דוח: הערכת אפקטיביות מורה: כיצד יכולות הערכות ביצוע למדוד ולשפר הוראה?

Darling-Hammond, L. (2010). Evaluating teacher effectiveness: How teacher performance assessments can measure and improve teaching, Center for American Progress.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - במשך יותר משני עשורים נעשים מאמצים לשפר את ההוראה בבתי הספר החל מפיתוח סטנדרטים חדשים ומבחנים לבתי ספר חדשים ועד תכניות לימודים ודגמי ניהול חדשים. ממצא חוזר ונשנה במעקב אחר מיזמים אלה הוא שלמורים השפעה מרכזית בחשיבותה על הצלחה או כישלון של כל יוזמה חדשה. רמת הכשירות של המורים רלוונטית במיוחד ככל שהסטנדרטים החינוכיים מתפתחים והשונות בכיתות גדלה, יכולות ההוראה הנדרשות מתפתחות, תכניות הלימודים מתרחבות והשונות בין הלומדים גדלה. חרף הקונצנזוס הרחב בדבר השפעת מורים על למידה והישגים (Clotfelter et al. 2007) לא פותחה עדיין בארצות הברית שיטה של תמיכות ותמריצים להבטחת מסוגלות ומוכנות המורים להורות הוראה איכותית לכל התלמידים (Darling-Hammond, 2010). לא קיימות גם שיטות נפוצות לתמיכה בהערכה ובהתפתחות מקצועית מתמשכת של מורים במהלך הנתיבה המקצועית שלהם.

בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות. הדוגמאות המובאות במאמר: PACT ו-BEST.

שיפור ההוראה בעקבות שימוש בהערכות ביצוע של מורים - הערכות ביצוע עשויות להוסיף יציבות ודיוק לתהליכי הערכה המקובלים שלעתים יוצרים "רעשים" במערכת (Rakoff & Speroni, 2010). הערכות מבוססות-תצפיות (של חונכים, מדריכים פדגוגיים, מנהלים), במיוחד כשהן מבוססות על סטנדרטים המודדים ממדים ייחודיים של ההוראה, נמצאו קשורות משמעותית להישגי תלמידים. תצפיות המלוות במשוב ובתהליכי חונכות עשויות לסייע למורים לשפר את האפקטיביות שלהם בהוראה השוטפת והעתידית (Milanowski, 2004). אף כי ראוי להתייחס לשאלת הפרשנות של סטנדרטים ע"י מעריכים שונים, במחקרים נמצא שהערכה על-פי סטנדרטים מאפשרת הבחנה בין מורים אפקטיביים יותר לבין מורים אפקטיביים פחות בהעלאת הישגי תלמידים, כשהראשונים הם מורים המוסמכים ע"י הוועדה ועומדים בסטנדרטים שהיא הציבה (Bond et al., 2000; Goldhaber & Antony, 2005).

הערכות ביצוע מאפשרות הערכה ישירה של מה שמורים עושים בכיתה ולעתים קרובות משולבות בהן עדויות הקשריות (contextual) על למידת תלמידים ועל הקשר (connection) של הלמידה להוראה המתבצעת. הן עשויות להוות מנבאים חזקים לתרומות המורים להישגי הלמידה של תלמידים יותר ממבחני מורים מסורתיים. הן גם מהימנות יותר מתצפיות המתקיימות בדרך כלל בכיתות, וניתן להשתמש בהן להערכת מורים מתחילים העומדים להיכנס למקצוע וגם - מורים ותיקים. רצף של הערכות כאלה עשוי להיבנות משלב ההכשרה במהלך התפתחות קריירת ההוראה.

יותר מ-40 מדינות בארה"ב משתמשות בסטנדרטים לרישוי מורים מתחילים שפותחו לאחרונה, המשקפים הוראה מקצועית וכוללים סטנדרטים של למידת תלמידים (National Board Certification). חלק ממטלות הערכות הביצוע של המורים המתחילים פותחו לשימוש בשלב ההכשרה כבסיס לרישוי ראשוני ולתקופת הסטאז' כבסיס לרישוי קבוע. הערכות אלה דורשות מהמורים לתעד את מערכי השיעור וההוראה של יחידת הוראה, לצלם בווידאו ולנתח את ההוראה ולאסוף ולהעריך עדויות של למידת תלמידים. המטלה דורשת מהמוערך לתת ביטוי מכליל למה שנלמד ונוסה במסגרת ההכשרה ומזמן למתכשרים וגם למורים המלווים אותם את הבנת הנלמד ע"י המתכשרים (PACT).

העדויות האלה מוערכות ע"י מעריכים מומחים (מורים שעברו הדרכה ייעודית כמעריכי הערכות ביצוע) הנותנים להן ציונים בדרך עקבית על פי קריטריונים ייחודיים המשקפים סטנדרטים של הפרקטיקה הטובה ביותר. הערכות אלה נמצאו כמודדות אפקטיביות של מורים וניתן להשתמש בהן כדי לסייע למורים לשפרה. השתתפות בהערכות אלה נמצאה תומכת בלמידה של המתמחים ושל המעריכים (Wilson, et al, 2007, Newton, 2010, Pecheone & Chung, 2006).

שיפור תוכניות הכשרה בעקבות שימוש בהערכות ביצוע – כשהערכות מנבאות אפקטיביות של מורה או מתכשר להוראה ותומכות בלמידה אישית ומוסדית, הן יכולות לסייע ליצירת מנוע לעידוד אפקטיביות גדולה יותר במערכת כולה. השפעת הערכות הביצוע ניכרה בקרב אותן תוכניות הכשרה שקבלו נתונים מפורטים ומצטברים על כל המתכשרים שלהן על פי תחומי דעת וממדי הוראה והשתמשו בהם לבחינת התוכניות ולשיפורן. מורי מורים יכולים לאתר בנתונים דפוסים של ביצועי הוראה, וגם ללמוד בעצמם מתהליך ההערכה וממתן הציונים לתלקיטים, שכן זו הזדמנות לבדוק בתשומת לב עבודות סטודנטים, להעריך אם הם עומדים בסטנדרטים מאתגרים ולשקול יחד כיצד לשפר את התכנית ואת ההוראה. כך גם לגבי מורים חונכים ומורים מאמנים. יש תכניות הכשרה שצריכות להכניס שינויים במונחים של אינטגרציה של תחומי ידע, הפחתת האופי המקוטע שלהן ובמיוחד הפער בין תיאוריה להתנסות מעשית, ולחיזוק תחומים שלא פותחו ברפרטואר ההוראה של המתכשרים (למשל הערכת תלמידים ושימוש בשפה אקדמית( (Peck & McDonald, 2013). שימוש בנתונים של הערכות ביצוע עשוי לקדם זאת.

השתמעויות וסיכום, הערכות ביצוע של מורים בשלבי ההכשרה והכניסה למקצוע עשויות לקדם כמה תהליכים ובהם: חיזוק התפתחות מקצועית של מורים, חיזוק העקביות בקבלת החלטות המבוססות על הערכות מורים לצורך קבלת החלטות לגבי אקרדיטציה ולתכנון שלב הכניסה למקצוע וההתפתחות המקצועית, מידע על מורים מתחילים וותיקים, ומשוב חשוב על תכניות ההכשרה והתאמתן לצרכים.

ניתן להשתמש

• תכניות הכשרת מורים יכולות להשתמש בהערכות ביצוע כדי לבחון דגשים, להנחות שיפורים ולעקוב אחר התוצרים.

• מחוזות, בתי ספר ותכניות התפתחות מקצועית יכולות להשתמש בהערכות ביצוע כמתודולוגיה מבוססת-עדויות לקבלת החלטות שיטתיות על גיוס, העסקה, השתלמויות והתפתחות אחרת של מורים וכן כבסיס ידע לצרכי ניהול, ניתוח ודיווח על הוראה ומורים, ולמעקב אחר ביצועים לאורך הרצף התעסוקתי.

• מדינות ונותני אקרדיטציה יכולים להשתמש בהערכות ביצוע כמידע להתקדמות התהליך ולמינוף שיפורים משמעותיים בתכניות הכשרה, במיוחד לנוכח הציפיות מהמורים ומדרכי הכשרתם.

ביבליוגרפיה

 Darling-Hammond, L. (2010). The Flat World and Education: How America’s Commitment to Equity Will Determine Our Future, Teachers College Press Teachers College Press, NY, NY.
Goldhaber, D., & Anthony, E. (2005). Can teacher quality be effectively assessed? Seatle, WA: University of Washington and the Urban Institute.
Bond, L., et al., (2000).The certification system of the NBPTS: A construct and sequential validity study, Greensboro, NC: Center for Educational Research and Evaluation.
Clotfelter, C. T., et al., (2007). Teacher credentials and student achievement in high school: A cross subject analysis with student fixed effects, working paper series, 13617, Stanford: NBER.
Milanowski, A. (2004). The relationship between teacher performance evaluation scores and student achievement: Evidence from Cincinnati, Peabody Journal of Education, 79(4), 33-53.
Newton, S.P. (2010). Preservice performance assessment and teacher early career effectiveness: Preliminary findings on PACT, Stanford, CA: Stanford University.
Pecheone, R., & Chung, R. (2006). Evidence in teacher education: The PACT, Journal of Teacher Education, 57(1), 22-36.
Peck, et al., (2010).Negotiating implementation of high-stakes performance assessment policies in teacher education: From compliance to inquiry, Journal of Teacher Education, 61(3), 1-13.
Peck, C., & McDonald, (2013). Creating 'Cultures of evidence' in teacher education, The New Educator, Volume 9, Issue 1,
Rakoff, J., & Speroni, C. (2010). Subjective and objective evaluations of teacher effectiveness, NY: Columbia University.
Wilson, M., et al, (2007). Using student achievement test score as evidence of external validity for indicators of teacher quality, Berkeley, CA: University of CA in Berkeley.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

 Darling-Hammond, L. (2010). The Flat World and Education: How America’s Commitment to Equity Will Determine Our Future, Teachers College Press Teachers College Press, NY, NY. Goldhaber, D., & Anthony, E. (2005). Can teacher quality be effectively assessed? Seatle, WA: University of Washington and the Urban Institute. Bond, L., et al., (2000).The certification system of the NBPTS: A construct and sequential validity study, Greensboro, NC: Center for Educational Research and Evaluation. Clotfelter, C. T., et al., (2007). Teacher credentials and student achievement in high school: A cross subject analysis with student fixed effects, working paper series, 13617, Stanford: NBER. Milanowski, A. (2004). The relationship between teacher performance evaluation scores and student achievement: Evidence from Cincinnati, Peabody Journal of Education, 79(4), 33-53. Newton, S.P. (2010). Preservice performance assessment and teacher early career effectiveness: Preliminary findings on PACT, Stanford, CA: Stanford University. Pecheone, R., & Chung, R. (2006). Evidence in teacher education: The PACT, Journal of Teacher Education, 57(1), 22-36. Peck, et al., (2010).Negotiating implementation of high-stakes performance assessment policies in teacher education: From compliance to inquiry, Journal of Teacher Education, 61(3), 1-13. Peck, C., & McDonald, (2013). Creating ‘Cultures of evidence’ in teacher education, The New Educator, Volume 9, Issue 1, Rakoff, J., & Speroni, C. (2010). Subjective and objective evaluations of teacher effectiveness, NY: Columbia University. Wilson, M., et al, (2007). Using student achievement test score as evidence of external validity for indicators of teacher quality, Berkeley, CA: University of CA in Berkeley.

yyya