'אני הוכחה חיה לדו-קיום': החוויה של מורים ישראלים-ערבים בבתי ספר יהודיים

Gilat, I., Gindi, S. & Sedawi-Massri, R. (2020). ‘I am living proof of coexistence’: the experience of Israeli-Arab teachers in Jewish schools. International Studies in Sociology of Education, 29(3), 1-19

עיקרי הדברים:

• מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים מהווים קבוצת מיעוט אתני בקהילת בית הספר
• החוויה הבית ספרית שלהם מאופיינת כחוויה חיובית יותר מזו של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר ערבים ומורים יהודים המלמדים בבתי ספר יהודיים
• הם חשים שהם ממוקמים בצורה טובה יותר בבית הספר, מצביעים על פחות קשיים פדגוגיים ועל קשר טוב יותר עם תלמידים והורים
• עם זאת, מורים אלה מתארים גם קשיים הכרוכים בהתמודדויות עם הערות גזעניות כלפיהם
• שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים עשוי לתמוך באקלים של סובלנות בקהילת בית הספר וכן להשפיע באופן חיובי גם על הסביבה החברתית הרחבה יותר

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא רב-תרבותיות

שילובם של מורים מקבוצות מיעוט בבתי ספר הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר נפוץ במדינות מערביות רבות, כמו ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה וגרמניה (King, 1993; McNamara & Basit, 2004; Santoro, 2007; Strasser & Waburg, 2015). ההגדרה הסוציולוגית הרחבה לקבוצת מיעוט מתייחסת לכל קבוצה חברתית החווה קיפוח (Healey, 1995), אולם הספרות על מורים מקבוצות מיעוט מתייחסת בדרך כלל, כמו גם מאמר זה, למיעוט אתני (קבוצת אינדיבידואלים ממוצא אתני מסוים השונה מזה של קבוצת הרוב).

החוויה הבית ספרית של מורים השייכים למיעוט אתני מאופיינת בהתמודדות עם לחצים, חוויות מתסכלות וחסמים שונים המקשים על השתלבותם בקהילת בתי הספר, במיוחד בתקופה הראשונה לעבודתם. קשיים אלה עולים בדרך כלל באינטראקציות של מורים אלה עם מערכת החינוך, צוות בית הספר והתלמידים בכיתה (Gindi & Erlich-Ron, 2020; Ramanathan, 2006).

עם זאת, מורים מקבוצות מיעוט נחשבים לנכס עבור בתי הספר שבהם הם מלמדים. פעילים, אקדמאים, תיאורטיקנים וקובעי מדיניות קוראים לגוון את צוותי ההוראה על מנת שתלמידים יחוו מודלים שונים לחיקוי (Carver-Thomas, 2018; Haddix, 2017; Schmidt & Janusch, 2016). מורים מקבוצות מיעוט עשויים לאמץ פרספקטיבה אמפתית כלפי לומדים מרקעים שונים, אשר פעמים רבות אינם מובנים על ידי התרבות השלטת הדומיננטית. הוראה על ידי מורים אלה קשורה גם ל'הוראה מגיבה תרבותית' (cultural responsive teaching), המתווה מטרות רב-תרבותיות, כמו תמיכה בתלמידים בשמירה על זהותם התרבותית ועל שפת אימם וכן העצמה של תודעה סוציו-פוליטית בקרב לומדים (Civitillo et al., 2019). דבר זה מסייע ליצירת אקלים של רב-תרבותיות בבית הספר (Epstein & Kheimets, 2000) ואף לקידום סובלנות בקהילה בכללותה (McNamara & Basit, 2004).

ההקשר הישראלי

בישראל, מהווים המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים מקרה ייחודי של מורים מקבוצת מיעוט. יותר ממאה שנים של סכסוך אלים בין היהודים לערבים בישראל יצרו אווירה של חוסר אמון ועוינות הדדית כמו גם סטריאוטיפים שליליים בין הקבוצות. באווירה פוליטית וחברתית זו, מפגשים בין ערבים ליהודים הופכים לעיתים קרובות לעימות בין זהויות במקום להיות דיאלוג בין אינדיבידואלים. אינטראקציות בין ערבים ליהודים במסגרת פורמלית (למשל, רופא ערבי המטפל במטופל יהודי) עלולות להוות מקור פוטנציאלי למתח ועוינות (Keshet & Popper-Giveon, 2019). לאווירה זו השפעה שלילית על המורים הערבים בישראל (גם בבתי ספר דוברי ערבית), אשר חשים שיש להם פחות חופש ביטוי, כפי שהדבר ניכר, בין היתר, בהימנעות מדיונים בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת (Gindi & Erlich Ron, 2019). באקלים שכזה ניתן לצפות שמורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים יתמודדו עם אתגרים משמעותיים. עם זאת, תאוריית הקשר (Contact theory; Allport, 1954) מנבאת שקשר מתמשך ורציף בין אנשים מקבוצות שונות המתקיים בהקשר א-פוליטי יסייע לקדם סובלנות ולהפחית סטריאוטיפים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את החוויה הבית ספרית של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים ולהשוותה לזו של שתי קבוצות של מורים המשתייכים לקבוצת הרוב בבית ספרם - מורים ערבים המלמדים בבתי ספר ערביים ומורים יהודים המלמדים בבתי ספר יהודיים.

שאלות המחקר

1. מהם ההיבטים הדומים והשונים בחוויה הבית ספרית של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים בהשוואה למורים ערבים בבתי ספר ערביים ומורים יהודים בבתי ספר יהודיים?
2. האם קיים קשר בין מאפייני המורים (למשל, וותק בהוראה) לבין החוויה הבית ספרית שלהם?
3. כיצד תופסים המורים הערבים את השתלבותם בבתי הספר היהודיים?

משתתפי המחקר היו 276 מורים שעבדו בבתי ספר יסודיים ובבתי ספר תיכון במערכת החינוך הציבורית ברחבי מדינת ישראל. במחקר השתתפו מורים משלוש קבוצות:

1. 101 מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים
2. 76 מורים ערבים המלמדים בבתי ספר ערביים
3. 99 מורים יהודים המלמדים בבתי ספר יהודיים

המורים מילאו שאלון כמותי שמדד שלושה סוגים של קשיים:

1. קשיים אישיים: קשיים הנוגעים להיבט המוטיבציוני של הוראה (למשל, שביעות רצון מהבחירה במקצוע ההוראה ותחושת מסוגלות בהוראה).
2. קשיים מקצועיים: קשיים בביצוע משימות מקצועיות בכיתה, כגון משימות פדגוגיות (תכנון שיעור ויישום מיומנויות הוראה), ניהול כיתה (משמעת ועבודה עם מגוון אוכלוסיות תלמידים), יחסים בינאישיים (יחסים עם ההנהלה וצוות המורים) ועומס עבודה (משימות יומיומיות וכיתות מרובות תלמידים).
3. קשיים אקולוגיים-מערכתיים: קשיים בתחושת השייכות לבית הספר, במעמדם בבית הספר ובתחושה שיש להם השפעה על החלטות שמתקבלות בבית הספר.

בנוסף, המורים הערבים המלמדים בבתי הספר היהודיים התבקשו לכתוב תיאור מפורט של אירוע ספציפי שהם חוו בבית הספר ושהיה לו קשר למוצאם הערבי. מטרת שאלה זו הייתה ללמוד לעומק על חוויותיהם כמורים השייכים לקבוצת מיעוט בבית הספר, וכן לזהות את הגורמים המקדמים ואת אלה המעכבים את השתלבותם המוצלחת בבית הספר.

ממצאים

ניתוח השאלון הכמותי העלה את הממצאים הבאים:

1. המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים דיווחו על רמות נמוכות יותר של קשיים מקצועיים וראו את המעמד האישי שלהם בבית הספר כגבוה יותר מאשר שתי הקבוצות האחרות. ספציפית, מורים אלה דיווחו על יותר מעורבות בבית הספר, פחות קשיים פדגוגיים ופחות בעיות בקשר עם תלמידים והורים.
2. בין הקבוצות לא נמצא הבדל במוטיבציה להוראה ובתפיסת המורים את ההשפעה שיש להם על קבלת ההחלטות בבית הספר.
3. בקרב המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים לא נמצא הבדל בין מורים מתחילים למנוסים במידת המוטיבציה המקצועית. לעומת זאת, בקרב שתי הקבוצות האחרות המורים מתחילים דיווחו על מוטיבציה נמוכה יותר להוראה מאשר עמיתיהם המנוסים.

ניתוח תיאורי האירועים של המורים הערבים בבתי הספר היהודיים מלמד על חוויותיהם החיוביות כמורים בבית הספר. המורים מתארים תקשורת טובה עם תלמידים, שביעות רצון מחשיפתם של תלמידיהם לתרבות הערבית וכן תחושה כללית שקהילת בית הספר מקבלת אותם. המורים תיארו גם חוויות שליליות שכללו הערות גזעניות מצד התלמידים או לעג (למשל, כלפי המבטא של המורה) וכן מקרים של מיקרו-תוקפנות (למשל, הורה המטיל ספק ביכולתו המקצועית של המורה). כמו כן, המורים הצביעו על קושי רגשי להזדהות עם אירועים וטקסים בית ספריים הנושאים אופי יהודי או ציוני.

דיון

ממצאי המחקר מלמדים על חוויה בית ספרית חיובית יותר בקרב מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים בהשוואה למורים יהודים וערבים המלמדים בבתי ספר מאותה תרבות. במבט ראשון הממצאים מפתיעים, במיוחד בהתחשב בהקשר החברתי-פוליטי בישראל ולנוכח ממצאים ממחקרים קודמים המלמדים על קשיים שחווים מורים מקבוצות מיעוט. יחד עם זאת, הממצאים עולים בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים קודמים שנערכו בארץ ובהם מנהלים יהודים ומורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים העידו על שביעות רצון גבוהה משילוב זה (Jayusi & Bekerman, 2019a, 2019b ;Saada & Gross, 2019a, 2019b).

יתרה מזו, ממצאי המחקר הנוכחי הצביעו על כך שמורים ערבים חדשים המלמדים בבתי ספר יהודיים מדווחים על התנסויות חיוביות יותר ממורים חדשים (יהודים וערבים) המלמדים באותה תרבות. ממצא זה יכול להצביע על הטיית בחירה (selection bias), כלומר, מורים הבוחרים לעבוד בתוך הקשר תרבותי אחר משלהם עשויים להיות בעלי ראיית עולם אופטימית וחיובית יותר מלכתחילה.

סיכום

המחקר הנוכחי בחן את חוויותיהם של מורים ערבים בבתי ספר יהודיים. הממצאים הצביעו על חווית הוראה חיובית יותר בקרב קבוצה זו של מורים בהשוואה למורים ערבים המלמדים בבתי ספר ערביים ומורים יהודים המלמדים בבתי ספר יהודיים. בנוסף לחוויות החיוביות, הממצאים מלמדים גם על קשיים שהם חווים, כגון התמודדות עם הערות גזעניות. למרות קשיים אלה, הממצא המרכזי העולה ממחקר זה הוא שמורים ערבים חווים את עבודתם בבתי הספר היהודיים באופן חיובי. ממצא זה תומך בשילובם של מורים ערבים בבתי ספר יהודיים. שילוב מורים אלה עשוי לקדם אקלים של סובלנות בבתי הספר, ובאם הוא מיושם בהיקף נרחב יש לו פוטנציאל להקרין ולהשפיע לחיוב על הסביבה החברתית הרחבה יותר.

ביבליוגרפיה

Allport, G. (1954). The nature of prejudice. New York: Addison-Wesley

Carver-Thomas, D. (2018). Diversifying the teaching profession: How to recruit and retain teachers of color. Learning Policy Institute

Civitillo, S, Juang, L. P, Badra, M, & Schachner, M. K. (2019). The interplay between culturally responsive teaching, cultural diversity beliefs, and self-reflection: a multiple case study. Teaching and Teacher Education, 77, 341–351

Epstein, A. D, & Kheimets, N. G. (2000). Cultural clash and educational diversity: immigrant teachers' efforts to rescue the education of immigrant children in Israel. International Studies in Sociology of Education, 10(2), 191–210

Gindi, S., & Erlich-Ron, R. (2020). Integration of Russian-speaking Teachers: Thirty Years after the Great Aliyah. In: R., Sagi, L., Biberman-Shalev, Y., Gilat (Eds.). I learned that I live near a wide range of people who are different from me but also like me": Encounters between school cultures and teacher training. Tel Aviv: Resling

Haddix, M. M. (2017). Diversifying teaching and teacher education: Beyond rhetoric and toward real change. Journal of Literacy Research, 49(1), 141–149

Healey, J. F. (1995). Race, ethnicity, gender, and class. Pine Forge Press

Keshet, Y., & Popper-Giveon, A. (2019). Language practice and policy in Israeli hospitals: The case of the Hebrew and Arabic languages. Israel Journal of Health Policy Research, 8(1), 58

Jayusi, W., & Bekerman, Z. (2019a). Does teaching on the “Other” side create a change. Teaching and Teacher Education, 77, 160–169

Jayusi, W., & Bekerman, Z. (2019b). Yes, we can! Palestinian-Israeli teachers in Jewish-Israeli schools. Journal of Teacher Education, 7(3), 319–331

King, S. H. (1993). The limited presence of African-American teachers. Review of Educational Research, 63(2), 115–149

McNamara, O., & Basit, T. N. (2004). Equal opportunities or affirmative action? The induction of minority ethnic teachers. Journal of Education for Teaching, 30(2), 97–115

Ramanathan, H. (2006). Asian American teachers: Do they impact the curriculum? Are there support systems for them? Multicultural Education, 14(1), 31–35

Santoro, N. (2007). ‘Outsiders’ and ‘others’: ‘Different’ teachers teaching in culturally diverse classrooms. Teachers and Teaching, 13(1), 81–97

Saada, N., & Gross, Z. (2019a). The experiences of Arab teachers in Jewish schools in Israel. Teaching and Teacher Education, 79, 198–207

Saada, N., & Gross, Z. (2019b). “Why don’t you become Jewish”: Identity politics in the encounter between Arab teachers and Jewish students in Israel. Research Papers in Education, 1–16

Schmidt, C., & Janusch, S. (2016). The contributions of internationally educated teachers in Canada. In C. Schmidt & J. Schneider (Eds.), Diversifying the teaching force in transnational contexts: Critical perspectives. (pp. 137–151). Sense Publisher

Strasser, J., & Waburg, W. (2015). Students’ perspectives on minority teachers in Germany. Tertium Comparationis, 2(2), 251–274