בישראל תוקם רשת בתי"ס ללמידה מבוססת פרויקטים על פי מודל רשת HTH בסן דייגו
בשנים האחרונות מועלית שוב ושוב הטענה, כי שיטת ההוראה- למידה בבתיה"ס, המתבססת על העברת מידע מהמורה לתלמידים, לא השתנתה מאות שנים. עוד נטען, כי למידה בדרך זו אינה רלוונטית לתקופתנו , כאשר המידע זמין לכל דורש. למידה מבוססת פרויקטים ( Project Based Learning) מסתמנת כשיטה לימוד המתאימה יותר למאה ה-21 במסגרת שיטה זו התלמידים עוסקים בפעילויות חקר מורכבות, המשלבות מגוון תחומי דעת. התלמידים מעלים שאלות, מנסחים השערות, מציעים דרכי חקירה, אוספים ומנתחים נתונים ומנסחים את השערותיהם וממצאיהם. כך בונים התלמידים בצורה פעילה ואוטונומית את הידע שלהם. הלל קוברינסקי , תת אלוף במילואים ויזם הייטק, הקים השנה באור יהודה בי"ס על יסודי שבו מרבית הלמידה מבוססת על פרויקטים.
ביה"ס פועל על פי מודל רשת בתיה"ס האמריקנית בסן דייגו HTH-HI TECH HIGH בהרצאה בכנס הבינלאומי ה 18- לחינוך דמוקרטי - IDEC , שהתקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים, סיפר קוברינסקי על ביה"ס. קוברינסקי ציין, כי בכוונתו להקים בישראל רשת בתי"ס במתכונת רשת HTH נושא ההרצאה היה High Tech High" כהשראה לרשת ישראלית חדשה".
ביה"ס באור יהודה, ששמו "החממה" הוא בי"ס צומח, שבו לומדים השנה 70 תלמידי שכבת ט'. ביה"ס שייך לחינוך המוכר שאינו רשמי. התלמידים בביה"ס אינם משלמים שכר לימוד. ביה"ס ממומן מתרומות ומתקציב משה"ח.
לטענת קוברינסקי , למידה מבוססת הפרויקטים היא השיטה היחידה המתאימה למערכת החינוך בישראל . הסיבות לכך; השיטה מתאימה לאוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים, מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם, מכיוון שכל אחד מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו.
לטענתו, השיטה גם מספקת פלטפורמה נוחה לשילוב התעשייה בלמידה, מכיוון שניתן לגייס בעלי מקצוע בתחומים שונים לסייע לתלמידים בהכנת הפרויקטים.
לפני פתיחת ביה"ס הקים קוברינסקי צוות של אנשי חינוך, שמטרתו הייתה לתרגם לפרויקטים את תוכנית הלימודים של משה"ח לכיתות ט'-י"ב.
בי"ס "החממה" פועל על פי העקרונות הבאים: למידה מבוססת פרויקטים, התאמה לחומר הלימוד לבגרות ודיאלוג חברתי - כל תלמיד תורם ארבע שעות בשבוע לקהילה. כ 55%- מזמן הלימוד בביה"ס מוקדש להכנת פרויקטים והשאר - ללמידה פרונטאלית. הלימודים בביה"ס מתקיימים עד השעה ארבע אחר הצהריים.
לדברי קוברינסקי, לביה"ס נרשמו אשתקד כ 140- תלמידים, אךמכיוון שמשה"ח אישר את פתיחתו עם 70 תלמידים בלבד, נערך תהליך מיון.
הקריטריון הראשון לקבלת תלמידים לביה"ס היה המוטיבציה ללמוד בו. הקריטריון השני - לביה"ס התקבלו אך ורק תלמידים בעלי הישגים בינוניים. לא התקבלו תלמידים בעלי בעיות משמעת חמורות או תלמידים מצטיינים. בתחילת השנה הוענקו לתלמידים כלים ללמידה, כשנקודת המוצא הייתה העצמת נקודות החוזקה של כל אחד מהם.
בפרויקט הראשון בביה"ס החדש התבקשו התלמידים לבנות מדינה לדוגמה באיי פוקלנד, בהתאם לזיכיון שקיבלו למטרה זו מהאו"ם. בפרויקט שולבו נושאים באזרחות, כמו צורות שלטון, ונושאים באנגלית,גיאוגרפיה, מדעים, סטטיסטיקה ומתמטיקה.
הפרויקט בוצע בקבוצות בנות 12 תלמידים, שלכל אחת מהן מורה מלווה. בסוף הסימסטר הציגה כל קבוצה את הפרויקט שהכינה באירוע שיא, בהשתתפות ראש עיריית אור יהודה, נציגים מהקהילה וההורים.
קוברינסקי מספר, כי לאחר שלושה חודשים של לימודים נאספו מהתלמידים משובים ראשונים על הלמידה בביה"ס. התלמידים הצהירו שהם נהנים מאוד מהלימודים, אך הביעו חשש שההנאה שלהם היא סימן לכך שאינם לומדים מספיק. "הראינו לתלמידים ולהוריהם שהם אכן לומדים", מציין קוברינסקי. לדבריו, התלמידים מגיעים בשמחה לביה"ס, ונשארים בו מעבר לשעות הלימודים כדי לעבוד על הפרויקטים שלהם. לכל תלמיד בביה"ס יש מחשב וחיבור אלחוטי לאינטרנט.
בביה"ס עובדים השנה שישה מורים. קוברינסקי מודה, כי רק מחצית מהמורים הסתגלו להוראה מבוססת הפרויקטים. שאר המורים מסרבים ללמד בדרך לא פרונטאלית.
בהרצאה תיארו מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי, גלעד בבצ'וק, ומנכ"ל חברת ההשקעה של ג'ייקובס בישראל, תמר האריס, את מאפייני הרשת. לדבריהם, הישגי התלמידים ברשת HTH גבוהים במיוחד, למרות שרבים מהתלמידים מגיעים משכונות מצוקה. חלק ניכר מהתלמידים אף לוקים בהפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה. כמעט 100% מבוגרי הרשת ממשיכים בלימודים אקדמיים - אחוז חסר תקדים בארה"ב. התלמידים הלומדים ברשת נבחרים בהגרלה. בתיה"ס של רשת HTH מוגדרים כבתי"ס הפועלים בזיכיון צ'רטר. מדובר בבתי"ס בניהול פרטי, הפועלים במימון המדינה. התלמידים אינם נדרשים לשלם שכר לימוד. העיקרון החינוכי של הרשת הוא שהידע נרכש באמצעות הפרויקטים. עקרונות נוספים הם; אין הסללה או הפרדה בין המקצועות העיוניים והטכנולוגיים, לכל תלמיד מוענק יחס אישי, הלמידה רלוונטית לעולם האמיתי וקיים שיתוף פעולה עם הקהילה.
בכיתה בבתיה"ס של הרשת לומדים כ 55- תלמידים.בכל כיתה עובדים בעת ובעונה אחת שני מורים -מורה המתמחה במקצועות ההומניסטיים ומורה המתמחה במקצועות המדעיים. שני המורים מלמדים את כל המקצועות בכיתה . כל זוג מורים בונה בעצמו את תוכנית הלימודים של הפרויקטים לכיתה, בהתאם לתוכנית הלימודים של משה"ח האמריקני. המורים מתרגמים למעשה את תוכנית הלימודים לפרויקטים, ומוטלת עליהם אחריות רבה להישגי התלמידים. בכל בי"ס לומדים לכל היותר 350 תלמידים.בכל פרויקט יש שילוב של תחומים הומניסטיים ומדעיים, גם אם מדובר, למשל, בפרויקט בפיזיקה.
ברשת כמעט ואין מבחנים בכתב, אך במקומם צריכים התלמידים להציג את הפרויקטים שערכו בפני ציבור של מורים, תלמידים, הורים ונציגים מהקהילה. בעת הצגת הפרויקט, נדרשים התלמידים לענות לשאלות עליו. כל פרויקט מסתיים בפעילות שיא. כך, למשל, תיאר בבצ'וק פעילות שיא בפרויקט בהיסטוריה, בנושא "ימי הביניים", שבה צפה.
בפעילות הוצגו מאכלים, כלי נשק כמו בליסטראות, קרבות אבירים, לבוש המאפיין את התקופה ועוד.
את כל אלו יצרו התלמידים במסגרת הפרויקטים שלהם. לדבריו, כל תלמיד תורם לפרויקט את תחום החוזק שלו, אבל בשלב ההצגה הוא עשוי להישאל גם על תחומים שבהם לא נטל חלק, ולכן עליו להיות בקיא בכל מרכיבי הפרויקט.
לדברי בבצ'וק והאריס, בשיעורים המתקיימים בכיתות ברשת HTH ניתן לראות שהתלמידים עסוקים תמיד, ולעומתם המורים פנויים למדי. העבודה האינטנסיבית של המורים מתקיימת בעיקר לפני תחילת שנת הלימודים, כשהם בונים את תוכנית הלימודים לפרויקטים. בשיעורים עצמם המורים עוסקים בעיקר בייעוץ לתלמידים.
מאפיין נוסף של הלמידה ברשת היא התמחות של התלמידים במשך יום בשבוע במקום עבודה שבחרו, למשל בחברת הייטק או במוזיאון. לדעת בבצ'וק, המודל הפדגוגי של רשת HTH אינו מושלם, ויש לערוך בו שינויים כדי להתאימו לישראל. כך למשל, בבתיה"ס של HTH אין כמעט עיסוק בערכים, תחום שחשיבותו רבה במערכת החינוך הישראלית. יש לציין כי ניצנים של למידה מונחית פרויקטים על פי מודל HTH כבר קיימים בכמה בתי"ס בארץ, למשל בכפר הנוער אשל הנשיא ובחממה האקולוגית בעין שמר.
למידע נוסף :
קוברינסקי, יליד ארגנטינה, עלה ארצה בגיל שנתיים והתגורר באזור המרכז. הוא התגייס לשריון, שירת כקצין בקבע וסיים את השירות כמג"ד בדרגת סא"ל. אחרי שהשתחרר היה מח"ט חטיבת מילואים וכיום הוא תת אלוף )במיל.( באוגדה צפונית, עושה הרבה ימי מילואים, ולפני כשלוש שנים, שימש כסגן מפקד אוגדה במלחמת לבנון השנייה. לפני כ 15- שנה הקים עם שותף את "אינטרוויז", חברה המתמחה בפתרונות ועידה onferencing על גבי רשתות IP לארגונים, שהחלה את דרכה ב 1994- כספקית שירותי תוכנה ומאוחר יותר התמחתה בתחום הלימוד מרחוק (e-Learning ). לפני כשנתיים, רכש קונצרן התקשורת העולמי AT&T את החברה ומאז משמש קוברינסקי כמנכ"ל החברה בישראל.
בשיחה שנערכה איתו לאחרונה הלל קוברינסקי מסביר כי בבבי"ס " החממה" עובדים על פי נושאים של משרד החינוך אבל 'אורזים' אותם כפרויקטים. מעבר לכך, יש כמה סיבות להצלחת השיטה: זו תשתית מצוינת לחינוך והקנית ערכים - התלמידים מאורגנים בקבוצות קטנות ועל מנת לעמוד במשימותיהם הם זקוקים לכל חבריי הקבוצה על שלל יכולתם וכישוריהם - כך שבדרך זו הם לומדים להעריך את האחר, לכבד ולפתח סבלנות לאחר, מה שאחרי כן משליך על חיי היום יום. השיטה מותאמת לכל תלמיד על פי כישוריו הטבעיים, אופיו ונקודת הפתיחה שלו - וכך עוזרת לתלמיד ולצוות המורים לאתר את כישורי וחוזקות הילד, להתחיל לייצר דרכן הצלחות ומשם להתפתח בתחומים מאתגרים יותר ולנוע מהצלחה להצלחה. השיטה ניתנת ליישום ברמה הלאומית בהיבטיי תקציב, הכשרת מורים והתאמה לאוכלוסיה הטרוגנית של תלמידים, ולא פחות חושב - היא מסמלת את המציאות המורכבת של המאה ה- 21 . תשתית הפרויקטים מאפשרת לייצר סביבה דומה לעולם האמיתי ולזמן לתלמידים את אתגרי החיים האמיתיים והיא אף מאפשרת לצרף למאמץ אנשי מקצוע, מומחים, אמנים, תעשיה וקהילה עסקית כחלק מהמשאבים שעומדים לרשותם".
ראה גם :
מאמרים ומחקרים על למידה מבוססת פרוייקטים בפורטל מס"ע
כתבה מאד מעניינת