בתי ספר קהילתיים על יסודיים

מבוא

ישנה הבחנה בין שתי חברות: חברה קהילתית (Gemeinshaft) וחברה עירונית (Gesellschaft). החברה בה אנו חיים כיום היא חברת Gesellschaft, חברה אינדיבידואלית – ביורוקרטית. חברה זו שונה מהותית מהחברה הקהילתית- Gemeinshaft שהייתה קיימת בעבר. המאפיינים הבולטים של החברה הקהילתית הם שניים:

א.      שייכות המהווה בסיס לזהותו של הפרט.

ב.      הקהילה נתפסת כישות עצמאית. 

כפי שכבר ציינתי, אנו חיים בחברת Gesellschaft מובהקת. בית הספר הוא למעשה תוצר של חברה זו. למרות זאת קיימת התייחסות מתמדת לקהילתיות בחברתנו. המושג "קהילה" עולה בהקשרים שונים, בחברה הרחבה ובמערכת החינוך. בדרך כלל אין הכוונה לחזור לחברה הקהילתית, אלא לקיים Gemeinschaft בתוך Gesellschaft ( Sergiovanni 1994). שניים הם המאפיינים העיקריים לקיומן של מסגרות קהילתיות בתוך חברת Gesellschaft.

א.      המאפיין הדמוקרטי –לפיו זכאי הפרט להיות מעורב בתהליכים שיש להם השפעה על מעמדו ואורחות חייו (Beattie 1985).

ב.      תחושת שייכות – התארגנות סביב עניין משותף והגברת מעורבותו של הפרט יוצרת תחושת שייכות ומעוררת העצמה של הפרט ושל הקהילה ( ההכרה ביכולתם לשלוט בחייהם ) (סדן 1997).

בקיץ 1978 החלה תכנית ניסויית של הקמת בתי ספר קהילתיים. הגדרת בית הספר הקהילתי התבססה על שתי מטרות רחבות:

1.       שיפור העבודה החינוכית של בית הספר, והעמקתה על-ידי יצירת קשר ומגע עם אוכלוסיית השכונה אליה שייך בית הספר

2.       יצירת מוקד לאוכלוסייה הבוגרת בקהילה, במטרה לתת מענה לצרכים החברתיים והתרבותיים, באמצעות פעילויות שונות (פרס, פסטרנק 1993).     

בנייר עמדה שפרסמו יוזמי הרעיון צוין: "בית הספר הקהילתי שואף להיות מערכת חינוכית וחברתית אינטגרטיבית המזינה את הסביבה ומוזנת על ידה, באמצעות שותפות אמת בין בית הספר והקהילה" (וייל 1985).

"שותפות אמת" הוא מושג מרכזי ברעיון בית הספר הקהילתי.

ברצוני לדווח על מחקר שבצעתי בשני  בתי ספר קהילתיים על יסודיים. שניהם בתי ספר חילוניים המצויים במרכז הארץ. בית הספר האחד: "זלמנסון" הוא בית ספר שש שנתי (ט' – י"ד). מספר תלמידיו כ-350. בית ספר זלמנסון שימש פיילוט למחקר ולכן המחקר בו היה מוגבל יותר.בית ספר השני: "החלוץ" הוא הגדול מבין השניים. זהו בית ספר שלוש שנתי (כיתות י' – י"ב ) ומספר תלמידיו כ- 1400. עיקר המחקר התמקד בבית ספר זה.

עובדת היותם שייכים למסגרת בתי הספר הקהילתיים שימשה נקודת מוצא בלבד. הנחתי הייתה כי שייכות זאת מלמדת על זיקה לנושא הקהילתי. מעבר לכך לא הייתה התייחסות למסגרת בתי הספר הקהילתיים.

שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהי קהילתיות בחינוך.

הממצאים האמפיריים בשני בתי הספר הנחקרים היוו בסיס לדיון תיאורטי בסוגיות הקשורות בקהילתיות בחינוך.

המחקר הוא מחקר נטורליסטי – איכותי.

השיטות לאיסוף נתונים היו אלה המקובלות במחקר איכותי: צפייה, ראיונות, עיון במסמכים, קבוצות מיקוד.

המחקר התמקד בפעילויות חוץ קוריקולריות בבתי הספר: ישיבות ועדות קהילתיות, ישיבות ועדי הורים, פעילות מועצת תלמידים, פעילויות חברתיות, טקסים וכד'.

ממצאים ומסקנות

בממצאים אתייחס לשני היבטים אותם ציינתי קודם לכן: דמוקרטיה ושייכות.

אחד ממאפייני בתי הספר הקהילתיים הוא קיומן של ועדות קהילתיות בהן שותפים הורים, מורים ותלמידים.

מספר ההורים והתלמידים הפעילים בבית ספר "החלוץ" היה קטן ביותר. הפעילים הזדהו בדרך כלל עם עמדות הנהלת בית הספר ובמקרים מסוימים אף ייצגו אותה.

"כללי במשחק" בתוך הועדות היו ברורים ומוסכמים. בראש כל ועדה עמד חבר הנהלה, והנהלת בית הספר הכתיבה למעשה את כל היבטי התנהלות הועדות ( מועדי הישיבות, קביעת נושאים לדיון, מהלך כל ישיבה וכד'). ההורים והתלמידים חברי הועדות לא ערערו על כך. לעיתים נוצרה אווירה של מתח אך לכלל משבר לא הגיעו הדברים. הנהלת בית הספר הייתה קשובה לדעות ועמדות של הורים ותלמידים אך ההחלטות הסופיות התקבלו בישיבות ההנהלה.

למרות שלכאורה התנהלו יחסי הנהלת בית הספר עם ההורים הפעילים על מי מנוחות תוך הערכה הדדית, הרי למעשה הם התנהלו בצל איום מתמיד שנבע לא ממעשיהם של ההורים אלא מכוחם הפוטנציאלי.

בבית ספר זלמנסון פעלה המנהלת ליצור מסגרת דמוקרטית. עיקר תשומת הלב הוקדשה למועצת התלמידים. ואכן מועצת התלמידים הייתה פעילה מאד. פעילות זו עוררה התנגדות רבה בקרב המורים. לשיא הגיעו הדברים כאשר המועצה יזמה פעילות נרחבת בנושא האיידס ולא יידעה את המורים. אחת המורות התבטאה בחריפות וטענה כי: "הגולם קם על יוצרו".שנה לאחר סיומו של המחקר עזבה מנהלת בית הספר ופעילות מועצת התלמידים הצטמצמה מאד.

היה ניסיון לקיים בבית ספר זלמנסון ועדות קהילתיות רבות ולהגדיל את מספר הפעילים מבין ההורים והתלמידים. לאחר שנתיים של פעילות מאד אינטנסיבית הצטמצם מאד מספר הועדות. בשנה בה נערך המחקר היו שלוש ועדות קהילתיות בלבד. אחת הסיבות לכך הייתה התנגדות המורים שלא ראו בעין יפה מעורבות של הורים.

 דמוקרטיה נחשבת כיום לאחד ממאפייני קהילתיות אך יש לזכור כי בבית ספר אין מסורת דמוקרטית Lortie (1975) מציין כי דווקא בתקופה בה היו היישובים קהילתיים, היו סמכויות השליטה של המורים גדולות יותר מכפי שהן כיום וכללו גם היתר לענישה פיסית.

קהילתיות בית ספרית בשני בתי הספר הנחקרים לא הביאה להגברת אוריינטציה דמוקרטית.

היבט זה נחקר בעיקר בבית ספר החלוץ. ניתן היה לזהות שלושה מעגלי שייכות: שייכות לקהילה הבית ספרית, שייכות לעיר בה מצוי בית הספר ושייכות לקהילה המדומיינת אליה משתייכת אוכלוסיית בית הספר.

קשה להפריד בין מעגלי השייכות השונים אך בכל זאת קיימים מאפיינים לכל מעגל שייכות. השייכות הבית ספרית היא האמוציונלית ביותר. הנושאים שהעסיקו את קהילת בית הספר היו: אלימות וקביעת תקנון חדש.

האלימות הגיעה לשיאה כאשר תלמיד כיתה י"ב נדקר. אמנם האירוע הרחש מחוץ לבית הספר אך הזעזוע היה גדול. הטיפול באלימות היה מלווה במאפיינים 'דתיים', על פי הגדרת המושג 'דתיות' של  Durkheim

(1915) שטען שהממד המרכזי של העמדה הדתית הוא ההבחנה בין מקודש לטמא. מערכת איסורים מפרידה בין המקודש לטמא. גם בית ספר מקיים איסורים כגון אלה והאיסור החמור ביותר הוא על אלימות. הטיפול במקרה הדקירה נתפס בבית הספר כפעולה לשעת חרום, אך למעשה היה זה טקס היטהרות.

הקהילה המדומיינת ( אנדרסון 2000) אליה שייכים התלמידים והמורים היא קהילה חילונית, מבוססת שהאוריינטציה הפוליטית שלה היא שמאלה מהמרכז (במושג אוריינטציה פוליטית אני מתייחס לשירות בצבא, יחסי יהודים ערבים, היחס לשלום וכד').

הביטויים הבולטים לכך היו בטקסים. בעיקר בשניים: טקס יום הזיכרון לרבין וטקס יום לזיכרון לחללי מערכות ישראל. היו לכך גם ביטויים בחוברת שיצאה לאחר המסע לפולין. למעשה ערכיה של קהילת בית הספר שאובים מהקהילה המדומיינת וניתן למצוא לכך ביטויים בכל תחומי החיים של בית הספר.   

הוצגו מבחר של תיאורים מהמחקר האתנוגרפי של שני בתי הספר ולהתייחס לשאלות התיאורטיות הבאות:

א.המתח שבין Gemeinschaft ו-Gesellschaft בחברה והשלכתו על הקהילה הבית ספרית.

מושגים אליהם אני מתייחס: Gemeischaft, Gesellschaft, ערכים, מידות (virtues), זהות, שייכות.

התיאוריות עליהן אני מסתמך: Tonnies (1957), Sergiovanni (1994 ), MacIntyre (1981).

ב. משמעותם של ריטואלים והיבטים דתיים ביצירת לכידות קהילתית בבית ספר

מושגים אליהם אני מתייחס: ריטואל, מקודש, טמא, זיהום

התיאוריות עליהן אני מסתמך: Durkheim(1915), Douglas (1999).

ג. אמביוולנטיות ביחסי מורים - הורים

מושגים אליהם אני מתייחס: שליטה, דמוקרטיה ישירה, "עולמות נפרדים".

התיאוריות עליהן אני מסתמך: Lightfoot (1978), Beattie (1985), נוי (תשנ"ד)

ביבליוגרפיה

Beattie, N. (1985) Professional Parents: Parents Participation in Four Western European Countries. The Flammer Press. London & Philadelphia.

Douglas, M. (1999). "Pollution" In Hicks, D. (ed.) Ritual and Belief. McGrow-Hill, New York.

Durkheim, E. (1915) The Elementary Forms of the Religious Life. The Free Press, New York.

Lightfoot, S., L.  (1978) Worlds Apart- Relations Between Families and Schools. Basic Books. New York

Lortie, D., C.(1975) School-Teacher The University of Chicago Press

MacIntyre, A. (1981) After Virtue University of Notre Dame Press

Sergiovanni, T., J. (1994) Building Community in School Jossey Bass, San Francisco

Tonnies, F. (1957) Community and Society (Gemeinschaft und Gesellschaft) Harper Collins. New York

אנדרסון, ב. (2000) קהילות מדומיינות – הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה (מהדורה שנייה בעברית) האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב

וייל, ש. (1985) הדינמיקה של בתי הספר הקהילתיים בישראל – אתנוגרפיה. המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים. בית ספר לחינוך.

נוי, ב. (תשנ"ד) "הורים עליך בית-הספר, לקראת הסדרת יחסים בין הורים ומורים באמצעות אמנה" הייעוץ החינוכי כרך ד', חוברת א', עמ' 13 – 32.

סדן, א. (1997) העצמה ותכנון קהילתי  הקיבוץ המאוחד. תל אביב

פרס, י., פסטרנק, ר. (1993) קהילתיות בחינוך, הצלחה או כשלון? איתאב. תל אביב