גישת הכיתה ההפוכה כמנוף לשינוי – ממונולוג לדיאלוג בהוראה ובלמידה

לוין, ד' וברזילי, א' (2014). גישת הכיתה ההפוכה כמנוף לשינוי – ממונולוג לדיאלוג בהוראה ובלמידה. הוראה באקדמיה, 4, 31-27.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

בישיבת הסנט שנערכה בטכניון ועסקה בהצטרפות הטכניון ל-Coursera, נאמר כי יש לנצל את השיעורים כדי למנף את היתרונות של המרצים כמצטיינים במחקר ולפתח אצל הסטודנטים לא רק את הידע וההבנה של החומר, אלא גם מיומנויות אקדמיות ברמה גבוהה וכישורים הקרובים יותר למחקר. אחד המודלים להשגת מטרה זו הוא מודל הכיתה ההפוכה (Flipped Classroom).

מאמר זה מתמקד בהצגת פיילוט שבו שולבה גישת הכיתה ההפוכה כשיטת הוראה. תוצאות הפיילוט שופכות אור על האתגרים ועל היתרונות הטמונים בשילובן של טכנולוגיות חדשות, הן מנקודת מבטם של הסטודנטים והן מנקודת מבטם של המרצים.

הפיילוט התקיים בסמסטר אביב 2013 בקורס אנליזת תהליכים בעזרת שיטות נומריות, בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. במסגרת הפיילוט הומרו שבועיים של הקורס, הנלמד בשיטת ההוראה המסורתית, למתכונת של הכיתה ההפוכה. השתתפו 93 סטודנטים, מרביתם בסמסטר שישי ללימודיהם.

מחזור הלימוד השבועי של קורס הנלמד בשיטת ההוראה המסורתית כולל שלושה שלבים: הרצאה פרונטלית של המרצה, תרגול ושיעורי בית. קצב ההתקדמות בהרצאה ובתרגול נקבע בהתאם להספק החומר הנדרש, והסטודנטים ברובם לומדים פסיביים.

בשלב הכנת שיעורי הבית הסטודנטים לוקחים בפעם הראשונה חלק פעיל בתהליך הלמידה שלהם. עם זאת, עומס הלימודים הרב והיעדר משוב מפורט ומיידי על שיעורי הבית, מפחית מהערך המוסף שהסטודנטים יכולים להפיק מביצוע תרגילי הבית. ספק אם ניתן בשיטה זו להבטיח שליטה במיומנויות ובתכנים של קורסי אלו.

במודל הכיתה ההפוכה הסטודנטים מעורבים ולוקחים חלק פעיל בתהליך הלמידה כבר מהשלב הראשון. מחזור הלימוד השבועי של קורס זה כולל שלושה שלבים: צפייה בהרצאות מוקלטות, תרגול אקטיבי וביצוע שיעורי בית. השלב הראשון כולל צפייה אישית בהרצאות מוקלטות, מחוץ למסגרת הכיתה. ההרצאות המוקלטות הן קטעי וידאו במשכי זמן של כ-10 דקות, ומשולבות בהן גם שאלות על התכנים של ההרצאה.

הסטודנטים לומדים בקצב ובזמן המתאים להם, תוך שליטה על תהליך הלמידה שלהם. בדרך זו הסטודנטים מקבלים משוב עצמי על יעילות הלמידה שלהם, והמרצה יכול לעקוב אחר התקדמות הסטודנטים בחומר ולהעריך התקדמות זו.

בשלב השני הסטודנטים נפגשים פנים אל פנים. שלב זה מורכב מתרגול אקטיבי, ובמהלכו הסטודנטים עובדים בקבוצות קטנות על פתרון תרגילי הבית. התהליך כולו מלווה בהנחיה והדרכה של צוות ההוראה של הקורס – מרצה ומתרגלים. כמו כן, משולבים בתרגול האקטיבי דיונים ושאלות על חומר הקורס והדגמות של פתרון תרגילי בית. השלב השלישי, מחוץ למסגרת הכיתה, כולל השלמת שיעורי הבית על ידי הסטודנטים.

המרה של קורס קיים למתכונת של קורס במודל הכיתה ההפוכה מחייבת את המרצה להשקיע זמן ומאמץ מרובים לתכנון ולפיתוח מחדש של חומרי הקורס, ובכללם לפיתוח המרכיב המקוון בקורס. כמו כן המרצה נדרש לתכנן את אופי הלמידה בכיתה ולשנותה באופן מהותי כך שהזמן בכיתה ינוצל ללמידה פעילה, לדיונים ולהעמקה בחומר הנלמד בבית.

למרצים אשר מורגלים ללמד במתכונת של הרצאה פרונטלית, נדרשת עזרה והנחיה בהכנת הקורס המקוון ובשימוש באסטרטגיות הוראה כמו למידה בקבוצות ולמידה פעילה. כמו כן יש להתאים את מרחבי הלמידה לעבודה בקבוצות.

מעקב אחר כניסות הסטודנטים לשיעור בין מועד פתיחת השיעור לבין המועד הסופי למתן נקודות זיכוי, מלמד כי מרבית הסטודנטים נכנסו לאתר הקורס וביצעו את הפעילות (צפייה ומענה לשאלות) לפני הגעתם לתרגולים האקטיביים. נתון זה מרמז על כך שהמניע של רוב הסטודנטים לביצוע הפעילות היה רצונם להגיע מוכנים לתרגול האקטיבי ולאו דווקא כדי לקבל נקודות זיכוי על ביצוע הפעילות.

נתונים המחזקים את יעילותו של התרגול האקטיבי, נמצאו בהשוואה שערכו מחברי המאמר בין התפלגות הציונים של הקורס תיכון וניתוח תהליכים שנלמד בשיטה המסורתית עד שנת 2010, להתפלגות הציונים של אותו קורס, שהחל משנת 2011 הוחלף בו התרגול הרגיל בתרגול אקטיבי, ששולב גם בפיילוט זה. הנתונים מצביעים על שיפור בהישגי הסטודנטים ורידה באחוז הנכשלים משנת 2011 ואילך.

ניתוח תשובות הסטודנטים לשאלון המשוב שניתן עם סיום הפיילוט, מלמד כי 65% מהסטודנטים ציינו שהשיטה הגבירה את תחושת האחריות שלהם ללמידה, 55% ציינו שהשיטה הגבירה את מעורבותם הלמידה וכי בשיטה זו נוצרת תחושה של יחס אישי. כמו כן 66% מהסטודנטים ציינו שבשיטת הכיתה ההפוכה הם הצליחו ללמוד טוב יותר מאשר בשיטת ההוראה המסורתית.

למרות תוצאות אלו, רק 46% מהסטודנטים ציינו שהם מעוניינים ללמוד נושאים נוספים בשיטת הכיתה ההפוכה. דבריה של אחת הסטודנטיות מרמזים על כך כי הסיבה להתנגדותם היא ששיעור בשיטה זו גוזל הרבה יותר זמן משיעור רגיל.

לסיכום, בגישת הכיתה ההפוכה ניתן לנצל את מרבית הזמן בכיתה ללמידה פעילה, להעמקה בחומר ולהקניית מיומנויות ברמת חשיבה גבוהה. ממצאי הפיילוט מהווים בסיס לשילוב גישת הכיתה ההפוכה בקורסים נוספים.