בניית אחריות ללמידה אצל ילדים ובעלי צרכים מיוחדים

מקור: Building Responsibility for Learning in Students with Special Needs
Teaching Children Mathematics, Vol. 11 No. 3, October 2004, pp.118-126

תרגום מלא של המאמר מאת מיכל סוקניק, מופיע באתר מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי (ראו קישור "למאמר המלא" בתחתית הפריט)

המאמר מתאר את הבעיה לגבי הוראת תלמידים עם ליקויי למידה: מורים המסכימים עם המיתוס שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים שונים במידה רבה מאוכלוסיית בית הספר הרגילה, שיש להאכילם בכפית" אחרת לא יוכלו ללמוד את החומר, מטפחים תלמידים שהם לומדים פסיביים וחסרי ביטחון.
גם מורים המסכימים עם המיתוס שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הם בדיוק כמו שאר הילדים בכיתה והתשובה נעוצה בהוראה – אינם מצליחים להבין מדוע מייחסים לתלמידים בעלי צרכים מיודים מעמד מיוחד ומציבים ציפיות גבוהות אך לא מספקים לתלמידיהם כלים להגשמת ציפיות אלה.

המאמר מתאר מקרה מבחן של מורה ספציפית למתמטיקה, ומציג 3 שאלות עיקריות שיש לתת עליהן את הדעת:
*אילו מיומנויות ארגוניות, התנהגותיות וקוגניטיביות דרושות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, על מנת להפיק משמעות מפעילות זו?
*לאילו תלמידים יש חולשות משמעותיות בכל אחד מסוגי מיומנויות אלה?
*כיצד ניתן לספק תמיכה נוספת בנקודות חולשה אלה, כך שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים יוכלו להתמקד במטלה המושגית שבפעילות?

המחברים מדגישים את הצורך בהוראה יחידנית.
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מונעים את השימוש הקבוע בגישות שהן יותר ממוקדות- תלמיד. לפיכך, מספר אלמנטים חשובים חייבים להילקח בחשבון: מורים צריכים לקבל החלטות לגבי תכונות הלומד, המטלה והסביבה. בשעה שמורים מעריכים תלמידים על ידי תצפית אינטנסיבית, הם יכולים גם לקחת בחשבון את הצורך ב-

א. זיהוי והסרת מחסומים
ב. הבניית הסביבה
ג. שילוב יותר זמן ותרגול
ד. מתן בהירות

כך שיוכלו להתאים את גישתם לכל התלמידים, במיוחד אלה בעלי צרכים מיוחדים.