מה מרוויח הצופה? היבטים מימטיים של למידה באמצעות תצפית מבוססת סימולציה בהכשרת מורים

Frei-Landau, R., Orland-Barak, L., Muchnick-Rozonov, Y. (2022). What's in it for the observer? Mimetic aspects of learning through observation in simulation-based learning in teacher education, Teaching and Teacher Education, 113, https://doi.org/10.1016/j.tate.2022.103682.

עיקרי הדברים:

  • המחקר העלה ארבע תמות המציינות למידה מימטית:
    1. תצפית חושית רב-אופנית;
    2. אימוץ נקודות מבט מרובות;
    3. מעורבות רגשית מאוזנת;
    4. חשיבה ביקורתית קוגניטיבית.
  • המחקר מדגיש את היתרונות של חוויות תצפית מבוססות-סימולציה בהכשרת מורים
  • למידה מבוססת סימולציה צריכה להיות מרכיב אינטגרלי בתכניות הלימודים להכשרת מורים, במיוחד לאור מה שקרה במהלך מגפת הקורונה (ויכול לקרות שוב בעתיד), כאשר הוטלו דרישות ריחוק חברתי והזדמנויות לתצפית עמיתים היו מוגבלות
  • כדי לשפר עוד יותר את חוויית הלמידה מבוססת הסימולציה, המאמצים צריכים להתמקד בדרכים להבטיח ששלב התצפית מאפשר תהליכי למידה מכווני-עצמי

ניתן לקדם למידה מקצועית של מורים באמצעות למידה מבוססת סימולציה (SBL). פרקטיקה זו כוללת למידה שיתופית (Tutticci et al., 2018), היבט שאותגר על-ידי דרישות הריחוק החברתי של הקורונה (Frei-Landau, 2020). המציאות המורכבת הזו שימשה כרקע לחקר המקרה המעמיק המוצג כאן, אשר בחן את חוויות הלמידה של צופי SBL בהקשר של מורים פעילים המשתתפים בסדנאות הכשרת מורים מבוססות SBL, שנערכו במרכז סימולציה הממוקם במכללה להכשרת מורים בישראל.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא סימולציות

ניתן לקדם למידה מקצועית של מורים באמצעות למידה מבוססת סימולציה (SBL). פרקטיקה זו כוללת למידה שיתופית (Tutticci et al., 2018), היבט שאותגר על-ידי דרישות הריחוק החברתי של הקורונה (Frei-Landau, 2020). המציאות המורכבת הזו שימשה כרקע לחקר המקרה המעמיק המוצג כאן, אשר בחן את חוויות הלמידה של צופי SBL בהקשר של מורים פעילים המשתתפים בסדנאות הכשרת מורים מבוססות SBL, שנערכו במרכז סימולציה הממוקם במכללה להכשרת מורים בישראל.

החוקרות השתמשו בתיאוריית הלמידה המימטית לחקור את הממדים המימטיים של SBL, תוך התמקדות בחוויות התצפית של משתתפי הסדנה. ספרות ה-SBL מדגישה את חשיבותם של גורמים חיצוניים כמו תפקיד המדריך ותהליך התחקיר בקידום החוויה (Cohen et al., 2020). עם זאת, תפקידם של תהליכי למידה תוך-אישיים מכווני-עצמי במהלך SBL, במיוחד של צופי ה-SBL בתחום החינוך, הוזנח.

הבנת התהליכים התוך-אישיים, החורגים מעבר לגורמים חיצוניים, עשויה לספק תובנות לגבי כיצד למידה באמצעות סימולציות באה לידי ביטוי וכתוצאה מכך, כיצד לתכנן סימולציות באופן המיטבי כדי למקסם את הפוטנציאל שלהן. הזמן הוא קריטי בחזית זו, בהתחשב בצורך להתאים סימולציות קליניות לעולם המשתנה, שבו אינטראקציה פנים אל פנים והדרכה אישית אינן תמיד אפשריות (Sullivan et al., 2020).

מטרת המחקר

מטרת חקר המקרה החקרני הזה הייתה להשיג תובנה לתוך חווית הלמידה המוזנחת של "צופים" בסימולציה, דרך העדשה של תאוריית הלמידה המימטית.

מתודולוגיה

חמישים ותשעה מורים פעילים השתתפו בחמש סדנאות סימולציה בנות ארבע שעות. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות חצי-מובנים (15), קבוצת מיקוד, ורפלקציות של משתתפים (59), ועברו ניתוח תוכן ולשוני. ארבע תמות המציינות למידה מימטית עלו: תצפית חושית רב-אופנית; אימוץ נקודות מבט מרובות; מעורבות רגשית מאוזנת; וחשיבה ביקורתית קוגניטיבית. המחקר מדגיש את היתרונות של חוויות תצפית מבוססות-סימולציה בהכשרת מורים.

ממצאים

הניתוח הלשוני תמך במרכזיות התצפית במהלך SBL, דרך ההישנות המזוהה של שלושה סוגי פעלים של "תצפית": רואה, מביט, וצופה (222 פעמים, בצורות שונות). למשל, סוג הפועל "רואה" היה בשימוש דרך ארבעה אסימוני פועל שונים: "אני רואה, ראיתי, לראות, אנחנו רואים." ממצא זה חיזק את מסקנתנו שתצפית היא אלמנט משמעותי ב-SBL. יתר על כן, הניתוח הראה שמתוך 222 הפעמים בהן נעשה שימוש באסימוני פועל של "תצפית", ב-151 מקרים (68%), הם הופיעו יחד עם ביטויים המציינים חוויות למידה (כלומר, ביטויים כמו "למדתי," "הבנתי," "אתה מבין," ו"התבהר" [Q2]).

ממצא זה מרמז שפאזת התצפית במהלך SBL אכן יכולה להתפרש כחוויית למידה משמעותית. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם עקרונות הלמידה המימטית המתייחסים לפעילות התצפית כאלמנט מפתח בתהליך הלמידה (Billett, 2014). כך למשל, הביטוי "לראות" הופיע 47 פעמים בטקסט; ב-38 מתוך הפעמים הללו (81%), הוא הופיע יחד עם ביטויים המייצגים חוויות למידה. האחוז הגבוה ביותר של אסימוני הפועל הללו שהופיעו יחד עם חוויות למידה שתוארו על ידי משתתפי הסימולציה היו: "ראיתי," "לראות" (81% כל אחד), ו"אנחנו רואים" (74%), מסוג "רואה"; "להביט" (83%), "הבטתי" (81%), "אני מביט" (80%), מסוג הפועל "מביט"; ו"אני צופה" (100%), מסוג "צופה".

באופן מעניין, רבים מאסימוני הפועל שהיו להם שיעור ההופעה המשותפת הגבוה ביותר עם תיאורי למידה היו מוטים בגוף ראשון יחיד, המציין צורה פעילה של הפועל. ממצא זה גם עולה בקנה אחד עם עקרונות הלמידה המימטית, המתארים למידה כתהליך למידה מבוסס-תצפית, מכוון-אישית ופעיל, שהלומד חווה באופן אוטונומי (Gallese, 2009).

לבסוף, הניתוח הראה ש-60 (40%) מתוך 151 ההופעות המשותפות של סוגי פועל "תצפית" עם "למידה" הופיעו בחלקי תמליל שהתייחסו ספציפית לשלב התרחיש המדומה במחזור ה-SBL [Q3]. לכן, נראה שהמפגש המדומה היה פלטפורמה משמעותית ללמידה מבוססת-תצפית במהלך SBL. בהתחשב בממצא זה, השתמשו החוקרות בהמשך בניתוח תוכן כדי לאפיין את חווית הצופים בסימולציה במהלך SBL.

התמקדות בזיהוי ממדים מימטיים המעורבים בצפייה בתרחישים המדומים. ניתוח התוכן חשף שלמידה דרך סימולציות כוללת היבטים של למידה מימטית דרך תצפית, המערבים תחומים תפיסתיים, רגשיים, חברתיים-רגשיים, וקוגניטיביים.

מודל תצפית הלמידה ב-SBL שעלה מהממצאים מורכב משלוש שכבות: פנימית, אמצעית וחיצונית. השכבה הפנימית מציגה את ארבעת הנושאים המציינים את מאפייני חוויית הלמידה של הצופים ב-SBL: (1) חווית אותנטיות דרך תצפית חושית רב-אופנית, (2) תחושה של מעורבות רגשית מאוזנת, (3) השגת נקודות מבט מרובות, ו-(4) הפעלת חשיבה קוגניטיבית ביקורתית. השכבה האמצעית ממחישה את ההשלכות ללמידה מהממדים השונים של חוויית התצפית. השכבה החיצונית מייצגת את ארבעת תחומי הלמידה מחוויית התצפית: תחומים תפיסתיים, רגשיים, חברתיים-רגשיים, וקוגניטיביים.

דיון

המחקר הנוכחי מספק תובנות לגבי הממדים המימטיים של חוויית הלמידה של צופי הסימולציה. ההיבטים המימטיים המזוהים של הלמידה כללו תצפית חושית רב-אופנית, שהעצימה את האותנטיות של החוויה ואפשרה חיקוי מדומיין; מעורבות רגשית מאוזנת, שאפשרה התבוננות פנימית אובייקטיבית נטולת איום; מבט מנקודות מבט מרובות, שהוביל למנטליזציה ומידול; וחשיבה קוגניטיבית ביקורתית, שהובילה לתובנות למידה מפורשות ומרומזות.

תרומת המחקר

מחקר זה תורם לספרות הקיימת על השימוש ב-SBL בהכשרת מורים במספר דרכים. תיאורטית, הוא מציע לאמץ עדשה פרשנית חדשה - דהיינו, הבנת התצפית בסימולציות כחוויית למידה מימטית. תפיסה זו, בתורה, יש לה השלכות מעשיות, המדגישות את היתרונות של צפייה בסימולציות ומדגישות את החשיבות של מתן הזדמנויות למורים לצפות בסימולציות חיות. לכן, SBL צריך להיות מרכיב אינטגרלי בתכניות הלימודים להכשרת מורים, במיוחד לאור מה שקרה במהלך מגפת הקורונה (ויכול לקרות שוב בעתיד), כאשר הוטלו דרישות ריחוק חברתי והזדמנויות לתצפית עמיתים היו מוגבלות.

המחקר הקיים טוען שלמידה דרך סימולציה מצריכה מדריך מיומן, שיודע כיצד לעודד רפלקציה עצמית ולקדם למידה (Breckwoldt et al., 2014; Rall et al., 2000; Seropian, 2003). בהתאם לכך, המלצות קודמות לשיפור חוויית ה-SBL התמקדו בתחקור והדרכה (למשל, Stocker et al., 2014).

מחקר זה, עם זאת, מציע שמכיוון שהחוויה המדומה מייצרת תהליכי למידה מימטיים תוך-אישיים, דגש יתר על הנחיות חיצוניות הניתנות על ידי המדריך במהלך שלב הצפייה בסימולציה עלול, באופן פרדוקסלי, לעכב למידה במקום לקדם אותה. למשל, פעילויות פרוצדורליות, כמו לדרוש מהלומדים למלא טפסים או לענות על שאלות מנחות (שמטרתן המקורית הייתה להפנות את תשומת לב הלומדים להיבטים חשובים) בזמן שהם צופים בתרחיש המדומה עלולות, למעשה, לגרום להם להתמקד בדרישות חיצוניות, ובכך למנוע מהם את ההזדמנות למקד את מחשבותיהם פנימה, מה שמוביל למעורבות טבעית בלמידה.

לכן, החוקרות טוענות שכדי לשפר עוד יותר את חוויית ה-SBL, המאמצים צריכים להתמקד בדרכים להבטיח ששלב התצפית מאפשר תהליכי למידה מכווני-עצמי. היבט חשוב נוסף שדורש תשומת לב נוספת הוא תהליך הרפלקציה שעומד בבסיס הלמידה דרך סימולציה, שבדרך כלל מיוחס לשלב התחקור המונחה על ידי המדריך (Neill & Wotton, 2011; Savoldelli et al., 2006). המחקר מראה שתהליכי רפלקציה והתבוננות פנימית נוכחים עוד לפני שלב התחקור ולמעשה, מתחילים במהלך שלב התצפית. תובנה זו מרחיבה את ההבנה לגבי למידה דרך סימולציות מעבר לתפקיד התיווך המודרך. כמובן, חשיבות התיווך הבין-אישי אינה מוטלת בספק; במקום זאת, החוקרות מבקשות להדגיש שלמידה דרך סימולציה אינה מוגבלת להדרכה ישירה של מדריך, מכיוון שהיא מקודמת גם על ידי מנגנונים מכווני-עצמי.

ביבליוגרפיה

 

 

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

yyya