין בלימודים והפסיקו לקרוא ספרים למרות שהם משתמשים בספרים דיגיטליים ובמחשבי טאבלט.
לדעת אנשי חינוך באוסטרליה העוקבים מקרוב אחרי המיזם בדרום קוריאה, הטעות של משרד החינוך בדרום קוריאה הוא יצירת סביבה טכנולוגית מתקדמת ללא שינוי מהותי בתוכניות הלימודים, ללא חופש פעולה למורים וללא מתן אוטונומיה במרחבי הלמידה לתלמידים ולמורים.
אם וכאשר מדינת ישראל תנקוט בעתיד מיזם דומה של בתי ספר חכמים , ראוי ללמוד גם מהלקחים של הכישלון בדרום קוריאה.
ראה גם :
משבר הטאבלט החינוכי של קוריאה הדרומית
במעצמת הידע האסייתית רצו שמערכת החינוך תהיה חדשנית יותר עם ספרים דיגיטליים. אבל התלמידים הפכו מכורים לאינטרנט