אקדמיה מקוונת באוניברסיטה העברית – התנסות ראשונית

קופרמן, א' (2014). אקדמיה מקוונת באוניברסיטה העברית – התנסות ראשונית. הוראה באקדמיה, 4, 26-25.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

בשנות ה-60 ניטש בארץ ויכוח ציבורי על הפעלת שידורי טלוויזיה בישראל. כדי להתגבר על ההתנגדות למדיום המאיים, הושקו תחילה שידורי הטלוויזיה הלימודית. כוכבי התכניות היו מורים שעברו הכשרה מיוחדת לעמידה מול מצלמה. שיעורי המתמטיקה והאנגלית לילדי ישראל הכשירו את הקרקע להקמת הטלוויזיה הישראלית, וכך זכינו בכל יום מחלה בבית לפגוש את דני מחשבון פשוט ולשיר את Susie surprise.

ויכוח ציבורי על האינטרנט לא קיים, וגם אם יש למישהו סיבות טובות להתנגד למדיום המאיים, אף אחד לא צריך ולא הולך להצדיק את קיומו באמצעות ההוראה המקוונת שהוא מאפשר. ועדיין, גל ההוראה המקוונת שתקף את עולם ההשכלה הגבוהה לא נולד כתוצאה מחשיבת עומק או סיעור מוחות על "פני האקדמיה לאן".

גל ההוראה המקוונת הפך לצונמי משום שהוא מציע פתרון שנראה סביר למשבר כלכלי בהשכלה הגבוהה בכל העולם, ומשום שהוא נושא עימו תחרות גלובאלית על כסף ומוניטין שאף אוניברסיטה מובילה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על השתתפות בה.

האוניברסיטה העברית הינה האוניברסיטה הראשונה בישראל, ומהראשונות בעולם, שהצטרפו למיזם ההוראה המקוונת קורסרה. בנוסף לכך, מחברת המאמר מציינת כי הם מפעילים, מזה כמה שנים, קורסים מקוונים בין-לאומיים להוראת שפות, והתחילו השנה בניסוי שבו משולבת הוראה מקוונת בקורסים לתואר ראשון.

מסקנה משמחת ראשונה היא שהוראה מקוונת הינה דבר מלהיב! חלוצי ההוראה המקוונת העלו על נס את הנגשת ההשכלה הגבוהה ואת תהליך הגלובליזציה שהיא מאיצה.

הקורס הראשון שהציעה האוניברסיטה העברית במסגרת "קורסרה" היא קורס במדעי המוח של פרופ' עידן שגב. לקורס נרשמו למעלה מ-50,000 סטודנטים. הסטודנטים התבקשו לנעוץ סיכה על מיקומם במפת עולם וירטואלית באתר הקורס. אין מה להגיד, לראות איך כל העולם נצבע תוך שעות באלפי סיכות כחולות בהחלט עושה משהו.

ההטרוגניות של הסטודנטים לא הסתכמה בגיאוגרפיה. לקורס נרשמו בני נוער שהתעניינו בנושא, סטודנטים לתארים שונים ומתחומי דעת שונים, חוקרים ואנשי מקצוע. הם אמנם לא ישבו בכיתה אחת, אבל הם בהחלט חוו למידה משותפת דרך פורומי הדיון התוססים.

מחברת המאמר מוסיפה שאת ההטרוגניות המבורכת הם מרגישים ביתר שאת בקורס השני שלהם, קיצור תולדות האנושות של ד"ר יובל נח הררי. תארו לעצמכם: 80,000 סטודנטים מרחבי העולם כולו לומדים יחד על תהליכים שהשפיעו על כולנו, כשכל אחד סוחב ומביא איתו את ההיסטוריה של ארצו ואת החינוך והמסורת שגדל עליהם.

מחברת המאמר מציינת כי עוד לימד אותם העיסוק בנושא שהבהלה שבה התקבלה הוראה מקוונת בעולם האקדמיה מפנה את מקומה לקבלת החלטות שקולה. לצד מאמרים מרובי רגש בעד ונגד הוראה מקוונת, שאפיינו את השנה הראשונה של הצונמי, רואים כעת יותר ויותר מאמרים על ההיבטים הפדגוגיים של הוראה כזו או אחרת, ועל הצורך בשיטות הוראה מגוונות.

ציבור הסטודנטים כיום שונה ומותאם ללמידה מקוונת, האמצעים הדיגיטליים העומדים בפני האוניברסיטה הולכים ומשתכללים, ושימוש נכון באמצעים האלה יכול להועיל באופן משמעותי להפצתם, להנחלתם וגם לחקירתם של ערכי הדעת והאמת. והרי לשם כך נוצרו האוניברסיטאות. נותר רק להמשיך לברר בזהירות שימוש נכון מהו, ומחברת המאמר מבטיחה כי הם עובדים על כך.