בתי ספר ניסויים – ג'

מבוא | דוד חן, אסנת ספורטה
זהו הספר השלישי  בסדרה "בתי-ספר ניסויִיִם: בית היוצר לחדשנות בחינוך". הספר מסכם את שנתו השלישית של מחקר בתי-הספר הניסויִיִם (מב"ן) המתנהל בבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. המחקר נערך בתמיכתו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, ומטרתו לבחון את תהליכי הפיתוח של המודלים החדשניים בבתי-הספר הניסויִיִם. בתי-ספר הזוכים למעמד ש לבתי-ספר ניסויִיִם נהנים מ"תנאי החממה" שמספק להם גף ניסויים ויזמות: הגנה מפני הסביבה והספקת משאבים ייחודיים. ההגנה מפני הסביבה מתבטאת בעיקר במתן לגיטימציה וחופש פעולה לפיתוח מענה רלוונטי לצרכים הייחודיים של בית-הספר וקהילתו, ואילו הספקת המשאבים הייחודיים באה לידי ביטוי בעיקר במענקי שעות המאפשרים לצוות המובילאת התהליך להקדיש זמן ותשומת-לב לחשיבה, ללמידה ולפיתוח המודל החדשני. בתי-הספר הניסויִיִם שנחקרו בכל שלוש שנות המחקר הם בתי-ספר שהצליחו לפתח מודל חדשני ראוי ולהטמיעו בהצלחה. הם נחשבים לבתי-ספר ניסויִיִם מובילים, ואינם מדגם מייצג של קהילת בתי-הספר הניסויִיִם. בתי-הספר הללו סיימו את חמש שנות הפיתוח של המודל, המוקצבות להם על-ידי גף ניסויים ויזמות, ובשלב זה מצופה מהם כי יהפכו למרכזים המפיצים אתהתורה שפיתחו למוסדות חינוך אחרים.

המאמרים המופיעים בספר זה מבוססים על שלושה חקרי-מקרה שנערכו על-ידי קבוצת מב"ן בשנים 2006/7. עיבוד הממצאים וכתיבת הדוחות הסתיימו בראשית שנת 2009. בתי-הספר שעמדו במוקד המחקרים הם:

א. בית-הספר העל-יסודי (שש-שנתי) הניסויי על-שם "כדורי", שניהלה ד"ר מירהה מאירי. את המחקר, ואת המאמר המסכם אותו, כתבה עינת מור-ברק. בית-הספר "כדורי" הוא חלק מכפר-הנוער החקלאי הניסויי "כדורי", הכולל גם פנימייה ומשק חקלאי.

 בית-הספר הוא מסגרת חברתית מרובת-תרבויות: לומדים בו ילדים יהודים, ערבים-מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, בדווים ודרוזים, השונים אלה מאלה כמעט בכל מאפיין אפשרי. חלק מתלמידיבית-הספר מתגוררים בפנימייה. בין ילדי הפנימייה ניתן למצוא את ילדי פרויקט נעל"ה (נוער עולה ללא הורים) ממדינות חבר העמים ותלמידים יוצאי אתיופיה, או בנים ובנות להורים יוצאי אתיופיה. כמו-כן מתגוררים בה ילדים להורים ישראלים, שעזבו את בתיהם או שהוצאו מהם בשל אי-יכולתם של הוריהם לספק להם את התנאים הדרושים למחייתם. בית-הספר מיסד ארגון חברתי רב-תרבותי פלורליסטי הפועל לאור ערכי הכבוד ההדדי והסובלנות. המודל שפיתח נותן מענה לשלושה רבדים: רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי, באמצעות פעילות חינוכית פורמלית ובלתי-פורמלית. ניתן לראות בחברה מרובת-התרבויות בבית-הספרמיקרוקוסמוס של החברה הגלובלית בכלל ושל החברה הישראלית בפרט, ובמודל הניסויי - מודל מוצלח להתמודדות עם חברות ומסגרות מרובות-תרבויות. המאמר מתאר ומנתח את תהליך השינוי שהתרחש בבית-הספר "כדורי" במסגרת הניסוי, ואת השלכותיו של השינוי, ובוחן אתמהותה של הרב-תרבותיות שאיתה הוא מתמודד.

ב. חטיבת-הביניים הניסויית "אדיגה" בכפר כמא, בניהולה של ד"ר אירית דרורי. את המחקר ואת המאמר כתב גיא פיורוביץ'.

 חטיבת-הביניים "אדיגה" היא בית-ספר שאוכלוסיית והומוגנית. כל תלמידיו הם תושבי הכפר הצ'רקסי כמא השוכן במחוז הצפוני של מדינת ישראל. מעמדו הייחודי של המיעוט הצ'רקסי בישראל, כמיעוט מוסלמי שאינו ערבי, והדילמהבין שימור המסורת והתרבות הצ'רקסית ובין התערות בחברה הישראלית-המערבית-המודרניתמציבים את הילדים הצ'רקסים בעין הסערה. לשאלות חברתיות, כגון שאלת מעמדן של השפההערבית (שפת הדת) והשפה הצ'רקסית (שפת התרבות), יש השלכה ישירה על החינוך בכלל ועלבית-הספר בפרט. התמודדותו של בית-הספר הניסויי "אדיגה" עם סוגיית השפות והתרבויות באה לידי ביטוי בעיקר בפיתוח תוכנית לימודים פרטיקולרית המגשרת בין המטרות החברתיות של בני הכפר לבין מטרותיהם האזרחיות של התושבים ושל מערכת החינוך הכללית. המאמר מציג את המקרה הפרטי של חטיבת-הביניים "אדיגה" כדוגמה להתמודדות מוצלחת של קהילת מיעוט עם הצרכים הסותרים שלה כקהילה מסורתית מצד אחד, וכקהילה בעלת שאיפות חברתיות ואזרחיות מצד שני.