בחינת הערך של תוכניות הכנה לגן עבור ילדים, גנים ומשפחות

Griebling, S. & Gilbert, J. (2020). Examining the value of a summer kindergarten transitioning program for children, families and schools. School Community Journal, 30, 1, 191-208

עיקרי הדברים:

תוכנית Me and My School

על מנת להוציא לפועל את תוכנית ההכנה לגן, Me and My School, הוטלו על הגנים המשתתפים המשימות הבאות:

1) איתור ילדים שעומדים לעלות לגן, בטרם נכנסו למסגרת חינוכית-ציבורית

2) זימון הורים לגן לצורך הסברים, סיור מודרך ומענה על שאלות

3) יצירת שיתופי פעולה עם ארגונים קהילתיים אשר קרובים לגן ופתוחים בחודשי הקיץ

4) קיום מפגשים פעילים והפקת אירועים עם הורי הילדים לאורך הקיץ

5) הכנת מערכי שיעור (כיפיים, וגם חינוכיים) שיתאימו לביצוע משותף של הורים וילדים בביתם.

אחד מבתי הספר הבולטים העניק לכל ילד ערכת מעבר (Transition kit): תיק גב עם שישה קלפים. כל קלף הכיל מטלת לימוד, ובכל פעם שהילד חזר לגן עם קלף פתור, הוא זכה באחד מן הפרסים הבאים: זכוכית מגדלת, טושים, כדור, מברשות צבע, משחק זיכרון, ספר, ציוד כתיבה, קלפים ללימוד ה-ABC ותלושים לרכישת מדי בית ספר.

● ימיו הראשונים של ילד בגן עשויים להשפיע על קצב התקדמותו לאורך שנת הלימודים כולה

● ילדים שמשתתפים בתוכניות הכנה לגן מתאקלמים ביתר-קלות ואף נוטים להפוך למנהיגים חברתיים ומודל לחיקוי

● התאקלמות מיטבית במסגרת חינוכית אינה תלויה בילד ובמוסד בלבד. אלא, במידה רבה, במוכנות ומעורבות הוריו בתהליך.

● מידת המוכנות של ילדים למוסד חינוכי בפתח שנת הלימודים יכולה לנבא את סיכויי הצלחתם לרכוש ידע, להיתפס כבוגרים לגילם (על ידי הגננות) ולהגיע להישגים בהמשך חייו.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

הקסם של סיפורי אגדות בחינוך לגיל הרך: מבידור לחשיבה ביקורתית

ברוכים הבאים לגן: שימוש באינסטגרם כדי לתעד ולהסביר להורים מה לומדים ילדיהם

הכניסה למסגרת חינוכית בגיל הרך מהווה אירוע משמעותי ומכונן עבור ילדים והורים. שכן, הילדים עוברים לסביבה חדשה, פחות מגוננת הכוללת למידה ומשמעת. חלק מהילדים נמצאים הרחק מהוריהם בפעם הראשונה ונאלצים להתמודד עם מוסד חינוכי מורכב, רועש, גדול ורב משתתפים (McIntrye, 2011).

עבור ילדים בגילאי אפס עד חמש, המעבר מהבית למוסד חינוכי, מוגדר כשינוי קריטי שעתיד להשפיע על הישגיהם, התקדמותם, או כישלונותיהם, במערכת החינוך לאורך זמן. למרות זאת, הגם שתוכניות הכנה לגן בקיץ מסייעות להתמודד עם המעבר המאתגר מהבית למוסד חינוכי, לרוב גני הילדים אין תוכנית מעבר סדורה (Early et al., 2016).

מתודולוגיה ותוכנית Me and My School

ממצאי המחקר נשענים על שאלונים מילוליים וסטטיסטיים שמולאו על ידי 715 ילדים (בני 4), 158 הורים ו-33 גננות שלקחו חלק בתוכנית Me and My School ב-21 גנים ברחבי מדינת קנטקי, ארה"ב.

התוכנית מומנה על ידי ארגון צדקה בשם United Way, בשיתוף עם מערכת החינוך בקנטקי. היא מתקיימת מדי יום בגן בו צפוי הילד ללמוד, אורכת ארבעה עד שישה שבועות (כ-56 שעות סך הכול), מתרחשת בחודשי הקיץ ואינה כוללת תוכנית לימודים מובנית. במקום זאת, בתי הספר מקבלים אוטונומיה לנהל ולהכין מערכי השיעור. בקנטקי בוצעו השיעורים הבאים: קריאה, חשבון, מוטוריקה עדינה, פעילויות קבוצתיות, ביקורים באתרים (אגודת ספורט, גן חיות, מוזיאון, פארק שעשועים, ספריה, משרד ומרכז קהילתי), תחרויות נושאות פרסים וארוחות משותפות עם ההורים.

מוכנות ילדים

לפני גיל 5, מוכנות ילדים להשתלב היטב במסגרת בית ספרית הינה מוגבלת. שכן, חלקם טרם פיתחו מיומנויות חשובות כגון תשומת לב ושליטה עצמית. למעשה, כ-48% מילדי הגן חווים קושי במעבר מהבית לגן, בעיקר אלו הנולדים להורים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (Chavalier & Blaye, 2016).

כדי להצליח בגן, על הילדים לעמוד בדרישות הגננות: להקשיב, למלא הוראות, להמתין בתור, לווסת דחפים ולהיכנס לשגרה. מנגד, ילדים שמתקשים בדיבור, בשפה, ביכולות מוטוריות ו\או בהבנה של משחקיות זקוקים לתמיכה גדולה יותר בטרם הכניסה לגן בכדי להדביק פערים מילדים אחרים ואף נמצאים בסיכון לנשירה מבית ספר בשלבים מאוחרים יותר בחייהם (Davoudzadeh et al., 2015).

השפעת המשפחה על מוכנות לגן

למשפחה תפקיד חשוב בהתאקלמות הילד במערכת החינוך, כאשר מעבר ילד המתקשה להסתגל לגן עלול לטלטל את בני הבית. למרות זאת, הורים רבים אנם יודעים כיצד לסייע בעלייה לגן, חרף שאיפתם להיות הורים מעורבים. שכן, חלקם נתונים לעומס בעבודה, טיפול בבני משפחה נוספים, קשיי שפה ועוד. להורי ילד (בעיקר בנים) בכור המעבר קשה במיוחד - בשל חוסר ההיכרות עם מערכת החינוך. מרבית ההורים מודאגים ממסוגלותו, או אי-יכולתו, של הילד להסתדר עם חבריו, להתנתק מהמשפחה ולהישמע לגננת (Miller, 2015).

ילדים

אחד היתרונות הבולטים ביותר שהושגו בתוכנית הוא הגברת המוכנות הרגשית-חברתית של הילדים. הדינמיקה הקבוצתית אליה הורגלו הילדים במהלך הקיץ, סיפקה לגננות הזדמנות להכניס את הילדים לשגרה במהרה, לדבר על רגשות, לשמור על השקט בזמן המנוחה ולהרוויח זמן להוראה. יתרה מכך, הורים רבים ציינו שתוכנית ההכנה סייעה לילדיהם להפוך מילדים ביישנים ומסוגרים בסיטואציות חברתיות למוחצנים ומילוליים יותר.

בנוסף, תוכנית ההכנה אפשרה לגננות ליצור קשר עם הורים שילדיהם התקשו להשתלב. בזכות כך, אותם הורים סיפרו לגננות את הדרך לליבם של הילדים, וכך נבנה קשר מתגמל ורב-ערכי בין ההורים לגננת ובין הילדים לגננת.

חשיפת הילדים לקבוצה ולמתקני הגן במהלך התוכנית הפחיתה את רמת החרדה של הילדים עם פתיחת שנת הלימודים. אפילו ילדים שסבלו מחרדה בימים הראשונים של תוכנית ההכנה, חשו ביטחון בתחילת השנה בזכות חברים שהספיקו לרכוש והיכרות מוקדמת עם הגננת ומתקני הגן. חלקם אף תפקדו כמעין חונכים של ילדים שלא השתתפו בתוכנית הקיץ והתבלטו כמנהיגים.

גנים

הידע, החוסן והביטחון שצברו הילדים במהלך תוכנית הקיץ, אפשרו לחלקם להוות מודל לדוגמה עבור ילדים שלא השתתפו. שכן, הם הכירו את שגרת היום, נהלי הגן וחדרי הגן. כפועל יוצא מכך, הם עזרו לילדים אחרים להבין את לוחות הזמנים, להתמצא בגן ולהשקיט את פחדיהם.

גננות והורים לילדי חינוך מיוחד סיפר כי התוכנית אפשרה לגננות לזהות את נקודות קושי קריטיות עוד בטרם פתיחת שנת הלימודים, למצוא דרכי התמודדות, לשלב את הילדים בקבוצה ולחזק את הקשר עם ההורים. מקרה שהיה ביום הראשון של התוכנית: התגלה כי אחד הילדים חירש. כפתרון לכך, הגננת וההורים לימדו את הילד שפת סימנים, בכדי שיצליח להעביר מסרים בסיסיים.

כפועל יוצא מתוכנית MMS, גנים ובתי ספר ברחבי ארה"ב, ומחוץ לה, החלו לקיים אירועים שמעודדים מעורבות משפחתית בקרב ילדים בגילאי אפס עד חמש, ותלמידים בכיתות א'-ד', וגננות, מורים ומנהלי מחוז הבינו את הערך והפוטנציאל הגלום בשיתופי פעולה עם הורים.

משפחות

תוכנית ההכנה בנתה אמון במערכת החינוך בקרב ההורים, העצימה את הקשר עם הגננת בטרם נפתחה שנת הלימודים והגבירה את המעורבות ההורית. התוכנית כללה הזמנת הורים לארוחות עם הילדים, מפגשים עם ההורים, הטלת שיעורי בית משותפים להורים ולילדים, הקמת רשת הסעות של ילדים, הורים ומורים, מסיבות סיום ואף ביקורי בית.

מגוון הפעילויות של תוכנית הקיץ סייע להורים לפתח קשרים עם משפחות אחרות בגן. מערכות היחסים הללו סייעו להורים להפחית חרדות והשרו עליהם ביטחון לשלוח את יקיריהם לגן. 

מסקנות

מן המאמר עולה כי יכולת ההסתגלות של ילד בגן אינה תלוי בו ובמערכת החינוך גרידא. אלא, במידה רבה, גם במידת המעורבות ההורית, בביטחון ההורים במערכת ובהתמצאות ההורים בחומר הנלמד.

יתר על כן, נדמה שתוכניות ההכנה עוזרות להורים, לא פחות מלילדים. לשון אחרת, התוכניות מספקות לתא המשפחתי כלים המסייעים להתמודד עם המעבר למסגרת חינוכית חדשה ולעמוד בקשר עם הגננות והמנהלים.

עם מבט לעתיד, משפחות ששומרות על יחסים מיטביים עם המוסד החינוכי של ילדם עשויות לטפח את הצלחתו של הילד במערכת.

רשימה ביבליוגרפית

Chevalier, N., & Blaye, A. (2016). Metacognitive monitoring of executive control engagement during childhood. Child Development, 87(4), 1264–1276

Davoudzadeh, P., McTernan, M. L., & Grimm, K. (2015). Early school readiness predictors of grade retention from kindergarten through eighth grade: A multilevel discrete-time survival analysis approach. Early Childhood Research Quarterly, 32, 183–192

Early, D. M., LaForett, D. R., Kraus, S., & Hume, K. (2016). Evaluation findings from Georgia’s 2015 Rising Pre-Kindergarten Summer Transition. The University of North Carolina, FPG Child Development Institute

McIntyre, L., Eckert, T., Fiese, B., Digennaro-Reed, F., & Wildenger, L. (2010). Family concerns surrounding kindergarten transition: A comparison of students in special and general education. Early Childhood Education Journal, 38(4), 259–263

Miller, K. (2015). The transition to kindergarten: How families from lower income backgrounds experienced the first year. Early Childhood Education Journal, 43(3), 213–221