שימוש ניסיוני במערכת אלקטרונית לקידום הערכה אישית של למידת סטודנטים: e-Portfolio
Campbell, C., & Tran, T. L. N. (2021). Using an Implementation Trial of an e-Portfolio System to Promote Student Learning through Self-Reflection: Leveraging the Success. Education Sciences, 11, 6, 236-253
מערכת e-Portfolio בהוראה
ניתן להגדיר מערכת e-Portfolio כתשתית אלקטרונית רחבה המאגדת ומקבצת בתוכה שלל פרופילים דיגיטליים של סטודנטים, קבוצות לימוד או מוסדות אקדמיים. הפרופילים הללו מאפשרים לסטודנטים לשמור מסמכים, מצגות והקלטות, להציג כישורים, ציונים והישגים, לבחון ולנקד את המטלות שלהם בפורמט אלקטרוני ואף לבצע פרזנטציות חיות מול קהל שומעים.
מערכת מסוג זה יכולה להיות יעילה במיוחד לצרכי למידה סטודנטיאלית והערכת לומדים. שכן, מצד אחד, המערכת מאפשרת לראשי האוניברסיטאות ולמרצים לבצע מעקב עקבי, לטווח הקצר והארוך וברמת המקרו והמיקרו, תוך שימור הנתונים לאורך זמן. מצד שני, הסטודנטים יכולים ללמוד באופן עצמאי, לשמור, לאבטח ולשתף מידע, לרענן את הזיכרון מקורסים קודמים, להפגין כישורים בקמפוס אקדמי וירטואלי ואף לשווק עצמם, מבעוד מועד, בשוק התעסוקה. יתר על כן, במקרה בו סטודנט מבקש לשוב לספסל הלימודים לאחר הפסקה ארוכה, נתוניו וציוניו נשמרים עבורו.
מערכת Anthology Portfolio
Anthology Portfolio, אשר שימשה כתשתית הניסיונית במחקר זה, הינה מערכת ממחושבת המרכזת תיקי עבודות דיגיטליים היכולה לשמש תשתית אלקטרונית למוסדות חינוך. כיום, המערכת נכנסה לשימוש במספר מוסדות במערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב, בריטניה וקנדה והיא מתחרה על נתח השוק הבית ספרי והאקדמי מול יישומים נוספים. למשל, Seesaw, FreshGrade ו-LiveBinders.
הערכת עצמית במערכת אלקטרונית
הערכה עצמית בחינוך הינה תהליך שבו מתאפשר ללומד לבחון ולהעריך בעצמו את התקדמותו המקצועית-פדגוגית מבחינת קצב, הבנה ויישום. לבחינה העצמית יכולות להיות השפעות חיוביות על הישגי הלומד, לדוגמה: חיזוק החוסן המנטלי ותחושת המסוגלות העצמית. זאת ועוד, יש הגורסים כי הערכה עצמית בלמידה יכולה לחזק מודעות עצמית, מעורבות כיתתית, חשיבה ביקורתית ואוריינות דיגיטלית.
מתודולוגיה
מתוך מטרה לבחון את השימוש במערכת ה e-Portfolio-בשדה ההכשרה להוראה, 325 סטודנטים להוראה השתתפו בפיילוט ניסיוני של קורס בנושא טכנולוגיה בחינוך שנלמד דרך מערכת ה-Anthology Portfolio. הקורס ארך 12 שבועות וכלל 17 שיעורים באורך 50 דקות, כאשר בשיעורים הראשונים הוקדש זמן להדרכה טכנית של שימוש בתוכנה.
מדי שיעור מילאו הסטודנטים יומן אלקטרוני אישי ובסוף הקורס התבקשו להשיב על השאלות הבאות בסקר מקוון:
- כמה קל או קשה היה להפעיל את המערכת?
- כמה קל או קשה היה להשלים מטלות בפורמט מקוון?
- האם ובאיזו תדירות המערכת קרסה או נתקעה?
- האם וכיצד המערכת תרמה לך מבחינה אקדמית?
מה למדנו?
הודות להטלת האחריות על הסטודנטים, אלו הפגינו חשיבה אוטונומית, קשב וריכוז מוגבר, עצמאות ומוטיבציה, הגיבו באופן חיובי לשיטת הלימוד המקוונת והעידו כי הקורס התקדם בצורה חלקה. לפיהם, המרצה ועוזרי ההוראה היו נגישים וזמינים לשאלות והחלוקה לקבוצות התבצעה בצורה נוחה. לגבי סגל ההוראה, המערכת הקלה גם עליהם. שכן, הם חסכו זמן רב של אדמיניסטרציה וניירת, בדיקת עבודות, מתן ציונים והשבה לערעורים, ויכלו לבצע שינויים והתאמות במערכת הקורס תוך כדי תנועה.
מגבלות המערכת
חרף היתרונות שהוצגו לעיל, חסר לסטודנטים המשוב המיידי והמענה האנושי ודווח על מעט סטודנטים שהגיעו לקורס ללא ידע טכנולוגי בסיסי. אותם לומדים נשרכו מאחור ונזקקו להדרכה טכנית פרטנית ומקיפה מקדימה (שלא קיבלו). בנוסף, התוכנה עצמה מצריכה עדכונים שוטפים ותחזוקה בזמן אמת וחלק מן המרצים התמודד עם קשיים טכניים ותקלות בזמן אמת.
למרות שהמשוב של הסטודנטים היה חיובי ברובו, ההתנהלות וההערכה העצמית עלולה להקשות על קובעי מדיניות וראשי מוסדות. שכן, אין בידם לוודא כי סטודנטים להוראה רוכשים את הידע התיאורטי הדרוש למחנכי העתיד, מתנסים בכלל התהליכים הפדגוגיים הנחוצים ונמנעים מדיווחים שקריים.