האם מי שמדבר יותר לומד יותר? הקשר בין השתתפות התלמידים בשיח הכיתתי לבין הישגיהם
Sedova, K. et al. (2019). Do those who talk more learn more? The relationship between student classroom talk and student achievement. Learning and Instruction, 63
השיח הכיתתי ותרומתו ללמידה מהווה סוגיית מפתח במחקר החינוכי. קיימת הסכמה בקהילה המדעית שיש קשר בין דיבור, חשיבה ולמידה. הנחה זו הולידה מגוון של מושגים המכונים באופן קולקטיבי 'פדגוגיות עתירות דיאלוג' או 'עתירות שיח'. הנחת היסוד היא שההוראה הטובה מעודדת התלמידים להשתתף באופן פעיל בשיח בכיתה.
מה מאפיין פדגוגיות עתירות שיח?
- התלמידים מדברים לעיתים קרובות.
- המבעים שלהם ארוכים, מורכבים ומופנים לאחרים.
- מורים שואלים שאלות פתוחות המעודדות חשיבה.
- התלמידים אינם חוזרים על עובדות בעל-פה אלא טוענים טיעונים ועסוקים בחשיבה מסדר גבוה.
- המורים מגיבים לתלמידים, שמים לב לאופני החשיבה שלהם ומפתחים אותם.
- התלמידים מקשיבים זה לזה, שואלים שאלות ומקיימים דיונים.
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין השתתפות תלמידים בשיח הכיתתי לבין הישגיהם הלימודיים. המחקר נערך בחטיבות ביניים בצ'כיה והשתתפו בו 639 תלמידים מ-32 כיתות ט'. איסוף הנתונים נעשה בסביבה הטבעית של הכיתה באמצעות תצפיות בשיעורי אומנויות השפה (קריאה וכתיבה).
החוקרים בדקו את השתתפות התלמידים בכיתה באמצעות שני מדדים:
- נפח ההשתתפות: זמן ההשתתפות (דיבור) של התלמיד במהלך שיעור.
- איכות ההשתתפות: מספר הטיעונים המנומקים שביטא התלמיד בשיעור.
הישגי התלמידים נמדדו באמצעות מבחנים סטנדרטיים ארציים באוריינות קריאה.
ממצאים
נפח ההשתתפות. זמן ההשתתפות של התלמיד נמצא כמנבא מובהק של הישגיו במבחן אוריינות קריאה. כלומר, ככל שהתלמיד משתתף יותר בשיעור כך הישגיו גבוהים יותר. עלייה של 10 שניות בזמן דיבור של תלמיד נמצאה במתאם עם עלייה של 3.2 נקודות (מתוך 100) בציון המבחן. בכיתות "דברניות" (בכיתות שנפח הדיבור הכולל בהן הוא מעל הממוצע של המדגם הנוכחי) הקשר החיובי בין הישגי התלמיד לבין נפח הדיבור שלו נמצא מעט חלש יותר: עלייה של 10 שניות בזמן דיבור הייתה קשורה לעלייה של 3 נקודות בציון מבחן. ברמת הכיתה, זמן הדיבור הכולל של תלמידי הכיתה גם הוא נמצא מנבא מובהק להישגי התלמידים.
איכות ההשתתפות של התלמיד. מספר הטיעונים המנומקים של התלמיד ניבא את הישגיו. כאשר תלמיד ניסח נימוק אחד נוסף נמצאה עלייה של 1.5 נקודות בציון המבחן שלו. ברמת הכיתה לא הייתה למספר הנימוקים הכולל בכיתה השפעה על הישגי התלמידים.
דיון וסיכום
ממצאי המחקר הצביעו על קשר חזק בין נפח ההשתתפות של התלמידים בשיעור ואיכותה לבין הישגיהם במבחן אוריינות קריאה. ככל שהתלמיד דיבר יותר והשמיע יותר טיעונים מנומקים, כך היו לו ביצועים טובים יותר במבחני אוריינות קריאה. ניתן להסביר ממצא זה דרך מושג ההפנמה של ויגוצקי: ככל שיש יותר הזדמנויות לדיבור ושיח, כך הלמידה של הידע החדש מהירה וטובה יותר.
אחת ההשערות בספרות היא שתלמידים מפיקים תועלת מהאזנה לחבריהם המשתתפים בשיח הכיתתי. ממצאי המחקר הנוכחי תומכים ברעיון זה במידה מוגבלת. בכיתה שבה תלמידים נטו יותר להשתתף ציוני התלמידים היו גבוהים יותר. כמו כן, נמצא קשר חזק יותר בין השתתפות תלמידים פרטנית (הן מבחינת נפחה והן מבחינת איכותה) והישגיהם האישיים. עם זאת, ברמת הכיתה, איכות ההשתתפות הכוללת של הכיתה לא נמצאה קשורה להישגי התלמידים. ממצאים אלה מלמדים על כך שהשיח בכיתה משפיע על תלמידים שונים בכיתה באופן שונה, והדבר תלוי בעד כמה הם מעורבים בו באופן פעיל.
מגבלות המחקר
מערך המחקר הנוכחי הוא מערך מתאמי, כלומר, אין באפשרות החוקרים לשלוט בכיוון הקשר הסיבתי (כפי שניתן לעשות במחקר ניסויי). הטענה שהשתתפות בדיונים בכיתה משפיעה על ההישגים נגזרת מהנחות היסוד התיאורטיות. הקשר שנמצא בין השתתפות בשיח לבין הישגים עשוי להצביע על כך שהישגי התלמידים מנבאים מעורבות בשיח. כלומר, לתלמידים עם הישגים גבוהים עשויה להיות נטייה להשתתף יותר בשיח הכיתתי. על מנת לבחון את כיוונו של הקשר הסיבתי יש לערוך מחקר התערבות ניסויי.