דמוקרטיה בעידן של אחריותיות: הכשרת מורים אל מול גישות ניאוליברליות

Jenlink, P.M. (2017). Democracy distracted in an era of accountability: Teacher education against neoliberalism, Cultural Studies ↔ Critical Methodologies, 17, 3, 163-172.

המאמר סוכם ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

במהלך עשרות השנים האחרונות, החינוך בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם עבר שינוי מעמיק, שיסודו בעיקר בקידום גישת האחריותיות, שהפכה לחלק אינטגרלי של מערכת החינוך ושל העבודה היומיומית של מורים. הרעיון של "חברה מבוקרת/ נמדדת" (audit society) מסמל את ההשפעה הטרנספורמטיבית של אחריותיות על החברת ומערכותיה החינוכיות (Power, 1999). מטרותיה של הכשרת המורים בעידן של ניאוליברליזם מוגדרות, בין היתר, ע"י תהליכים המכוונים להסחת תשומת הלב מגישה דמוקרטית והדגשת מדיניות של אחריותיות וע"י אי-שביעות רצון של הציבור המקבלת עידוד מגישה זו. אנו מצויים בתקופה שהוגדרה כבר כ-Audit Society"", חברה שבה קיימת נטייה למדידות ויוזמות אחרות להבטחת איכות, ומשמעותה שפרטים וארגונים רבים מוצאים עצמם נתונים למדידה, וחרף מחאות ותלונות, תופשים עצמם כנמדדים (Powers, 1999). כך כאשר כוח ומטרה קשורים זה בזה בהקשר של אחריותיות, ראוי להתמקד בצורה ובקשרים שבין מערכות חינוך לבין הספירה (sphere) הציבורית (Ranson, 2003). חיוני שמורי-מורים יבינו שמדידות של אחריותיות הממיינות אוכלוסיות ומדירות תת-אוכלוסיות תוך יצירת "מקור של תלות ומבנה היררכי המשמר תלות זו" (McNeil, 1999) מציבות את מערכות החינוך ובהן הכשרת המורים בסיכון.

לתקציר באנגלית

עתיד החינוך בתרבות של אחריותיות  – עתיד החינוך הוא במקרה הטוב בלתי בטוח, והסחת הדעת מתפקידו בהצמחת אזרחים דמוקרטיים בולטת כאסטרטגיה ניאו-ליברלית המכוונת להפניית החינוך לכלכלת שוק (Jakowski & Provezis, 2014)  ולטשטוש מציאויות הנגזרות ממנה (Olssen & Peters, 2015). מדיניות האחריותיות רווחת כיום בדיונים על היבטים שונים של חינוך ובהם הוראה ולמידה, תכנון לימודים, הערכה והכשרת מורים. קיימות שאלות שאינן נענות או שאי –אפשר לענות עליהן בדבר המשמעות של חינוך והכשרת מורים  שהם "לטובת הציבור" (Cochran-Smith, 2000) , זאת על רקע כלכלת החינוך ההולכת ורווחת בארה"ב (Hursh, 2006), והמתאמצת להגדיר מחדש חינוך אמריקאי באמצעות מדיניות פדרלית ומדינתית. יש לחץ ניכר בקרב בעלי האג'נדה הניאוליברלית לשנות את החינוך ובמיוחד את הכשרת המורים (Hill, 2006, Taubman, 2009). נוצר שיח ציבורי השואף להבחין בין ההשפעה של סטנדרטים טכניים-מינהליים ומחייבים ברמת-מדינה מחד גיסא, לבין הצורך בסטנדרטים של מורכבות שמטרתם להכיר באופי המורכב וההקשרי של חינוך, וליצור מערכת חינוכית דמוקרטית יותר לכל התלמידים ודרך כך ליצור גם גישה דמוקרטית יותר לאחריותיות בחינוך מאידך גיסא.

לקריאה נוספת:

על דמוקרטיה ועל חינוך לחשיבה ביקורתית

פדגוגיה נענית תרבות תחת מצור

אף שבאופן תיאורטי תרבות של אחריותיות יוצרת בקרב הציבור דימוי אחראי יותר של תלמידים, מורים ומוסדות חינוך,  הדרישות הממשיות הן כלפי מועצות של מתן תעודות ורישויים, משרדים ממשלתיים , התמקדות ב"פרקטיקות הטובות ביותר" ועוד. אין שקיפות ואין יופי בתרבות זו. בעוד הציבור מוסט או שאינו מושפע ממדיניות האחריותיות כאמור לעיל, המערכת החינוכית מורחקת מהמטרה המרכזית שלה שהיא חינוך אזרחים בחברה דמוקרטית.

סטנדרטים טכניים-ניהוליים: תרבות של אחריותיות ממוקדת – התרבות הקיימת של אחריותיות משקפת גישות טכניות-ניהוליות מבוססות סטנדרטים לחינוך. ככזו היא כופה צורות שונות של פיקוח מרכזי וממוקדת באחריותיות ביצועית, כלומר, מכוונת להפוך תלמידים, מורים ומוסדות לאחראים לביצועים טובים (Apple, 2013, Taubman, 2009). הדבר בא לידי ביטוי ברטוריקה הקיימת על שיפור ועל העלאת סטנדרטים, על יעילות ועל הפרקטיקות הטובות ביותר, על כבוד לתלמידים ולמורים (Connell, 2009) , המסתירה לאמתו של דבר אינדיקטורים של ביצוע שנבחרו כדי להקל על מדידה ופיקוח ולא כדי לבחון איכויות ביצוע.

תרבות של סטנדרטים טכניים-ניהוליים הממוקדים באחריותיות אינה מעוניינת במה שמעודד פעולה מקצועית ואחראית, ומובילה לתפיסה של הורים ותלמידים כצרכני חינוך ואת בתי הספר - כספקים. סטנדרטים צרים כאלה מעוצבים לרוב כתגובה לקולות הקוראים ליתר אחריותיות ולפישוט המטלה המורכבת של דיווח על ביצועי בית ספר. כתוצאה מכך "הביטחון הציבורי מתחזק כי נוצרת אשליה של אחריותיות" (Kincheloe, 2001d).

על מורי מורים להבין שמנהיגים חינוכיים ופוליטיים רואים ברפורמה מבוססת-סטנדרטים תהליך צר של ספציפיקציה של סטנדרטים טכניים וידע מתוקנן. סטנדרטיזציה בגישה זו מטה הן את השליטה על בית ספר ואת השפה של מדיניות החינוך לצורה טכנית המרחיקה את הציבור מבתי הספר (McNeil, 1999). דמוקרטיה המוסחת ע"י פוליטיקאים ותרבות של אחריותיות, והלחץ של כלכלת שוק בחינוך הנשלט ע"י סטנדרטים טכניים , לאורך זמן, יזיק לצרכני החינוך הציבורי, ביוצרו שיטה המתמקדת באחריותיות בפני הממשל ושליטה ממוקדת שלו, תוך הרחקת השותפים האמיתיים ממעגל האחריותיות.

סטנדרטים של מורכבות (Kincheloe, 2001d)  - מוסדות מכשירים/ אוניברסיטאות ובתי-ספר הם מערכות חברתיות מורכבות המושפעות משני סוגי דינמיקות המשולבים זה בזה: 1. דינמיקות-אקסטרינסיות בטבען - מדיניות, תוכניות לימודים, התפתחות מקצועית – הנוצרות מתוך אינטראקציות בין מבנים ותהליכים; 2. דינמיקות-אינטרינסיות בטבען שהן סמויות ומונעות ע"י ערכים, עמדות ואמונות - ערכים דמוקרטיים, אמונות על הדרך שבה ילדים לומדים, עמדות המשקפות גישה ניסויית והוליסטית להתפתחות ועוד.(Levinson, 2011)  מורכבות בית-הספר נובעת מקשר בין שתי דינמיקות אלה בתוכו, עם קשר בין ביה"ס ואוניברסיטה, ובמסגרת ההקשר הרחב היוצר זהות ומשמעות לכל המערכות והתהליכים המעורבים.

סטנדרטים של מורכבות משקפים גישה המכירה בדינמיקות אלה ובמורכבות הידע, בדרכים אפיסטמולוגיות ייחודיות ובהנחות תרבותיות המעצבות את ערכי חברת המידע.  סטנדרטים של מורכבות מעוגנים במושגים של חשיבה מסדר גבוה, בתהליך קוגניטיבי של פרשנות וניתוח ולא של מחויבות לזכור גוף ידע גדול של עובדות, בתפיסת חשיבות החינוך לקידום ערכים דמוקרטיים והשתתפות אזרחית, בצורך להתמודד עם גזענות, סקסיסטיות ונטיות מעמדיות המעוותות ביצועי לומדים, במגבלות של זוויות ראייה מונוליטיות-תרבותיות על העולם, בחשיבות של בחינת הדרך בה נוצר ידע וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתוכניות הלימודים ובהבנת אי-הכדאיות שבחינוך סטנדרטי/מתוקנן (Kincheloe, 2001).

חשוב שמורי מורים ומורים יבינו שסטנדרטים של מורכבות נותנים ביטוי לכך שהגדרות התפקיד ההוראתי של המורה והמנהיג החינוכי מכוונות לצמיחת תלמידים ולהתפתחות של אזרחות דמוקרטית ביקורתית (Horn, 2004). מורים הפועלים במערכת של סטנדרטים של מורכבות הם "סוכנים של דמוקרטיה המבינים את הקשר בין למידה לבין המשך קיומה של מדינה דמוקרטית בעתיד"Kincheloe,) 2001a). על מורי מורים להבין את הצורך לעקוב אחר תהליכים אלה, את החשיבות של ההקשר שבו ההכשרה מתקיימת בהכנת לומדים ואת הקפיצות הקונצפטואליות והרחבת היכולות הקוגניטיביות שלהם.

לקראת אחריותיות דמוקרטית – קידום אחריותיות דמוקרטית משקף צעד קדימה ועניין ביקורתי באשר להשפעה, הקיימת היום, של סטנדרטים טכניים-ניהוליים על החינוך. הוא גם משקף הבנה שסטנדרטים של מורכבות מציבים בחזית עניין בדמוקרטיזציה של החינוך ובדמוקרטיזציה של התביעות לאחריותיות.  קיימות הגדרות רבות ולגיטימיות של "דמוקרטיה" או "חינוך טוב" ורצוי להכיר בפלורליזם זה היוצר מתח בריא בחברה (Meier,2000) . על מורי-מורים להבין שמוטלת עליהם אחריות להבטיח שחינוך ולמידה יפתחו ידע, כישורים ועמדות בקרב כול התלמידים כך שיתפתחו להיות אזרחים אפקטיביים בחברה דמוקרטית (Erickson & Wentworth, 2009).

לצורך פעולה בגישה של סטנדרטים של מורכבות, הכישורים המקצועיים, הידע והעמדות של מורי-מורים ומורים נגזרים, בעיקר, ממורכבות תפקידיהם. מורים משכילים/מומחים ((Scholar Teachers (Kincheloe, 2001a, 2001b ) מתייחסים לתלמידים כסוכנים פעילים,  מדגישים ידע בעייתי, משתמשים בשיטות דיאלוגיות של הוראה ומבקשים להפוך את הלמידה לתהליך שבו הבנה-עצמית, הכוונה-עצמית ולמידה עצמית אפשריות. נדרשת תשומת לב לצורות הידע המגוונות הנוצרות ע"י אנשים מתרבויות שונות, זוויות ראיה מדיניות/אידיאולוגיות ופרדיגמות מגוונות. מורי-מורים, באמצעות סטנדרטים של מורכבות, עובדים בהכרח לקראת קידום מאמץ דמוקרטי – חינוך איכותי המבקש לא להגביל או לווסת מורים ותלמידים אלא לערב אותם ברמות חדשות של חשיבה על דרכים טובות יותר של הקיום האנושי. כך, כסנגורים, מורי מורים פועלים לביסוס סטנדרטים דמוקרטיים של מורכבות, לפיהם רק חינוך מתוך הנעה פנימית והקשר שלו לעולם הממשי ייצור מומחים/למדנים מעמיקים ולומדים לאורך-החיים.

לסיכום: עתיד החינוך הוא במקרה הטוב בלתי בטוח, והסחת הדעת מהתפקיד הדמוקרטי של חינוך כמצמיח אזרחים דמוקרטיים בולטת כיום כאסטרטגיה ניאו- ליברלית להפניית החינוך לכלכת שוק (Jakowski & Provezis, 2014) ולטשטוש מציאויות הנגזרות ממנה (Olssen & Peters, 2015).

שימוש או הפעלה של סטנדרטים טכניים–ניהוליים ושליטה מרכזית במערכות חינוך והכשרת מורים, משקפים גישה המצמצמת דמוקרטיזציה ושיקוף אמיתי של מקצוע ההוראה. הסטנדרטים הרצויים הם סטנדרטים של מורכבות המכירים במורכבות ובהקשריות של עבודת המורה ונגזרים מכך.

תרבות של אחריותיות במונחים הקיימים מגבילה את הדמוקרטיה, תרבות דמוקרטית יותר המשתמשת בסטנדרטים של מורכבות ביחס להכשרת מורים, לעבודת מורים ולמקצוע ההוראה – מחזקים אותה ואת מערכות החינוך בכלל.

עבודת מורי מורים במסגרות ההכשרה המונעת ע"י על פי סטנדרטים של מורכבות ממוקדת ביצירת התנסויות חינוכיות דמוקרטיות וכתוצאה מכך –  יוצרת אחריותיות דמוקרטית יותר המבטיחה אחריות למידה של הלומדים.

ביבליוגרפיה

Apple, M.W. (2013). Can education change society? New York, NY: Routledge Falmer

Biesta, G, J, J, (2004). Education, accountability and the ethical demand: Can the democratic potential of accountability be grained? Educational Theory, 54, 233-250

Cochran-Smith, M. (2000). Teacher education at the turn of the century, Journal of Teacher Education, 51, 163-165

Connell, R. (2009). Good teachers on dangerous ground: Towards a new view of teacher quality and professionalism, Critical Studies in Education, 50, 213-229.

Erickson, L., & Wentworth, N., (2009). Implementing the agenda for education in a democracy into a teacher education program, Education in a Democracy: A Journal of the NNER , 1, 119-141.

Hill, D. (2006). Educational perversion and global neoliberalism, in: E. W. Ross & R. Gibson, (Eds.), Neoliberalism and educational reform, Cresskill, NJ: Hampton Press, 107-144

Horn, R.A.Jr., (2004). Standards primer, New York, NY: Peter Lang

Hursh, D. W. (2006). Marketing education: The rise of standardized testing, accountability, competition and markets in public education, in: E. W. Ross & R. Gibson (Eds.), Neoliberalism and educational reform, Cresskill, NJ: Hampton Press, 15-34

Jakowski, N., & Provezis, S. (2014). Neoliberal ideologies, governmentality and the academy: An examination of accountability through assessment and transparency, Educational Philosophy and Theory, 46, 475-487

Kincheloe, J.L., 2001a, developing a curriculum of complexity: Substituting connectedness for fragmentation, in: J.L., Kincheloe, & D. Weil (eds.), Standards and schooling in the US: An encyclopedia, Santa Barbara, CA: American Biliogrpahical Center-Clio Press

Kincheloe, J.L., 2001b, From positivism to an epistemology of complexity: Grounding rigorous teaching, in: J.L., Kincheloe, & D. Weil (eds.), Standards and schooling in the US: An encyclopedia, Santa Barbara, CA: American Biliogrpahical Center-Clio Press

Kincheloe, J.L., 2001d, See your standards and raise your standards of complexity and the new rigor in education. In: R.A., Horn & J.L., Kincheloe (eds.) American standards: Quality education in a complex world – The Texas Case, New York, NY: Peter Lang, 3-41

Kincheloe, J.L., 2001c, Goin' home to the armadillo, in: R.A., Horn & J.L., Kincheloe (eds.) American standards: Quality education in a complex world – The Texas Case, New York, NY: Peter Lang, 347-367     

Levinson, M. (2011). Democracy, accountability and education, Theory and Research in Education, 9, 125-144

McNeil, 1999, Contradictions of school reform: Educational costs of standardized testing, New York. NY: Routledge

Meier, D. (2000). Educating in democracy, in: D. Meier (Ed.) Will standards save public education? Boston, MA: Beacon Press, 3-34

Olssen & Peters, (2015). Neoliberalism, higher education and the knowledge economy: From the free market to knowledge capitalism, Journal of Education Policy, 20, 313-345

Power, M., 1999, The Audit Society: Rituals of Verification, Oxford, UK: Oxford University Press.

Ranson, S., 2003, Public accountability in the age of neo-liberal governance. Journal of Education Policy, 18, 5, 459–80

Taubman, P. (2009). Teaching by numbers: The meaning of pedagogical thoughtfulness, London, Ontario, Canada: The Althouse Press