אופנים שונים של ריב: ניתוח מיקרו-חברתי של בריונות ואלימות בבתי ספר

Malette, N. (2017). Forms of fighting: a micro-social analysis of bullying and in-school violence. Canadian Journal of Education, 40(1), 1-29

מאמר זה בוחן באופן אמפירי האם התאוריה שמציעה מיפוי של סוגי אלימות בבתי ספר אכן עומדת במבחן המציאות. החוקרת הצליחה לאשש את התאוריה ואף הוסיפה סוג נוסף של אלימות שטרם נחקר: נקמה. מחקרה נועד לסייע לקובעי מדיניות בנושא מניעת אלימות בבתי ספר לגבש מדיניות אפקטיבית באמצעות מיפוי פניה השונים של אלימות.

מרבית המחקר האמפירי העכשווי על אלימות בקרב בני נוער אינו עוסק בתיאורי האלימות מפי התלמידים. לפיכך, מצאה כותבת המאמר לנכון לערוך ניתוח איכותני של ראיונות רטרוספקטיביים עם תלמידי תיכון. הראיונות נערכו עם 15 תלמידים בסיכון לנשירה מלימודים בגילאי 16-19 אשר התנדבו להשתתף במחקר, מתוכם 12 בנים ו-3 בנות. התלמידים נשאלו על אחד הריבים שהתרחש בבית ספרם בו השתתפו או היו עדים לו.

לפי התאוריה של קולינס (Collins, 2008), ישנם ארבעה סוגי אלימות בבתי ספר: איומים, הצבעה על תלמיד כ"שעיר לעזאזל" (כלומר האשמתו כאחראי על מצב שלילי), תחרויות בין תלמידים "על כבודם" ומריבות פיסיות קבוצתיות. ניתוח ממצאי המחקר הראה שסוגים אלו המוצגים בתאוריה אכן קיימים גם באופן אמפירי. מכוון ששליש מן המרואיינים דווחו על אירוע מסוג נקמה אלימה, בו קורבן חלש תוקף תלמיד חזק או מספר תלמידים חזקים, הוסיפה החוקרת את הנקמה כסוג אלימות חמישי. התנהגויות תוקפניות של נקמה אלימה כוללות למשל שליפת סכין ונשיכות.

בחלק האחרון של המאמר, דנה החוקרת בשונות בדינמיקה החברתית המאפיינת את חמשת סוגי האלימות המצוינים לעיל, כגון האם ישנו תוקף אחד או מספר תוקפים. לטענתה, התעלמות מהבדלים אלו עלולה להוביל לניסוח לוקה בחסר של מדיניות למניעת אלימות ולכן יש לתת את הדעת על מאפייני סוגי האלימות השונים ולא להתייחס אליהם כאל תופעה אחת.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת:

מניעת אלימות בבית הספר: מורים מבססים מערכות יחסים עם תלמידים תוך שימוש באסטרטגיות של ייעוץ

מחקר: בריונות ברשת ובריונות בכיתה בקרב מתבגרים בישראל