אוטונומיה בית-ספרית ומיומנויות המאה ה-21 במערכת החינוך הישראלית
Nir, A., Ben-David, A., Bogler, R., Inbar, D., & Zohar, A. (2016). School autonomy and 21st century skills in the Israeli educational system. International Journal of Educational Management, 30, 1231-1246.
מטרה
מטרת מאמר זה היא לנתח שני תהליכים מקבילים במערכת החינוך הישראלית: ראשית, הרעיון של אוטונומיה בית-ספרית, חקירת מקורותיו, השלכותיו הפדגוגיות והאפקטיביות שלו; ושנית, פיתוחו של החינוך הפרוגרסיבי הבולט בעיקר בתחום הקוגניטיבי של מיומנויות המאה ה-21, תוך התמקדות בטיפוח "ידע עמוק" ומיומנויות חשיבה של ילדים.
כתב היד חוקר את "הגלים" השונים של פדגוגיות פרוגרסיביות שהתרחשו במערכת הבית-ספרית הישראלית במהלך השנים, תוך תיאור וניתוח התהליכים המאפיינים אותם.
מערך המחקר/מתודולוגיה/גישה
בהתבסס על פרספקטיבה היסטורית, המאמר מתאר באופן כרונולוגי את ההתפתחויות העיקריות הקשורות לאוטונומיה בית-ספרית וליוזמות מדיניות של מיומנויות המאה ה-21, בהתבסס על סקירת ספרות וניתוח מסמכי מדיניות.
ממצאים
הסקירה מלמדת שמערכת החינוך הישראלית לכודה עדיין ב"מלכודת הריכוזיות", המעכבת שינויים גדולים בדפוסים של שליטה מרכזית ודרגות של חופש המוענקות למחנכים ברמת בית-ספרית. ככל שהדבר נוגע לפדגוגיה בית-ספרית, ברור כי מרבית השינויים בפדגוגיה שהוצעו על ידי מסמכי המדיניות הרבים במהלך השנים לא הובילו לשינוי מערכתי בר-קיימא. בשתי הסוגיות ניכר הבדל גדול בין הצהרות לגבי פדגוגיות חדשניות ואוטונומיה בית-ספרית לבין יישומן בפועל.
מקוריות/ערך
הסקירה משקפת את הניסוח הייחודי של תכניות מדיניות שנערכו על ידי משרד החינוך, תוך יצירת אי-התאמות ואי-הלימה ברמת בית הספר. נידונות עוד מספר השלכות של "התרבות ההצהרתית" שנוצרה.
ראו גם: