דגם ללמידה קולבורטיבית: קשר בין מנהיגות ולמידה

Margolin, I., (2012). A coterminous collaborative learning model: Interconnectivity of leadership and learning, Brock Education, 21(2), p70-87.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

במאמר מובא מחקר איכותי אתנוגרפי העוסק במנהיגות ולמידה ובמנהיגות המקדמת למידה. המחקר בחן דגם של מנהיגות קולבורטיבית המתמקד בלמידה ובפרקטיקות של צדק חברתי בהקשר של שותפות חינוכית רחבה. המחקר מנתח מגוון של זוויות ראיה של מורים חדשים, חונכים, מורי-מורים ומפקחים אזוריים על מנהיגות ולמידה.

מנהיגות ולמידה – הכנסת שינוי ושיפור של המערכת החינוכית מחייבת סוג חדש של מנהיגות חינוכית (Stoll & Jackson, 2009). קואליציה חוצת גבולות ופרואקטיבית של מנהיגים בכל רמות המערכת החינוכית היא בעלת היכולת/הכוח לשנות מערכות קיימות (Fullan, 2005). המושג "מנהיגות ללמידה" ((Hallinger, 2011) (leadership for learning כולל מאפיינים של מנהיגות הוראתית, טרנספורמטיבית ומשתפת ומתייחס לדגם של השפעה הדדית המדגיש את המשמעויות של מנהיגות ולמידה ואת ההשפעה העמוקה של ההקשר הבית-ספרי על שניהם. שיקול קריטי ובעל חשיבות מיוחדת בתפקודו של מנהיג חינוכי הוא עיצוב מחדש של הארגון מבפנים ע"י פירוק הגבולות המבניים והתרבותיים המלאכותיים המגבילים למידה ארגונית (Harris, 2008) ותוך מעורבות בלמידה חדשה בתהליך של שינוי בונה (Fink, 2009).

פרספקטיבות חברתיות-תרבותיות טוענות כי למידה מתרחשת בקהילייה ולקהיליות מעשה (Wenger, 1998) השפעות במישור אישי וארגוני בית ספרי, השפעות על רפורמות בתכנון לימודים והשפעות על למידת מורים ותלמידים.

הרעיון של מנהיגות מבוזרת/משתפת (Harris, 2007) (distributive leadership), שבה מתקיימת האצלת סמכויות הנהגה על רבים דומה לתהליך זה. הכנסת שינוי מחייבת גם יצירה של תרבות ארגונית פתוחה ובטוחה, חופשית מהעדפות, מגובשת ואינטגרטיבית, שיש בה כבוד הדדי, אמון ואחריותיות בין-אישית (Mitchell & Sachney,2009), תרבות שיש לה השפעה על הדרך שבה אנשים מבינים מהי למידה. יצירה של תרבות כזו הוא תפקידם של מנהיגים בכל רמות המערכת (Fullan, 2009, Leithwood et al., 2009).

למידה שיתופית רבת-רמות – חרף העובדה שלמורי מורים ולמפקחים השפעה מכריעה על ההתפתחות של מורים, מנהלים ומתכשרים, ומצופה שיהיו סוכני שינוי, אין תכניות הכשרה פורמליות המיועדות להכשירם לכך (Howard & Tabler, 2010). בשנים האחרונות החלו להתגבש מסגרות לשינוי בהקשר זה התורמות להתפתחות המקצועית, לשיפור הפרקטיקות ולמעבר מפרדיגמה של הוראה לפרדיגמה של למידה בקרב ציבור זה (Margolin, 2011). על מנהיגים מחוזיים לנהל תכניות הוראתיות מחוזיות מנקודת מבט הוליסטית ע"י בניית תרבויות המאפשרות שיתופיות בלמידה ובעבודה. בד בבד צריך להתקיים איזון בין נקודת המוצא המעשית שלהם לבין זו התיאורטית-ביקורתית של מורי-המורים כדי לקשר בין תיאוריה למעשה. שותפויות בין בתי-ספר, מורי-מורים ומפקחים מאפשרות רוחב ועומק של תהליכי הלמידה של כל השותפים, והשפעות הדדיות ביניהם ובין התוכניות השונות.

על המחקר – הקשר (context) המחקר הוא תוכנית ניסויית שהתבצעה בשותפות מכללה - בית ספר. במחקר השתתפו 50 נציגים של 4 סוגי אוכלוסיות: מורים מתחילים בוגרי התכנית, מורים חונכים ומנהלם מבית ספר שהשתתף בתוכנית הניסויים, 12 מורי-מורים, 20 מפקחים מחוזיים (כולם מאותו מחוז) ומנהל המחוז. המחקר הוא מחקר אתנוגרפי. כלי המחקר היו: פרוטוקולים של דיוני המפקחים, פרוטוקולים של דיונים של 4 קבוצות מיקוד מכל אחת מהאוכלוסיות הנ"ל, פרוטוקולים של ראיונות פתוחים עם 8 מהמשתתפים (2 מכל אוכלוסייה מהנ"ל).

מה נמצא במחקר?

א) תנאים להכנסת שינוי – זוהו ארבע קטגוריות של למידה שיתופית מתמשכת שמנהיגים בכל קבוצה ראו כקריטיים להובלת שינוי במערכת חינוכית: (1) למידה בקהיליות מקצועיות; (2) למידה מהמעשה; (3) למידה באמצעות תיאוריה ומחקר שיתופי; (4) למידה ממנהיגים ואיתם-חונכות.

ב) מנהיגות ולמידה - מנהיגות ולמידת מבוגרים בארגונים חינוכיים נראות כמקושרות והדדיות. התנאים והמצבים שהשפיעו וקידמו למידה היו גם אלה שקידמו מנהיגות. היבט מרכזי: התנסויות שיתופיות בלמידה ובמנהיגות כחלק מהעבודה היומיומית של המשתתפים.

ג) למידה מסוג שונה - שינוי עשוי להתרחש כתוצאה של למידה שיתופית ושל מנהיגות משתפת (distributed). המשתתפים התייחסו לסוג שונה של למידה שיש בה התלהבות ותשוקה והמאפשרת ללומדים להבין רעיונות חדשים, לתהות על הנחות, להעלות קונפליקטים וקשיים ולחשוב לאט ובהעמקה. מדובר גם באתגור המערכת הקיימת ובשינויה.

ד) הקשר (context) ולמידה – וריאציות בסוגי הלמידה שמנהיגים אמצו נבעו משוני בהקשרים ובהקצאת משאבי זמן ודגשים. ההבדל המרכזי היה בלמידה ממחקר ומתיאוריה שלא התקיימה כלל בקבוצת המורים, והתקיימה במידה רבה- בקבוצת מורי-המורים.

ה) קואליציית מנהיגים – המחקר הצביע על החשיבות של יצירת קואליציה חוצת - גבולות של המנהיגות החינוכית בכל רמות המערכת. כולם היו מעורבים בלמידה שיתופית, מתמשכת, מוסדרת ושיטתית.

לסיכום, למידה שיתופית בארגונים היא תנאי חיוני ליצירת שינוי בסביבה החינוכית, אך אינה תנאי מספיק. חשוב גם לאמץ גישה הוליסטית לסביבה זו, תוך בחינה עצמית מתמדת בהתייחס לקבוצות אחרות במחוז ע"י מורים, מורי-מורים ומפקחים מחוזיים.

קשר פנימי בין למידה ומנהיגות ובין השותפים לתהליך הם תנאים חיוניים. שינוי משמעותי יושג רק אם ההקשר המערכתי, בתוך ומחוץ לארגון, ישתנה בכיוונים אלה.

ביבליוגרפיה

Fink, D.(2009). Leadership for mortals: Developing and sustaining leaders of learning, in: A.M. Blankstein et al., (Eds.), Building sustainable leadership capacity, CA: Corwin Press, 41-64.
Fullan, M. (2005). Leadership and sustainability: System thinkers in action, Thousand Oaks, CA: Corwin.
Fullan, M. (2009). The moral imperative revisited: Achieving large-scale reform, in: A.M. Blankstein et al., (Eds.), Building sustainable leadership capacity, CA: Corwin Press, 29-40.
Hallinger, P. (2011). Leadership for learning: Lessons from 40 years of empirical research, Journal of Educational Administration, 49(2), 125-142.
Harris, A. (2007). Distributed leadership: Conceptual confusion and empirical reticence, International Journal of Leadership in Education, 10(3), 315-325.
Harris, A. (2008). Distributed leadership: The theory, in: A. Harris (Ed.), Distributed school leadership: Developing tomorrow's' leaders, London: Routledge.
Howard, L., & Tabler, N. (2010). Faculty development in community colleges, Brock Education, 20(1), 34-48.
Leithwood, K., et al., (2007). Distributing leadership to make school smarter: Taking the ego out of the system, Leadership and Policy in Schools, 6, 37-67.
Margolin, I. (2011). Professional development of teacher educators through a "transitional space": A surprising outcome of a teacher educator program, Teacher Education Quarterly, 38(2), 7-25.
Mitchell, C., & Sachney, L. (2009). Sustainable improvement: Building learning communities that endure, International Journal of Leadership in Education, 10(1), 31-48.
Stoll, L., & Jackson, D. (2009). Liberating leadership potential, In: A.M. Blankstein et al., (Eds.), Building sustainable leadership capacity, CA: Corwin Press, 65-84.
Wenger, E. (1998). Communities of practice: Learning, meaning & identity, NY: Cambridge University Press.