אני, אתה והרפורמה הבאה: מרכיבי תוכנית דברת הנתמכים/נדחים בפנטזיות חינוכיות של מורים

לסיכום מקורי של ההרצאה – ראו קובץ מצורף מימין

מושגים:

הביטוס - לפי הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה הוא מערך נטיות שהוטמעו בתהליך הסוציאליזציה המוקדמת ויצרו בסיס לתפיסה והבנה של העולם. ההביטוס לא רק משמש את הפרט בפענוח העולם, אלא גם עומד במרכזו של מאבק בו מעמדות מנסים לכפות זה על זה, בפרקטיקה ובתיאוריה, את החלוקות הרצויות של העולם החברתי, ומורישות תפיסות אלו לצאצאיהן (Bourdieu, 1998).

פנטזיה חינוכית – תפיסת המורים לגבי "בית ספר החלומות" אותו היו רוצים להקים בהנחה שאין להם מגבלות של זמן, כסף וכוח אדם.

שאלת המחקר

חלק מההסבר לכישלונן של רפורמות חינוכיות מצביע על בית הספר והמורים. לעיתים לא מדובר בהתנגדות גלויה ומוצהרת, אלא על יישום חלקי או שולי של הרפורמות. חיבור מושג ההביטוס לתהליך הרפורמה מעלה את האפשרות שהתנגדות המורים נובעת מחוסר התאמה בין מרכיבי הרפורמה לבין ההביטוס.
המחקר הנוכחי בוחן שאלה זו באמצעות הכלי של פנטזיה חינוכית. 

שיטת המחקר

המחקר משלב שיטות איכותיות וכמותיות.

אוכלוסייה: 40 מורים שהשתתפו בקורסים להכשרת מנהלים שהתקיימו באוניברסיטת ת"א בשנים 2000-2002.

כלי המחקר: המורים התבקשו להגיש מטלה בהיקף של עמוד אחד: תיאור פנזטיה חינוכית - בהנחה שניתנים כל המשאבים הדרושים להקמת בית ספר חדשני מראשיתו. תוך התייחסות להיבטים הבאים:

הנחות היסוד
תכנית הלימודים ובחירתם
ארגון הלמידה
סביבת הלמידה

ניתוח הנתונים – תכני הפנטזיות עברו ניתוח ומיון לפי ההיבטים השונים. במקביל נערך ניתוח על תוכנית דברת לפי אותם היבטים  ונערכה השוואה בין התוצאות השונות.

ממצאים

באופן כללי נמצא שרוב המורים הציגו תפיסות דומות לגבי מטרות בית הספר, תוכניות הלימודים, והוספת עיצובים ייחודיים.
הבדלים בולטים היו בארגון הלמידה, גודל כיתה, עיצוב החצר והוספת מתקנים לבית הספר.

השוואה ראשונית לדוח דברת מעלה את הממצאים הבאים:

בעוד 93% מהמורים רואים בדמיונם בית ספר המכבד את השונות בין התלמידים, תוכנית דברת מציעה בדיקה מתמדת של תפוקות והדגשת הישגים לימודיים. 

95% מהמורים מאמינים שבית הספר צריך להציע תוכנית ליבה עם נושאי רשות, אך תוכנית דברת,  שמציעה תוכנית ליבה, מציעה במקביל לצמצם את מקצועות הלימוד.

בעוד שכל המורים רוצים מגוון רחב יותר של שיטות הוראה, הדוח מציע להגביר את החלק הדיסציפלינרי בהכשרת המורה, ולהעבירה לאחריות המועצה להשכלה גבוהה.

בנוסף, בעוד שרוב המורים (93%) היו רוצים לראות בית ספר המעוצב ביתר נוחות והתחשבות, הדוח אינו מתייחס לצד הפיסי של החיים בבית הספר.

דיון

המחקר יצא מההנחה שהביטוס המורים נוצר ומשקף את ערכי המעמד הבינוני - בינוני-גבוה ממנו הם באים וככזה, הוא אמור לשקף תפיסות מקובלות בחברה הישראלית. במקביל, תוכנית דברת משקפת את עמדתם של אנשי מקצוע לגבי הדרכים לשפר את מערכת החינוך. השוואה בין תפיסות המורים לבין מרכיבים בתוכנית דברת מצגים פער, ולעיתים סתירה, בין התפיסות השונות.

לפי המחברת יתכן והתנגדויות המורים יפחתו אם יוצגו נקודות המחלוקת ויוסבר הרציונל העומד מאחוריהם. כמו כן מבחינת הרפורמה, המחברת מציעה לנסות ולבחון האם ניתן לחזק מרכיבים היכולים לענות ולפצות על החסר במרכיבים האחרים.