הפרויקטים שלא ניתן לרמות בהם ותלמידים רוצים אותם: מטלות מסורתיות דוחפות תלמידים לקיצורי דרך. מולטימדיה שובה את תשומת ליבם מלכתחילה

 Hernandez, M. (2024). The un-cheatable projects students want: Traditional assignments drive students to look for shortcuts. Multimedia projects hook their attention from the beginning. Educational Leadership, 82(3), 42–49

עיקרי הדברים:

• בזמן שהקדמה הטכנולוגית דוהרת קדימה, מגוחך לנסות ללמד באמצעות דף, עיפרון ולוח בלבד
• אם למטלת בית יש אך ורק תשובה אחת, המורים יקבלו מטלות אותן ערך או בדק ChatGPT
• אל מול הפריצה וההתמסדות של מנועי בינה מלאכותית, מאמר זה מציע לרענן את תוכנית הלימודים, בעיקר של המקצועות ההומניים
• המאמר מציג ומציע מטלות לימודיות רב-ממדיות שמונעות מראש את יכולת התלמיד להעתיק או לרמות, ובד בבד מציעות למידה חווייתית. למשל, הקלטת פודקאסט הדן באירוע היסטורי, שחזור תצלומים היסטוריים, ניתוח ביקורתי של טקסטים חדשותיים
• כדי למנוע מראש תופעות של רמאות והעתקה בעידן ה-AI, כדאי לפנות ללבם של התלמידים, לתת ציון על פי קטגוריות של מקוריות, תהליך ומטרה, לבדוק את המטלות בדרכים חדשניות ולאפשר גמישות בדד-ליין

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בינה מלאכותית

היום, יותר מתמיד, קשה להפיח התלהבות בתלמידים צעירים. לא רק שהמורים מתמודדים עם עומס עבודה, הורים שיוצרים קשר מסביב לשעון ותלמידים משועממים, אלא שמנועי בינה מלאכותית, דוגמת Chat-GPT, מאפשרים לתלמידים לחפף ולקצר דרך. כל אלו מותירים את המערכת הבית ספרית לשאול את עצמה: איך אפשר לשמור על יושרה אקדמית בעידן ה-AI? האם וכיצד אפשר להציע לתלמידים חוויית למידה משמעותית?

העולם התקדם

כיום, בזמן שהקדמה הטכנולוגית דוהרת קדימה, מגוחך לנסות ללמד באמצעות דף, עיפרון ולוח בלבד. בתי ספר אשר מתעקשים לדבוק בלמידה מסורתית עלולים להיתפס כמיושנים, משעממים ובלתי-רלוונטיים בעיני התלמידים. במקום זאת, על בתי הספר לחשב מסלול מחדש ולוודא כי תוכנית הלימודים מעבירה את התכנים הנדרשים, אך עושה זאת באופן חווייתי, אטרקטיבי ורלוונטי.

חשוב להבין, כאשר הפורום הכלכלי העולמי (The World Economic Forum) מונה את הכישורים ותחומי הדעת הדרושים בשוק התעסוקה בעשורים הבאים, הוא לא מזכיר שינון ידע או השגת ציונים גבוהים – אלא, יצירתיות, יזמות, חוסן, סתגלנות, גמישות מחשבתית, ניתוח נתונים, אוריינות טכנולוגית ועיצוב גרפי ((Whiting, 2022.

מיזמי מולטימדיה כפתרון פדגוגי

מיזמי מולטימדיה למיניהם יכולים לשמש כמודל למידה המעודד תלמידים למעורבות ויזמות, ופשוט עד-מאוד ליישם אותם במקצועות כמו ספרות, היסטוריה ואזרחות. שיטת הוראה רב-ממדית כזו אינה מצריכה לשנות את חומרי הלימוד, אלא את האופן בו החומר מונחל לתלמידים ומיושם ומודגם על ידם. תהליך פדגוגי כזה מניע תלמידים לחשוב באופן ביקורתי ולמצוא משמעות ועניין בתוכנית הלימודים. אך, חשוב מכך, הוא מציע למורים מערכי שיעור ומטלות שאי אפשר, או קשה מאוד, לרמות בהם. מיזמים כאלו מסייעים ליצור ולטפח תרבות למידה אותנטית המבוססת על פעילויות אנושיות, ולא רק דקלום או כתיבה של פלט נתונים (Rathi, 2024).

אין צורך להחרים את הטכנולוגיה או לפחד מהשתלטותה. נהפוך הוא, יש לעודד את הלומדים להפוך לפותרי בעיות דיגיטליות ולאזרחים דיגיטליים וגלובליים נבונים, ובד בבד להעצים את האוריינות הדיגיטלית שלהם. אפשר, למשל, להוביל מערכי שיעור בתחומים הבאים:

1. צילום כאמצעי למחקר, ניתוח והסקת מסקנות – בקשו מהתלמידים לשחזר תמונה היסטורית או לצלם אתרים היסטוריים בעיר;
2. פודקאסט – הורו לתלמידים להקליט תוכנית שדנה באירוע היסטורי, יצירת ספרות או עוול חברתי;
3. מבקרים צעירים – תנו לתלמידים לנתח באופן ביקורתי יצירות אומנות או קריקטורות בעיתון (ובאמצעות כך לפתח חשיבה ביקורתית);
4. רשתות חברתיות – בקשו מהתלמידים לזהות דפוסים אינטרסנטיים ומטרידים ברשתות חברתיות;
5. תיעוד ופיקוח הסביבה – הורו לתלמידים להקליט (באמצעים פשוטים) סרט תעודה העוסק בעוול שכונתי, עירוני או סביבתי;
6. פורטפוליו – ודאו כי כל תלמיד יוצר תיקי עבודות דיגיטלי, אותו יוכל להציג בעתיד.

מיזמי המולטימדיה הללו יכולים לשמש כתוסף ליחידת הלימוד או אפילו להחליף את תוכנית הלימודים כולה.

מקוריות

אם למטלת בית יש אך ורק תשובה אחת, אזי שהמורים צועדים בדרך הבטוחה לקבל מטלות אותן ערך או בדק ChatGPT. השימוש במבחנים, בחנים ומטלות שדורשות תשובה אחידה וברורה, מייצר תלמידים צייתנים ומונעת מהם לפתח מנגנון של חתירה לפתרון בעיות או חשיבה מחוץ לקופסה. לכן, דווקא משימות מופשטות ויצירתיות כמו כתיבה, צילום, עיצוב או הקלטה מבטיחות שהם לא יעתיקו או ירמו. אלה הן, למעשה, סוגי המשימות המניעות אותם לחשוב באופן עצמאי, להביע את עצמם ולהפגין יוזמה, יצירתיות ואף תעוזה.

מה הופך מטלות לבלתי ניתנות לרמאות?

אם תלמיד ממש רוצה לרמות, הוא ימצא את הדרך. אז, מה הפתרון? מחקרים מראים שמדיניות פדגוגית נוקשה ואיומים עתידים לייצר אקלים אנטגוניסטי בכיתה ותוכנות לזיהוי העתקה הינן בלתי-אמינות, מוטות בעצמן ועולות הרבה כסף (Garcia Mathewson, 2023). במקום שמורה ייכנס לנעלי הבלש או החוקר הפרטי וינסה לתפוס תלמידים על חם, מוטב לתעל את האנרגיה לבניית תודעה חיובית והתנהגות מושכלת.

כדי למנוע מראש תופעות של רמאות והעתקה, רצוי לפעול לפי המדריכון שלהלן:

1. פנו לליבם של התלמידים – הדרך הטובה והיעילה ביותר לרתום תלמידים למשימה היא לעורר בהם התלהבות, לנטוע תקווה, לעורר סקרנות, להציב מטרה ולטפח יחסים אישיים. גם אם הרטוריקה הנעימה והסלחנית לא תצלח, היא לבטח תשיג תוצאות טובות יותר מאיומים וענישה.
2. שפטו מטלות בצורה מותאמת – אל תקדישו שעות נוספות לייצור רובריקה שלא ניתן להעתיק ואל תבזבזו כסף על תוכנות למניעת העתקת תוכן. במקום זאת, תנו לתלמידים מטלות הנשפטות על פי קטגוריות של זהות, מקוריות, תהליך ומטרה. אפילו במקצועות המדעים המדויקים אפשר לבקש מהתלמידים להמיר עובדות או נתונים לאמצעים אינפו-גרפיים. למשל, באמצעות יישומי Canva או Visme.
3. בדקו בגישה חדשנית – הערכה והענקת ציון למטלות מולטימדיה יכולה להיעשות בחן ובדרך בונה. לשם כך, יש להבהיר מראש את הפרמטרים עליהם התלמידים ייבחנו. לדוגמה, אוצר מילים, משלב לשוני, תוכן, תרומה חברתית, איכות הקלטה ואסתטיקה. לחילופין, גישה חדשנית אף יותר תהיה לאפשר להם לבדוק את העבודה לעצמם, לתת לעמיתים לבדוק עבורם או אפילו לעלות לרשת חברתית ולהמתין לתגובות הקוראים.
4. דד-ליין גמיש – אם נציב להם דד-ליין נוקשה, סביר להניח שהם יבקשו מה-AI לעשות עבורם את העבודה לילה לפני. במקום זאת, אפשרו להם להתקדם צעד אחד צעד, העניקו משוב לאורך הדרך ואפשרו מועד ב' או ג'.

לסיכום, בעידן בו בכוחם של כלים דיגיטליים להאיץ את קצב ההתקדמות, להקל על שיתופי פעולה ולצבור ולחלוק ידע, יהיה זה בלתי נתפס למנוע מדור הלומדים הנוכחי להכיר בכך ולכסות את עיניהם. במקום זאת, רצוי להגדיר מחדש מהי יושרה אקדמית, לערב את התלמידים במיזמים פדגוגיים רב ממדיים ולנטוע בהם את מיומנויות המאה ה-21.

רשימת המקורות

García Mathewson, T. (2023) AI detection tools falsely accuse international students of cheating. The Markup

Rathi, I., Taylor, S., Bergen, B., & Jones, C. (2024). GPT-4 is judged more human

than humans in displaced and inverted Turing tests

Whiting, K. (2022). These are the top 10 job skills of tomorrow—and how long it takes to learn them. World Economic Forum