איזון בין טכנולוגיה ולמידה חוץ-כיתתית: השלכות על הכשרת מורים לגיל הרך

Siskind, D. et al. (2020). Balancing technology and outdoor learning: Implications for early childhood teacher educators. Journal of Early Childhood Teacher Education

עיקרי הדברים:

• טכנולוגיות, במיוחד מסכי מדיה, הם חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים צעירים בבית ובבית הספר
• בעוד שלמכשירי מדיה יש תועלות רבות להתפתחות ולמידה, יש להם גם השלכות שליליות, במיוחד עבור תינוקות ופעוטות
• שימוש במכשירי מדיה על ידי ילדים צעירים צריך להיות מלווה במגבלות זמן וכן באינטראקציה עם מבוגר
• שלא כמו שימוש במסכים, למידה חוץ-כיתתית ובחיק הטבע היא פרקטיקה תומכת למידה והתפתחות ויש לה יתרונות רבים
• לפיכך, יש להרחיב את ההזדמנויות לפעילויות חוץ-כיתתיות בבתי הספר
• חשוב לקדם את השילוב המאוזן בין שימוש במכשירי מדיה בלמידה לבין למידה חוץ-כיתתית על מנת לתמוך בהתפתחות מיטבית של ילדים צעירים

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה חוץ-כיתתית

טכנולוגיות, במיוחד מסכי מדיה, כמו טלוויזיה, מכשירי טאבלט, טלפונים ניידים ומחשבים, הם חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים צעירים בבית ובבית הספר. ילדים מתחת לגיל שמונה מבלים בממוצע למעלה משעתיים ביום לפני המסך (Rideout, 2017), למרות המלצות של רופאי ילדים להגביל את זמן המסך לשעה ביום (American Academy of Pediatrics, 2016). בנוסף, קיים לחץ על מחנכים לגיל הרך לשלב טכנולוגיה כאמצעי למידה (National Association for the Education of Young Children, Fred Rogers Center for Early Learning and Children’s Media at Saint Vincent College, 2012).

הממצאים האמפיריים אודות ההשפעה של טכנולוגיה על הלמידה וההתפתחות של ילדים צעירים הם מעורבים  (Anderson & Subrahmanyam, 2017; Charach et al., 2017; Chassiakos et al., 2016). בעוד מחקרים מסוימים מראים השפעה חיובית, מחקרים אחרים מעידים על השלכות שליליות (Anderson & Subrahmanyam, 2017; Chassiakos et al., 2016).

שלא כמו שימוש במסכים, למידה מחוץ לכיתה היא פרקטיקה תומכת למידה והתפתחות (Jacobi-Vessels, 2013). היא כוללת הזדמנויות למשחק מובנה וחופשי כאחד, דרכו ילדים קטנים יכולים לעסוק בגילוי, ניסוי וחקירה (Cooper, 2015). סביבות למידה חיצוניות משמשות בדרך כלל לעידוד פעילות גופנית, להפסקה מהלמידה בכיתת הלימוד, ולשיפור הלמידה במגוון הקשרים (Cooper, 2015). ילדים צעירים המשתתפים בפעילויות לימודיות בחיק הטבע מראים כישורים קוגניטיביים, חברתיים-רגשיים והתנהגותיים טובים יותר מילדים שיש להם פחות הזדמנויות לכך (Berry et al., 2014; Kuo et al, 2019; Ulset et al., 2017). ואולם, למרות התועלות של למידה מחוץ לכיתה, המחקר מלמד על ירידה בהזדמנויות אלה עבור ילדים (Clements, 2004). מכיוון שילדים צעירים מבלים זמן ניכר בשימוש במסכי מדיה ולא מספיק עוסקים בלמידה מחוץ לכיתה, חשוב שמורים לגיל הרך יספקו איזון מתאים בין פעילויות אלה.

מאמר זה סוקר עדויות אמפיריות המדגימות את ההשפעות של שימוש במסכי מדיה ולמידה מחוץ לכיתה על התפתחותם של ילדים צעירים. בנוסף, מציג המאמר המלצות עבור מורי מורים לגיל הרך באשר לידע ושיטות ההוראה שיש לפתח בהכשרה להוראה על מנת לאפשר איזון בין שימוש בטכנולוגיה לבין למידה מחוץ לכיתה.

יתרונות השימוש בטכנולוגיה ובמסכי המדיה בקרב ילדים צעירים

הספרות מדגימה את הפוטנציאל שיש לטכנולוגיה להועיל ולתרום להתפתחות וללמידה. השימוש במכשירים מקדם פיתוח שיטות הוראה חדשניות ויכול לסייע בטיפוח יכולות קוגניטיביות, חברתיות-רגשיות ואקדמיות בקרב ילדים צעירים (Chauhan, 2017; McCarrick & Li, 2007; Sung et al., 2016). 

יכולות קוגניטיביות. מסכי המדיה תורמים לזיכרון עבודה (היכולת לשמור ולעבד מידע בזיכרון לטווח בקצר) וליכולת לדחות סיפוקים (Huber et al., 2018). הטכנולוגיה מעוררת את הקשב של הילדים, את הריכוז, המוטיבציה וההתמדה בלמידה (Arrowood & Overall, 2004; Bester & Brand, 2013; de la Fuente, 2014). באמצעות תוכנות ואפליקציות התומכות בחשיבה מסדר גבוה ילדים מפתחים מיומנויות של פתרון בעיות והסקת מסקנות (Yelland, 2005).

יכולות חברתיות. טכנולוגיה ומכשירי מדיה יכולים לשמש מרחבים תקשורתיים המקדמים שיתוף פעולה. שימוש במכשירי מדיה בכיתות בגיל הרך תורם לפיתוח קשרי חברות והתנהגויות פרו-חברתיות (Flewitt et al., 2015; Mares & Woodard, 2005).

יכולות אקדמיות. אפליקציות לקריאה ומכשירי טאבלט תורמים לידע של האלפבית בקרב ילדים בני שנתיים עד חמש (Neumann, 2018), כמו גם להתפתחות השפה, למיומנויות מתמטיות ומדעיות ולידע טכנולוגי בכיתות הצעירות (Chauhan, 2017).

המחקר מלמד שההשפעות החיוביות של הטכנולוגיה באות לידי ביטוי כאשר יש מגבלות זמן על השימוש במכשירים האינטראקטיביים וכן כאשר הילדים משתמשים בהם תוך כדי אינטראקציה עם מבוגר (Chassiakos et al., 2016; Donohue & Schomburg, 2017).

סיכונים של טכנולוגיה ומסכי מדיה

השלכות שליליות של שימוש במכשירי מדיה שכיחים במיוחד בקרב ילדים מתחת לגיל שלוש (American Academy of Pediatrics, 2016). חשיפה למדיה בגיל צעיר קשורה לקשיים בעיכוב תגובה ובוויסות רגשי וכן ליכולות חברתיות נמוכות, תקשורת ירודה, כמו גם לפגיעה ביכולות מוטוריקה גסה ועדינה (Madigan et al., 2019). בקרב פעוטות בני פחות משנתיים צפייה בטלוויזיה עלולה לפגוע בשפה ובתפקודים ניהוליים (Anderson & Subrahmanyam, 2017). 

מבחינה התפתחותית-קוגניטיבית שימוש במכשירי מדיה אינו מתאים לילדים מתחת לגיל שלוש, שכן הם מתקשים לתרגם מידע מהקשר אחד למשנהו. למשל, הם מתקשים להתאים בין דימויים המוצגים על מסך לבין אובייקטים ממשיים (Choi et al., 2018; Kirkorian, 2018). בנוסף, רמות גבוהות של שימוש במדיה ובזמן מסך בקרב ילדים צעירים קשור לעודף משקל (Cox et al., 2012; Zhao et al., 2018).

באופן כללי, המחקר על ההשפעות של שימוש במכשירי מדיה על התפתחות ילדים צעירים מלמד על השלכות חיוביות ושליליות. יש לזכור שצפייה בטלוויזיה בקרב ילדים נוגסת מהזמן שהיו יכולים להקדיש לקריאה ולהשתתפות בפעילויות אחרות (Anderson & Subrahmanyam, 2017; Hinkley et al., 2018). לפיכך, חשוב שמורים ישתמשו בטכנולוגיה ובמכשירי המדיה בדרכים הממקסמות את היתרונות ומצמצמות את הסיכונים. עם זאת, חשוב לא פחות להכיר בכך שככל שהילדים הופכים מיומנים בשימוש בטכנולוגיה, יש לספק להם גם הזדמנויות ללמידה בסביבה החיצונית. השילוב המאוזן בין שימוש טכנולוגיה בתוך הכיתה לבין חווית למידה מחוצה לה עשוי לתמוך בהתפתחות מיטבית של ילדים.

למידה בחוץ בילדות המוקדמת

ללמידה בחוץ יש השלכות חיוביות על ילדים צעירים. ילדים שנוטים לבלות בחוץ, בסביבה הטבעית, מראים רמות נמוכות יותר של הפרעות קשב והיפראקטיביות (Ulset et al., 2017). בטבע תלמידים הופכים יותר קשובים ומעורבים, פחות לחוצים והם מגלים יותר משמעת עצמית. למידה בחוץ משפיעה לטובה גם על הלמידה בכיתה. למשל, תלמידי כיתה ג' הראו מעורבות ומוטיבציה גבוהים יותר ופחות הפרעות בכיתה לאחר שיעור בטבע (Kuo et al., 2018).

למידה בחוץ וחשיפה לטבע לא רק יוצרות תשתית ללמידה אלא קשורות באופן ישיר להישגים לימודיים ולפיתוח מיומנויות תוך-אישיות (התמדה, חשיבה ביקורתית) ובינאישיות (מיומנויות תקשורת, מנהיגות, היכולת לבסס חברויות ולשתף פעולה) (Becker et al., 2017; Kuo et al., 2019). כמו כן, למידה בחיק הטבע עשויה לתרום לטיפוח עמדות חיוביות כלפי שמירה על איכות הסביבה ולעודד פעילות גופנית (Tandon et al., 2018).

מגוון הראיות המחקריות מלמדות על כך שלמידה בחוץ, חשיפה לטבע ופעילות גופנית מסייעות לילדים להתפתח בתחומים מגוונים ולקדם רכישת מיומנויות, גישות והתנהגויות החשובות לחיים, כגון התמדה, חוסן, מנהיגות, בריאות, תקשורת ושמירה על איכות הסביבה.

השלכות להכשרת מורים לגיל הרך

סקירת הספרות מלמדת על כך שהן טכנולוגיה והן למידה חוץ-כיתתית עשויות לקדם למידה והתפתחות בקרב ילדים צעירים, ולכן חשוב שמורים ישלבו ביניהם בצורה אפקטיבית ומאוזנת. כיצד, אם כן, יכולים מורי המורים לתמוך בכך בהכשרה להוראה בגיל הרך? להלן מספר הצעות.

שימוש בטכנולוגיה ככלי למידה

1. המלצות אודות חשיפה למסכי מדיה. מורי מורים צריכים להיות מודעים להמלצות אלה ולכך שחשיפה למדיה צריכה להיות מותאמת גיל. מתחת לגיל שנה וחצי יש להימנע מלתת לפעוטות מכשירי מדיה. בין גיל שנתיים לשש ניתן לחשוף ילדים לתוכניות איכותיות במכשירי מדיה עד שעה ביום.
2. מודעות לשימוש הולם בטכנולוגיה בכיתה. חשוב שמורי מורים יקראו מאמרים, דו"חות וסקירות ספרות אודות ההשפעות של טכנולוגיה על התפתחותם של ילדים צעירים.
3. הדרכת מורים לקחת חלק בפעילות הטכנולוגית של הילדים. מורי מורים צריכים להדריך את המורים בהכשרה לקחת חלק אינטראקטיבי בשיח עם הילדים בעת אינטראקציה עם מכשירי המדיה, למשל, על ידי שאילת שאלות מתאימות לגיל הילד.
4. הכנת המורים לשקול את התכנים, ההקשרים והאיכות של האפליקציות ותוכניות הלימוד. הלמידה במיטבה כאשר טכנולוגיה משולבת עם תחומי התפתחות אחרים וכשהיא תואמת את תחומי העניין של הילדים. תוכניות ויישומים צריכים לספק לילדים הזדמנויות לגלות, לפתור בעיות, לחשוב באופן ביקורתי וליצור, כמו גם לתמוך במחשבות, ברגשות וברווחה שלהם (Hillman & Marshall, 2010). על מורי המורים לאתר תוכניות או יישומים המתאימים לגיל הילדים. למשל, האתר Commonsense.org/education מספק מידע לאנשי חינוך אודות תוכניות ויישומים איכותיים המותאמים לגילאים שונים.

שימוש בלמידה מחוץ לכיתה כשיטת הוראה

1. המלצות לגבי משחק בחוץ. ילדים בני שנה וחצי צריכים לשחק בחוץ פעמיים עד שלוש ביום ובני שנתיים עד שש - שעה עד שעה וחצי ביום. מורי מורים צריכים ליידע את המורים בהמלצות אלה.
2. מודעות לשימוש הולם בלמידה בחוץ. מורי מורים צריכים לאתר משאבים נוספים שיפתחו את המודעות של המורים באשר לתועלת של למידה בחוץ בגיל הצעיר. על מורי המורים לעודד אותם ליצור תוכנית שבועית לפעילויות למידה מחוץ לכיתה.
3. עידוד המורים לתמוך בהתפתחות של הילדים בסביבה החיצונית על ידי אינטראקציות עם הילדים. יש לעודד משחק, פתרון בעיות ותנועה פיזית של הילדים באינטראקציה עם המבוגרים.
4. הדרכה באשר לאופני שימוש מתוכננים בחומרי למידה. יש חשיבות לתת לילדים להתנסות במגוון חומרים כגון, חומרים טבעיים (עץ, שיחים, גינות, פרחים, בולי עץ, חול, בלוטים, אצטרובלים, אבנים חלקות ומים) וכן בציוד שיכול לעודד אותם לפעילות גופנית (חישוקי הולה, חבל דילוג, כדורים, תלת אופן, נדנדה).

איזון השימוש בטכנולוגיה ושיטות הוראה מחוץ לכיתה

1. שילוב מכשירי מדיה עם הסביבה החיצונית. על מורי מורים להדגים תוכניות לימוד הכוללות שילוב מכשירי מדיה עם למידה חוץ-כיתתית. למשל, בהתחשב בגיל הילדים, ניתן לתת להם מצלמות או מכשירי אייפד כדי לתעד או ליצור דימויים של חוויותיהם הסביבה החיצונית.
2. שימוש בכלי מדיה כדי לעודד ילדים לפעילות גופנית. למשל, ניתן לתת לילדים מכשירי מדיה כדי לתעד צמיחתם לגובה, מהירות הריצה שלהם או יכולות אחרות.
3. שימוש מאוזן בין טכנולוגיה לבין פעילות בחוץ. חשוב לדון באופנים דרכם ניתן לווסת את זמן המסכים של הילדים ואת ההזדמנויות לפעילויות בחוץ. למשל, אפשר לעודד את הילדים לספור פריטים בטבע (מקלות, בלוטים ואצטרובלים) או לעסוק במשחקים המעודדים תנועה ותשומת לב. 

סיכום

למכשירי מדיה וללמידה חוץ-כיתתית יש תועלת קוגניטיבית, חברתית-רגשית, פיזית ואקדמית עבור ילדים צעירים. על מורי מורים לתמוך במורים בהכשרה כדי לקדם את שילובם של השניים. מכיוון שלעיתים נדרשות סביבות וירטואליות (למשל, בעת משבר הקורונה), האיזון בין הטכנולוגיה וחוויות החוץ הופך להיות קריטי עוד יותר. על מנת למקסם את תועלות הלמידה, יש לעודד מורים ליצור אינטראקציה עם ילדים בעת השימוש במכשירי המדיה ובעת המשחק בחוץ (Deaver & Wright, 2018; Donohue & Schomburg, 2017). 

ביבליוגרפיה

American Academy of Pediatrics. (2016). American Academy of Pediatrics announces new recommendations for children’s media use

Anderson, D. R., & Subrahmanyam, K. (2017). Digital screen media and cognitive development. Pediatrics, 140(Supplement 2), S57–S6

Arrowood, D., & Overall, T. (2004). Using technology to motivate children to write: Changing attitudes in children and preservice teachers. In Society for Information Technology & Teacher Education International Conference (pp. 4985–4987). Association for the Advancement of Computing in Education (AACE), Atlanta, GA

Becker, C., Lauterbach, G., Spengler, S., Dettweiler, U., & Mess, F. (2017). Effects of regular classes in outdoor education settings: A systematic review on students’ learning, social and health dimensions. International Journal of Environmental Research and Public Health, 14(5), 48

Berry, M. S., Sweeney, M. M., Morath, J., Odum, A. L., & Jordan, K. E. (2014). The nature of impulsivity: Visual exposure to natural environments decreases impulsive decision-making in a delay discounting task. In PLoS One, 9(5), e97915

Bester, G., & Brand, L. (2013). The effect of technology on learner attention and achievement in the classroom. South African Journal of Education, 33(2), 1–15

Charach, M. D., Bélanger, S. A., McLennan, J. D., & Nixon, M. K. (2017). Screen time and young children: Promoting health and development in a digital world. Pediatrics & Child Health, 23, 461–468

Chassiakos, Y. L. R., Radesky, J., Christakis, D., Moreno, M. A., & Cross, C. (2016). Children and adolescents and digital media. Pediatrics, 138(5), e20162593

Chauhan, S. (2017). A meta-analysis of the impact of technology on learning effectiveness of elementary students. Computers & Education, 105, 14–30

Choi, K., Kirkorian, H. L., & Pempek, T. A. (2018). Understanding the transfer deficit: Contextual mismatch, proactive interference, and working memory affect toddlers’ video-based transfer. Child Development, 89(4), 1378–1393

Clements, R. (2004). An investigation of the status of outdoor play. Contemporary Issues in Early Childhood, 5(1), 68–80

Cooper, A. (2015). Nature and the outdoor learning environment: The forgotten resource in early childhood education. International Journal of Early Childhood Environmental Education, 3, 85–97

Cox, R., Skouteris, H., Rutherford, L., Fuller-Tyszkiewicz, M., Dell, D., & Hardy, L. L. (2012). Television viewing, television content, food intake, physical activity and body mass index: A cross-sectional study of preschool children aged 2-6 years. Health Promotion Journal of Australia, 23(1), 58–62

de la Fuente, M. J. (2014). Learners’ attention to input during focus on form listening tasks: The role of mobile technology in the second language classroom. Computer Assisted Language Learning, 27 (3), 261–276

Deaver, A. W., & Wright, L. E. (2018). A world of learning. Young Children, 73, 22–27

Donohue, C., & Schomburg, R. (2017). Technology and interactive media in early childhood programs: What we’ve learned from five years of research, policy, and practice. Young Children, 72, 72–78

Flewitt, R., Messer, D., & Kucirkova, N. (2015). New directions for early literacy in a digital age: The iPad. Journal of Early Childhood Literacy, 15(3), 289–310

Hillman, M., & Marshall, J. (2010). Evaluation of digital media for emergent literacy. Computers in Schools, 25, 256–270

Hinkley, T., Brown, H., Carson, V., & Teychenne, M. (2018). Cross sectional associations of screen time and outdoor play with social skills in preschool children. PLoS One, 13(4), 1–15

Huber, B., Yeates, M., Meyer, D., Fleckhammer, L., & Kaufman, J. (2018). The effects of screen media content on young children’s executive functioning. Journal of Experimental Child Psychology, 170, 72–85

Jacobi-Vessels, J. L. (2013). Discovering nature: The benefits of teaching outside of the classroom. Dimensions of Early Childhood, 41, 4–10

Kirkorian, H. L. (2018). When and how do interactive digital media help children connect what they see on and off the screen? Child Development Perspectives, 12(3), 210–214

Kuo, M., Barnes, M., & Jordan, C. (2019). Do experiences with nature promote learning? Converging evidence of a cause-and-effect relationship. Frontiers in Psychology, 10, 305

Kuo, M., Browning, M. H., & Penner, M. L. (2018). Do lessons in nature boost subsequent classroom engagement? Refueling students in flight. Frontiers in Psychology, 8, 22–53

Madigan, S., Browne, D., Racine, N., Mori, C., & Tough, S. (2019). Association between screen time and children’s performance on a developmental screening test. JAMA Pediatrics, 173(3), 244–250

Mares, M. L., & Woodard, E. (2005). Positive effects of television on children’s social interactions: A meta-analysis. Media Psychology, 7(3), 301–322

McCarrick, K., & Li, X. (2007). Buried treasure: The impact of computer use on young children’s social, cognitive, language development and motivation. AACE Journal, 15, 73–95

National Association for the Education of Young Children, Fred Rogers Center for Early Learning and Children’s Media at Saint Vincent College. (2012). Position statement: Technology and interactive media as tools in early childhood programs serving children from birth through age 8. Washington, DC: NAEYC

Neumann, M. M. (2018). Using tablets and apps to enhance emergent literacy skills in young children. Early Childhood Research Quarterly, 42, 239–246

Rideout, V. (2017). The Common Sense census: Media use by kids age zero to eight. San Francisco, CA: Common Sense Media

Sung, Y. T., Chang, K. E., & Liu, T. C. (2016). The effects of integrating mobile devices with teaching and learning on students’ learning performance: A meta-analysis and research synthesis. Computers & Education, 94, 252–275

Tandon, P., Saelens, B., Zhou, C., & Christakis, D. (2018). A comparison of preschoolers’ physical activity indoors versus outdoors at child care. International Journal of Environmental Research and Public Health, 15(11), 2–11

Ulset, V., Vitaro, F., Brendgen, M., Bekkhus, M., & Borge, A. I. H. (2017). Time spent outdoors during preschool: Links with children’s cognitive and behavioral development. Journal of Environmental Psychology, 52, 69–80

Yelland, N. (2005). The future is now: A review of the literature on the use of computers in early childhood education (1994-2004). AACE Journal, 13, 201–232

Zhao, J., Zhang, Y., Jiang, F., Ip, P., Ho, F. K. W., Zhang, Y., & Huang, H. (2018). Excessive screen time and psychosocial well-being: The mediating role of body mass index, sleep duration, and parent-child interaction. The Journal of Pediatrics, 202, 157–162