אלימות בקרב תלמידים בבית הספר היסודי – שכיחות, השפעה ודרכי ההתמודדות של קורבנות האלימות
מאת: תמי ראובני
מקור וקרדיט:
תמי ראובני. "אלימות בקרב תלמידים בבית הספר היסודי – שכיחות, השפעה ודרכי ההתמודדות של קורבנות האלימות," בתוך : מכללת לוינסקי , יום סגל חוקר – חוקרים במכללה 10 , 24 בינואר 2010 .
אלימות בקרב תלמידים בבית הספר היסודי –
שכיחות, השפעה ודרכי ההתמודדות של קורבנות האלימות
ד"ר תמי ראובני
המחקר בוחן את תפיסותיהם של תלמידים ומורים את האלימות בקרב התלמידים בבית הספר היסודי ומתמקד בהשפעת התופעה על התלמידים והמורים, דרכי ההתמודדות ויעילות העזרה. בספרות המקצועית משתמשים במושגים אלימות, תוקפנות, הצקה והטרדה כאשר המשותף ביניהם קיים במספר מאפיינים כגון: שימוש בכוח פיזי, או/ומילולי או/ומנטאלי, הפרת נורמות וכללים חברתיים ופגיעה בזולת. בנבנישתי ואחרים (2006) הגדירו את האלימות הבית ספרית "כל התנהגות מכוונת שמטרתה לפגוע - רגשית או פיזית - באנשי בית הספר, ברכושם, או בציוד בית-הספר" (ע' 5).
מטרות המחקר בודקות תפיסות של תלמידים וחברי צוות בהקשר ל: א. שכיחות דפוסי האלימות בבית הספר ב. השפעת האלימות ג. בחינת דרכי ההתמודדות ד. בחינת יעילות העזרה הניתנת לתלמידים.
במחקר השתתפו 891 תלמידים מ- 12 בתי ספר ממלכתיים הלומדים בכתות ד-ו ו- 66 חברי צוות חינוכי מאותם בתי ספר. שני שאלונים פותחו במיוחד לצורך המחקר ובאיסוף הנתונים נעשה שילוב של כלים כמותיים ואיכותניים.
הממצאים מראים ש- 63% מהתלמידים אינם מרגישים בטוחים בבית הספר במידה רבה ובמידה רבה מאד וכי 57% מהתלמידים מדווחים על אלימות ברמה גבוהה וגבוהה מאד בבית ספרם. נמצא שלאלימות השפעה ארוכת טווח על התלמידים, אלימות ישירה או עקיפה פוגעת בתחושת המוגנות ובמצבם הרגשי והקוגניטיבי של התלמידים. דפוס ההתמודדות השכיח של התלמידים עם האלימות הוא 'תגובה לא אלימה', לאחר מכן 'הימנעות מתגובה' ולבסוף 'תגובה אלימה'. לתלמידים חסרות דרכי התמודדות בעיקר עם אלימות מינית ורגשית. רוב התלמידים נוטים לפנות למבוגר מאשר להתמודד עם האלימות בכוחות עצמם. קיים פער בין תפיסות התלמידים והצוות את האלימות בבית הספר ואת יעילות העזרה המוגשת לתלמידים.
לאור הממצאים מומלץ שבתי הספר יקבלו הדרכה מגורם מקצועי בהתאמת התכנית למאפייני ביה"ס וצרכיו, תוך כדי הרחבת האוטונומיה של הגורמים החינוכיים בבתי הספר בטיפול בתלמידים התוקפנים ובקורבנותיהם כאחד. מומלץ ליצור מסגרות תומכות לתלמידים אליהן יוכלו לפנות באופן דיסקרטי לשם דיווח, טיפול ומעקב, כמו גם פתיחת ערוצי עזרה נוספים להורים ולתמידים. חשוב שהמכללות להכשרת מורים תכלולנה בתהליך ההכשרה למידה מעמיקה של הנושא, ובנוסף שהעבודה המעשית של הסטודנטים בבתי הספר תכלול התנסות בטיפול בילדים התוקפנים ובקורבנות האלימות.
רשימת מקורות:
בנבנישתי, ר', חורי-כסאברי, מ' ואסטור, ר' (2006). אלימות במערכת החינוך בישראל – תשס"ה: דוח ממצאים מסכם. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית.
yyya
המחקר מאוד מעניין, איך אפשר לקבל את המחקר במלואו?
אמא זה כתבה מס' 2
אבקש לקבל המחקר במלואו
המחקר מעניין ורלוונטי לתחום אותו אני בוחנת האם אוכל לקבל אותו במלואו?