אתיקה בהערכה
מאת: H Simons
מקור וקרדיט :
Simons, H.(2006). Ethics in Evaluation, In: I. Shaw, J.C., Greene & M. Mark. (Eds.), The International Handbook of Evaluation, London: Sage, 243-265.
מילות מפתח: אתיקה, הערכה, תפקידי המעריך
המאמר תורגם ועובד מאנגלית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
"חלק מהבעיות האתיות הקשות ביותר לפתרון צומח מקונפליקטים בין עקרונות לבין הצורך לבחור ביניהם. האיזון של עקרונות כאלה בסיטואציות ממשיות הוא הפעולה האתית האולטימטיבית"(House, 1993:168).
"אתיקה היא ענף של פוליטיקה. כלומר, זוהי חובתו של המדינאי ליצור לאזרח את ההזדמנות הטובה ביותר לחיות חיים טובים. נראה שההשפעה של הצו הזה הינה להפוך את הפוליטיקה למוסרית" (Thompson 1953:26).
ציטוטים אלה נותנים ביטוי לעיקרו של המאמר שלהלן המתייחס להתנהלותם של מעריכים בתהליכי הערכה של תוכניות והחלטות מדיניות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שבהם הם עובדים. המאמר מדגיש את ההיבטים האתיים של התהליך. אתיקה, לפי המאמר, עוסקת בדרך שבה אנו מתנהגים או צריכים להתנהג כפרטים ובאינטראקציות עם אחרים בחברה. ברמה אחת מדובר במוסריות אישית, בצדק או באי-צדק שבפעולותינו: יושר, כנות, נדיבות, כבוד לאחר, היות מכובד. ברמה אחרת מדובר גם בעקרונות משותפים לכלל לגבי הדרך בה צריך להתייחס לאנשים : כבוד לאדם, כבוד לאמת, שוויון, צדק חברתי, חופש ואוטונומיה.
כמעריכים וכאנשי מקצועי מתקיימים גם עקרונות לגבי הדרך בה עליהם לבצע ולפרסם את ההערכה. אין מדובר רק בשאלה של עמדה מוסרית. מדובר בשאלה רחבה יותר של הדגשת המשמעות של פעולה אתית ועידוד קיומה של פרקטיקה צודקת בשדה המקצועי המדובר.
א. מאפיינים כללים של תחום ההערכה:
1) תפקיד המעריך הוא לחשוף ולפרסם ערכים חיוניים של תוכניות כדי שניתן יהיה לקיים תהליכים של קבלת החלטות ודיונים מושכלים. זהו נוהל של קבלת החלטות ציבורי (House,1980 ), ובהקשר זה המעריך הוא "מדען ציבורי"(Cronbach et al., 1980).
2) הערכה עוסקת בשיפוט, בהבטחת המעלות או החסרונות של תוכנית, תוך הבחנה בין טוב לרע. הבחירה בתפקיד המעריך היא בחירה מוסרית, והבחירות שמעריכים (וספונסרים) עושים לגבי המתודולוגיות להערכה הן בעלות השלכות פוליטיות.
3) הערכה היא פוליטית, מעוניינת בהפצה של כוח ובהקצאה של משאבים והזדמנויות בחברה. מטרתה לסייע בבחירות בין מהלכי פעולה שונים ע"י איסוף והצגה של עדויות רלוונטיות. היא אינה יכולה להיות מנותקת מערכים או נתונה רק בידי הערכים האישיים של המעריך, ואי אפשר להגבילה ע"י אינטרסים של בעלי כוח העומדים מאחריה.
4) על ההערכה להיות חופשית, מנוהלת ללא פחד או לחץ, מצד קבוצה זו או אחרת. עליה לנבא אחריותיות בתהליך דו-נתיבי הכולל גם דווח לציבור על המוערך. בהקשר זה כבוד לאמת, הוגנות, צדק ושוויון הם כולם עקרונות גנריים רלוונטיים.
5) ההערכה ממומנת ע"י כסף ציבורי ולכן נושאים אתיים עולים לא רק ביחס למחויבויות חוזיות אלא גם לגבי האופי של הנושא המוערך.
ב. אתיקה מקצועית:סטנדרטים/קודים/עקרונות
רוב הגופים מקיימים קוד אתי נורמטיבי העוסק בדרך בה אנשים צריכים להתנהג, בהקשר הנדון, כמעריכים. אולם אין עקיבות בשימוש במושגים כמו חוקים, קודים, סטנדרטים, עקרונות, תיאוריות, והם מובחנים על פי מידת הפירוט שלהם ומטרותיהם (Newman, & Brown, 1996 ).
יש כמה סיבות לכך שאגודות מקצועיות בחרו לפתח קודים אתיים לחבריהן: א. שדה ההערכה מורכב ולא כל קוד אתי יכול לצפות מראש את כל המקרים או להציע הדרכה לטיפול בקונפליקטים אפשריים; ב. קידוד התנהגויות של מעריכים משמעותו יכולת להטיל סנקציות על מי שלא ממלא אותן; ג. הקושי לאכוף קוד אתי ולהחליט מי יעשה זאת; ד. לא כל אגודה בשלה לפיתוח קוד אתי או לקבלת קוד אתי "מן המוכן" לצורך זה יש להגיע לקונסנזוס מספיק לגבי ההתנהגויות ההולמות את התחום(Fraser, 2005 ).
בעשור האחרון ניכר גידול בפרסום קודים אתיים ע"י אגודות/קבוצות הערכה. זהו ביטוי לצמיחה המהירה או ל'התבגרות' של התחום. נורמות מוסדיות מסייעות אף הן ליצור תרבות של הערכה, שפה משותפת, הגדרה של התחום ומתן אמצעים לחיברות ולאימון מקצועיים(Bustelo, 2004). גם גורמים כלכליים ופוליטיים שונים השפיעו על גידול זה.
יש גם מתנגדים לקודים האתיים המצביעים על כך שיש בהם משום הגנה על האינטרסים של המקצוע, או על כך שהם מאיימים להגביל מחקר וליצור מחסומים שאינם קיימים בדרך כלל.
פרקי המאמר עוסקים גם בועדות אתיקה מוסדיות ובקודים החלים עליהן כחלק מדיון זה.
ג. תפקיד התיאוריות האתיות בקבלת החלטות אתיות
בפועל יש כמה רמות של תיאוריות שמהן מושפעות ההתנהגויות האתיות שלנו: רמת הלכי נפש מוסרים ופרופסיונליים – תכונות ומעלות- שעובדו לאורך זמן ושהופנמו במושגים כמו יושרה, אמון ומהימנות; רמה של עקרונות רחבים יותר שאנו רואים בהם הנחיות התנהגותיות, ושחלקם נבנו כחלק מקודים מוסריים שהוזכרו כבר ושמקובלים עלינו עוד בטרם נכנסנו לתחום המקצועי; ורמה של ההחלטות הייחודיות המתקבלות בתחום והמבטאות את המידיות של המקרה הנדון. במאמר זה נעשה שימוש בקטגוריות בהן השתמשו חוקרים אחרים (Newman & Brown, 1996) המבוססות על קני מידה מרכזיים המנחים את ההחלטה אם התנהגות היא נכונה או שגויה: נסיבות, חובה, זכויות, צדק חברתי והאתיקה של אכפתיות (Mabry, 2004).
ד. קונבנציות אתיות / פרוצדורות במחקרי הערכה
כאשר מדובר בעשייה ממשית של הערכה, ההערכה דומה לצורות אחרות של מחקר חברתי ברבות מהקונבנציות הרגילות המתייחסות למשל לסוגיית להגנה על משתתפים. אולם, להערכה יש דרישות ודילמות ייחודיות לאור תפקידה ולאור האופי הפוליטי האינהרנטי שלה. המאמר מפנה את תשומת הלב לדרכים שבהם חלק מנושאים אלה באים לידי ביטוי בהערכה בטפלו בהבדלים בין מתודולוגיות שונות ובהמשיכו בחקר השאלה כיצד הנחות אתיות מוקדמות עשויות להתפרש אחרת כאשר מבצעים הערכות ומדווחים עליהן.
ה. סיכום ומסקנות
ככל שתחום ההערכה התפתח, ההיבטים האתיים בה בולטים יותר. רוב הגישות החלופיות להערכה מבטאות התנסויות של אנשים, זוויות ראייה וערכים, תוך העלאת הצורך לבסס נהלים להגנה על פרטיות האדם. ההכרה באופי הפוליטי האינהרנטי של ההערכה הובילה לניסוח של עקרונות, הסכמות וחוזים המבקשים לטפל בכל הנוגעים בדבר בשוויוניות ובהוגנות בתהליך ההערכה, ולהבטיח שהממצאים יתרמו לדיון הציבורי. ההערכה התחזקה גם ברמה המקצועית עם עליית הסטנדרטים המקצועיים וברמה המוסדית במינוי ועדות אתיקה פעילות.
ראוי שהעוסקים בתחום ישימו לב למספר חזיתות הקיימות בתחום:
א. הבחנה בין פרקטיקות מקדמות לבין כאלה העוצרות הערכה אתית.
ב. ועדות האתיקה ודרכי פעולתן והגבולות שיש לשים להן.
ג. הצורך בשינויים בנהלי שדה כדי להבטיח עשייה אתית בהתנהלות ובדיווח על הערכה (למשל, הבחנה בין אנונימיות לבין סודיות ופרטיות ).
ד. תיעוד דילמות אתיות ייחודיות ופתרונן כדי שניתן יהיה ללמוד אילו עקרונות ותיאוריות אתיות השפיעו על קבלת ההחלטות ב"רגע האתי"(Usher,2000 ).
ה. מציאת הדרכים הטובות ביותר לפתרון נושאים אתיים וקיום דיאלוג בין מעריכים ועימם, לקוחות, מממנים ושותפים כדרך הטובה ביותר לכך(Mabry, 2004).
עלינו לזכור שלגבי כל נוהל שיפותח, הרי שרק בשדה – במרחב הפוליטי אתי(Kushner, 2000) – שבו דנים ביחסים ובמשמעויות מתוך הכרה בכל הגורמים הרלוונטיים בהקשר סוציו-פוליטי ייחודי זה או אחר, ובעקרונות והתיאוריות האתיות שהיוו בסיס לפעולותינו, רק אז נוכל לדעת אם פעלנו באופן אתי בהערכה. זוהי היושרה המורכבת, הבחינה הרפלקטיבית המתמדת של ערכים (שלנו ושל אחרים) ביחס לאלה שאותם אנו מעריכים (Glen, 2000 ).
ביבליוגרפיה
Bustelo, M. (2004). The potential role of standards and guidelines in the development of an evaluation culture: the case of Spain, PP at the 6th European evaluation society, Berlin.
Cronbach L.J., et al., (1980). Toward reform of program evaluation: Aims, methods and institutional arrangements, San Francisco, CA: Jossey Bass.
Fraser, D. (2005). National evaluationstandards
Glen, S. (2000). The dark side of purity or the virtues of double-mindedness, In: H. Simons & R. Usher (eds.), Situated ethics in educational research, London & NY: Routledge Falmer, 12-21.
House, E. R. (1980). Evaluating with validity, London: Page Publications.
House, E. R. (1993).Professional evaluations: social impact and political consequences, Newbury Park, CA: Sage
Kushner, S. (2000).Personalizing evaluation, London: Sage.
Mabry, L. (2004). Commentary "Gray skies are gonna clear up", American Journal of Evaluation 25(3), 385-390.
Mark, M.M., Eyssell, K.M., & Campbell, B. (1999). The ethics of data collection and analysis, In: J.L. Fitzpatrick & M. Morris (eds.), Current and emerging ethical challenges in evaluation, New Directions for Evaluation, 82(47-56), San Francisco: Jossey-Bass.
Morris, M. (1999). Research on evaluation ethics: what have we learned and why is it important? In: J.L. Fitzpatrick & M. Morris (eds.), Current and emerging ethical challenges in evaluation, New Directions for Evaluation, 82(15-24), San Francisco: Jossey-Bass.
Newman, D.L., & Brown, R.D. (1996). Applied ethics for program evaluation, London & Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Thompson, J.A.K. (1953). Ethics of Aristotle, Harmondsworth: Penguin.
Usher, P. (2000). Feminist approaches to a situated ethics, In: H. Simons & R. Usher (eds.), Situated ethics in educational research, London & NY: Routledge Falmer, 12-21.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Bustelo, M. (2004). The potential role of standards and guidelines in the development of an evaluation culture: the case of Spain, PP at the 6th European evaluation society, Berlin.
Cronbach L.J., et al., (1980). Toward reform of program evaluation: Aims, methods and institutional arrangements, San Francisco, CA: Jossey Bass.
Fraser, D. (2005). National evaluationstandards
Glen, S. (2000). The dark side of purity or the virtues of double-mindedness, In: H. Simons & R. Usher (eds.), Situated ethics in educational research, London & NY: Routledge Falmer, 12-21.
House, E. R. (1980). Evaluating with validity, London: Page Publications.
House, E. R. (1993).Professional evaluations: social impact and political consequences, Newbury Park, CA: Sage
Kushner, S. (2000).Personalizing evaluation, London: Sage.
Mabry, L. (2004). Commentary "Gray skies are gonna clear up", American Journal of Evaluation 25(3), 385-390.
Mark, M.M., Eyssell, K.M., & Campbell, B. (1999). The ethics of data collection and analysis, In: J.L. Fitzpatrick & M. Morris (eds.), Current and emerging ethical challenges in evaluation, New Directions for Evaluation, 82(47-56), San Francisco: Jossey-Bass.
Morris, M. (1999). Research on evaluation ethics: what have we learned and why is it important? In: J.L. Fitzpatrick & M. Morris (eds.), Current and emerging ethical challenges in evaluation, New Directions for Evaluation, 82(15-24), San Francisco: Jossey-Bass.
Newman, D.L., & Brown, R.D. (1996). Applied ethics for program evaluation, London & Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Thompson, J.A.K. (1953). Ethics of Aristotle, Harmondsworth: Penguin.
Usher, P. (2000). Feminist approaches to a situated ethics, In: H. Simons & R. Usher (eds.), Situated ethics in educational research, London & NY: Routledge Falmer, 12-21.
yyya