דחיינות ותפיסות אתיות של סטודנטים לעסקים

Elias, R. Z. (2020). Procrastination and Its relationship with business students’ cheating perceptions. American Journal of Business Education (AJBE), 13(1), 1-8

• מגפת ההעתקות ומעשי הרמאות האקדמית המתפשטת במכללות המחקר הופכת חמורה ושיטות הרמאות הופכות מתוחכמות וקשות לאיתור.
• מחקרים קודמים עמדו על הקשר בין חוסר הגינות אקדמית לבין גורמים דמוגרפיים, נסיבתיים ופסיכולוגיים.
• המחקר הנוכחי מבקש לתרום לגוף הידע על אי-הגינות אקדמית, ולבדוק את הקשר בין תפיסותיהם האתיות של סטודנטים לעסקים לבין דחיינות.
• חשיבות הבדיקה בקרב סטודנטים לעסקים דווקא נעוצה בהבנה שסטודנטים שמגלים סלחנות כלפי רמאות אקדמית ינהגו באופן דומה במקום העבודה העתידי שלהם.
• ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין רמת דחיינות גבוהה לבין גילוי סובלנות כלפי אי-הגינות אקדמית. סיבת הקשר לא הובררה.

העתקות וחוסר הגינות אקדמית במכללות היא תופעה נפוצה. סקר שנערך בקרב בוגרים מצא כי 86% מהם רימו במהלך לימודיהם (Burton, Tapade & Haynes, 2011). מבין כלל הסטודנטים, התגלה כי סטודנטים לעסקים מוסריים פחות בהשוואה לסטודנטים מפקולטות אחרות ומגלים סובלנות רבה יותר כלפי רמאות (Klein, Levenburg, McKendall & Mothersell, 2007). מחקרים רבים בעבר כבר ניסו לעמוד על הגורמים הדמוגרפיים, הנסיבתיים והפסיכולוגיים המאפיינים את מקרי ההעתקה והרמאות במכללות כדי לנסות ולמגר את הופעה או לפחות להפחית את תדירותה.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

התנהגות אתית של חוקרים ואתיקה במחקרי מורים

הדחיינות בכתיבה האקדמית – התופעה, מאפייניה והצעת פתרון

יצירת מוטיבציה בקרב סטודנטים , האם הבעיה נפתרה ?

המחקר הנוכחי תורם לספרות המחקר על רמאות במכללות על ידי הוספת המשתנה הפסיכולוגי של דחיינות, לצד ההשערה כי יש קשר בין דחיינות לבין חוסר הגינות של סטודנטים. ידוע כבר כי לדחיינות במכללות יש השלכות שליליות וכי היא קשורה לביצועים אקדמיים נמוכים, לרמת מתח גבוה ולנשירה מהלימודים (Hensley & Cutshall, 2018). המחקר מציג שתי השערות:

על סמך מחקרים קודמים שהצביעו, כאמור, על ההשלכות השליליות של דחיינות אקדמית, המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את הקשר בין דחיינות לבין תפיסות לגבי רמאות. מי ומי (Mih & Mih, 2016) טענו כי סטודנטים שחוששים מכישלון נוטים להתנהגויות לא מסתגלות כגון התנתקות ודחיינות. עובדה זה עולה להצביע גם על נטייה לרמות. מכאן שהשערת המחקר הראשונה היא:

1. יש קשר בין רמת דחיינות האקדמית גבוהה לבין רמה אתית נמוכה בתפיסת רמאות.

המחקר הנוכחי בוחן גם גורמים דמוגרפיים שעשויים להיות קשורים באופן פוטנציאלי לדחיינות אקדמית. המחקר הקודם בתחום זה מוגבל. בלקיס ודורו (2017) מצאו כי סטודנטים גברים נוטים לדחות משימות לעתים קרובות יותר מאשר סטודנטיות. סטודנטים גברים סבלו גם מהשלכות שליליות יותר הקשורות לדחיינות בהשוואה לסטודנטיות כגון ציונים נמוכים יותר ורמת שביעות רצון נמוכה יותר עם חוויית הלימודים במכללה. המחקר הנוכחי מרחיב את ספרות המחקר הקיימת באמצעות בחינת גורמים דמוגרפיים נוספים. השערת המחקר השנייה היא:

2. מיגדר, גיל, תחום לימודים ראשי (major)וציונים קשורים משמעותית לרמת הדחיינות האקדמית בקרב סטודנטים לעסקים.

המחקר

המחקר הנוכחי סקר סטודנטים לעסקים הלומדים לקראת תואר ראשון ושני, שנרשמו לקורסים בעסקים. לאחר קבלת אישור מהמוסד האקדמי, פותח סקר שהועבר על ידי מרצים שונים בכיתתם במהלך השיעור. השתתפות הייתה וולונטרית, אנונימית ולא היתה לה כל השפעה על ציון הקורס. זמן מילוי הסקר ארך כ- 15 דקות.

למחקר נבחרו סטודנטים צעירים, ותיקים ובעלי תואר שהיו קרובים לסיום הלימודים וכאלה שהספיקו להסתגל באופן מלא לחיי המכללה ולפתח את הרגלי הלימוד שלהם במסגרתה. מתוכם חולץ מדגם בן 370 סטודנטים.

השאלון שפותח על ידי Simha, Armstrong & Albert, (2012) שימש למדידת תפיסותיהם האתיות של סטודנטים כלפי מעשי רמאות שונים. השאלון הורכב מ-16 הצהרות שאמדו את התפיסה האתית של התלמידים כלפי פעולות רמאות אפשריות בכיתה (10 הצהרות) ומחוף לכיתה (6 הצהרות). כל משיב נשאל האם פעולה מסוימת הינה אתית/לא אתית בהתבסס על סולם בן שבע נקודות (1= אתי ביותר, 7= לא אתי ביותר).

הסטודנטים לא נשאלו באופן מפורש אם הם עצמם היו מבצעים מעשה רמאות כדי להימנע מהטיית הרצון החברתי בו המשיבים עונים על שאלות התנהגות אתיות כפי שהם חושבים שמצופה מהם, במקום לדווח על אמונותיהם האתיות האמתיות (Edwards, 1957). במילים אחרות, מה שנבדק במחקר הנוכחי לא הייתה הכוונה האתית אלא התפיסה האתית. מחקרים קודמים שהשתמשו בסקר זה העלו כי הסטודנטים תפסו מעשי רמאות המבוצעים מחוץ לכיתה כאתיים יותר מאשר מעשיים המבוצעים בכיתה (Elias, 2017).

הדחיינות נמדדה באמצעות הכלי שפותח על ידי Tuckman (1991). השאלון בן 16 הפריטים מדד את הסכמתו של אדם או את אי הסכמתו עם הצהרות המצביעות על דחיינות. גם כאן נעשה שימוש בסולם שבע נקודות (1= לא מסכים מאוד ו -7= מסכים מאוד), במילים פשוטות, ככל שהציון גבוה יותר, כך הנטייה לדחיינות גבוהה יותר.

דיון והשלכות

מגפת ההעתקות במכללות הולכת ומתפשטת ושיטות ההעתקה והרמאות הופכות מתוחכמות יותר וקשות יותר לאיתור. העתקות בקרב סטודנטים לעסקים הן חמורות במיוחד כיוון שהן עלולות לנבא התנהגות דומה במקום העבודה (Nonis & Swift, 2001). המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין דחיינות (כמשתנה אישיותי) לבין תפיסות ההעתקה והאתיקה של סטודנטים לעסקים. השערת המחקר הנוכחי היתה כי דחיינות קשורה לתפיסות אתיות הנוגעות להעתקות ורמאות בקרב סטודנטים לעסקים. תוצאות המחקר מוסרות תמונה מורכבת: חלקן מרגיעות ואחרות מעוררות דאגה. באופן כללי ניתן לקבוע על פי המחקר כי סטודנטים לעסקים לא נוטים לדחיינות. תוצאות אלה מרגיעות בהתחשב בכך שהמחקר גילה שרמת דחיינות נמוכה מאפיינת סטודנטים בעלי הישגים אקדמיים גבוהים. במקביל תוצאות אלה מצביעות על חשיבות הפחתת הדחיינות בקרב סטודנטים לעסקים.

מנחיהם ומוריהם יכולים לקדם מטרה זו אם יסבירו לסטודנטים, במיוחד לאלה הסובלים מרמת דחיינות גבוהה, את חסרונותיה בהקשר להצלחתם בלימודים. באופן מעשי יותר, מרצים יכולים להשיג מטרה זו באמצעות הודעה מוקדמת מאד על המבחנים, למשל. לאחר המבחן ניתן לבקש מהסטודנטים למלא סקר אנונימי שבודק מתי התחילו ללמוד למבחן ומה הציון שקיבלו. באמצעות שיתוף הכיתה בתוצאות הכלליות ניתן להראות שחור על גבי לבן את יתרונות ההכנה למבחן מבעוד מועד.

ממצאים נוספים מעלים כי סטודנטים בעלי רמת דחיינות נמוכה תופסים מעשי רמאות כבלתי מוסריים יותר מאשר עמיתיהם בעלי רמת דחיינות גבוהה. עם זאת, המחקר הנוכחי לא יכול לבסס קשר של סיבתיות בין שתי התוצאות, אלא רק להצביע על קיומו של קשר פשוט. כדאי שהמרצים ידגישו את ההשלכות השליליות של חוסר ההגינות על מנת לדרבן את הסטודנטים לא להתמהמה או לדחות פחות את ביצוע משימותיהם. בדומה להצעה הקודמת, ניתן לשאול באותו סקר שנערך לאחר המבחן על מידת הסבירות של הסטודנטים להעתיק במבחן על מנת להוכיח כי סטודנטים שהקדימו להתכונן נזקקים פחות להעתקה. גם את תוצאות סקר זה כדאי לשתף בכיתה ולדון בו לטובת הסטודנטים כולם.

כאמור, מהמחקר עלו גם כמה ממצאים מדאיגים. נראה כי סטודנטים גברים וסטודנטים צעירים יותר נטו לדחיינות יותר מאשר נשים וסטודנטים מבוגרים. ממצאים אלה מתיישבים עם ממצאים מוקדמים יותר (Balkis & Duru, 2017), לפיהם סטודנטים גברים חשופים יותר מנשים להשפעות ההרסניות של דחיינות אקדמית. המחקר הנוכחי לא הצליח לעמוד על הסיבות להבדלים אלה שראוי שייחקרו במחקר נוסף. ובכל זאת, תופעה זו יכולה לשמש נושא מרתק לדיון כיתתי בו ניתן לבקש מהסטודנטים לשתף (באופן וולנטרי) את ניסיון הדחיינות שלהם ולציין את הסיבות שבעטיין נאלצו לדחות את ביצוע המשימות. שיתוף מעין זה עשוי להועיל לכל הסטודנטים אך בעיקר לסטודנטים גברים. בנוסף, גם המנחה או המרצה יזכה להבין באופן עמוק יותר את הסיבות המובילות לדחיינות הסטודנטים שלו. כותב המאמר עצמו ערך ניסוי כזה בכיתתו וכמה סטודנטים טענו כי המבחן כיסה פרקים רבים מהחומר הנלמד ללא מיקוד מספק וללא הדרכה, וכך התאפשר למנחה הקבוצה (הכותב עצמו) לעשות התאמות ולחלק באופן נוח יותר את הפרטים הנלמדים ואכן תוצאות הסטודנטים במבחנים הבאים השתפרו.

לפני סיום חשוב לציין כי תוצאות המחקר הנוכחי מוגבלות למדגם שנערך בקרב סטודנטים לעסקים באוניברסיטה ציבורית אחת בלבד. ייתכן שבמסגרות אוניברסיטאות אחרות עם מאפיינים שונים, יעלו תוצאות אחרות.

ביבליוגרפיה

Balkis, M., & Duru, E. (2017). Gender differences in the relationship between academic procrastination, satisfaction with academic life and academic performance. Electronic Journal of Research in Educational Psychology, 15(1), 105-125

Burton, J. H., Tapade, S., & Haynes, J. (2011). Religiosity and test-taking ethics among business school students. Journal of Academic & Business Ethics, 4, 1-8

Edwards, A. (1957). The social desirability variable in personality assessment and research. The Dryden Press: New York, NY

Elias, R. Z. (2017). Academic entitlement and its relationship with perception of cheating ethics. Journal of Education for Business, 92(4), 194-199

Hensley, L. C., & Cutshall, J. L. (2018). Procrastination in college: Students’ readiness and resistance to change. Journal of College Student Development, 59(4), 498-504

Klein, H. A., Levenburg, N. M., McKendall, M., & Mothersell, W. (2007). Cheating during the college years: How do business students compare? Journal of Business Ethics, 63, 197-206

Nonis, S. A., & Swift, C. O. (2001). An examination of the relationship between academic dishonesty and workplace dishonesty: A multicampus investigation. Journal of Education for Business, 77(2), 69-77

Mih, C., & Mih, V. (2016). Fear of failure, disaffection and procrastination as mediators between controlled motivation and academic cheating. Cognition, Brain, Behavior: An Interdisciplinary Journal, 20(2), 117-132

Simha, A., Armstrong, J. P., & Albert, J. F. (2012). Who leads and who lags? A comparison of cheating attitudes and behaviors among leadership and business students. Journal of Education for Business, 87(6), 316-324

Tuckman, B. W. (1991). The development and concurrent validity of the procrastination scale. Educational and Psychological Measurement, 51, 473-480