דמוגרפיה וצפיפות: הסבר לעזיבה של מורי מתמטיקה בוגרי תוכניות הכשרה אלטרנטיביות מבתי ספר קשים שבהם קשה לגייס מורים

Grant, A. A., & Brantlinger, A. M. (2022). Demography as Destiny: Explaining the Turnover of Alternatively Certified Mathematics Teachers in Hard-to-Staff Schools. Teachers College Record, 124(4), 35–64. https://10.1177/01614681221096796

עיקרי הדברים:

• בשונה ממחקרים קודמים בתחום, מחקר זה מראה כי התזמון של נשירת מורים מתפרס בשוויוניות על פני תשע השנים הראשונות, ולא בחמש השנים או בשנתיים הראשונות
• תנאי סביבה בית ספריים קלוקלים עלולים למנוע ממורים מתחילים לפתח מיומנויות הוראה, להתרכז בהיבטים פדגוגיים ולהתמחות ולהתמקצע בתחום דעת מסוים, ובמקום זאת להתרכז בכיבוי שריפות ובבעיות סוציאליות
• גורמים נוספים המובילים לנשירת מורים הם התנהגות התלמידים, אקלים בית ספרי רעיל, איכות מתקנים ומידת הקולגיאליות
• נשירת מורים היא תהליך טבעי, ויתכן כי בלתי-נמנע, וגם בבתי הספר הטובים ביותר יכולה הנשירה לעמוד על שיעור של כ-20% בשנים הראשונות בהוראה, בדומה לבתי ספר מהסוג הזה

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא נשירת מורים

נשירת מורים

נשירת המורים ממערכת החינוך בארה"ב גברה משמעותית בשני העשורים האחרונים. הנשירה גורמת למחסור במורים ומובילה לעלויות והוצאות כספיות אדירות, של כשני מיליארד דולר מדי שנה, מקופת המדינה. זאת ועוד, הנשירה פוגמת בתפקוד השוטף של בתי הספר, בפוטנציאל ההישגיות של התלמידים, במעמד המורה ובתקציבים הפנימיים של המחוזות ובתי הספר.

מיזמים ממשלתיים בתחום של נשירת מורים מתמקדים לרוב במורים מתחילים מכיוון שהנתונים מראים כי הם בעלי הסיכויים הגדולים ביותר לנשור מהמקצוע. בנוסף, ידוע כי נשירת מורים נפוצה במיוחד בבתי ספר עם כיתות צפופות בהם לומדים תושבים המגיעים משכונות מרקע סוציו-אקונומי נמוך. מבחינה סטטיסטית, בזמן ששיעור נשירת המורים המתחילים בארה"ב עומד על כ-15%, בבתי ספר מוחלשים הממוצע הוא 22%, ובמקצוע המתמטיקה שיעור הנשירה הוא הגבוה ביותר (Carver-Thomas & Darling-Hammond, 2019).

דפוסים של נשירת מורים

המחקר העוסק בנשירת מורים מזהה מנוסה מן המקצוע, בעיקר בשנים הראשונות והאחרונות לקריירה. בעוד שהמורים הוותיקים יוצאים לטובת לפנסיה מוקדמת, מורים מתחילים מפקפקים בהתאמתם למקצוע או לבית הספר ונעלמים מהאופק. במקביל, שיעור הנשירה גובר משמעותית בבתי ספר קשים לאכלוס, בעיקר בשנתיים הראשונות ובחינוך העל-יסודי. סיבות נוספות נפוצות לנשירת מורים הן, חוסר מוכנות, הכשרה לקויה או עומס עבודה.

מבחינה תיאורטית, מורי הכשרה אלטרנטיבית זוכים להכשרה מקצועית מקוצרת, ומכאן שמחויבותם המקצועית עלולה להיות נמוכה. חמור מכך, יש הטוענים כי מורים אלו בוחרים להיכנס להוראה לזמן מוגבל כדי להתנסות בה או כאבן דרך לקראת המשך הקריירה בתחום משיק או אחר. ישנו גם מעגל קסמים שלילי לפיו בתי ספר קשים לאכלוס נוטים להעסיק מורי הכשרה אלטרנטיבית, שלהם בעצמם שיעור נשירה גבוה יחסית (Holme et al., 2017).

תנאי העסקה או דמוגרפיה בית ספרית?

סביבת בית הספר מורכבת משלל משתנים פיזיים, ארגוניים, סוציו-פוליטיים ופסיכולוגיים. סביבה זו משפיעה, במידה רבה, על תחושת הסיפוק מהעבודה ועל אופני התקשורת של המורה במקום עבודתו. תנאי סביבה בית ספריים קלוקלים עלולים למנוע ממורים מתחילים לפתח מיומנויות הוראה, להתרכז בהיבטים פדגוגיים, להתמחות ולהתמקצע בתחום דעת מסוים, ובמקום זאת להתרכז בכיבוי שריפות ובבעיות סוציאליות. ללא תחושת הצלחה-אישית בשנים הראשונות, המורים עלולים לחוש בלתי מתוגמלים, בלתי-מגובים, מתוסכלים ושחוקים. ומכאן, הדרך החוצה עלולה להיות שאלה של זמן (Johnson et al., 2013).

אקלים בית ספרי

אקלים בית ספרי הינו משתנה חשוב אשר מעצב את האופן בו מורים תופסים את מקום עבודתם, מקצועם והצלחתם. האקלים הבית ספרי בא לידי ביטוי דרך תפקודו הארגוני, הרווחתי, הביטחוני והבריאותי של בתי הספר, כפי שאלו נחווים על ידי תלמידים, הורים ומורים. האקלים מנווט ומניע, או משבש ומשבית, את תפוקת המוסד, מחויבות סגל המורים והתקדמות התלמידים.

מעל הכל, האקלים הבית ספרי מעצב את תודעתו וחווייתו של המורה המתחיל המתבונן סביבו, חוקר ומתרשם. כאשר מורים מרגישים שהאווירה בבית הספר אינה חיובית ואינה מסייעת להם להצליח ולהתקדם, הם עלולים לעזוב את בית הספר או לנשור מהמקצוע (Kohli, 2016).

מתודולוגיה

מחקר זה מתמקד ב-570 מורי מתמטיקה בחינוך העל-יסודי שהוכשרו במסלול המזורז של New York City Teaching Fellows בתשע השנים האחרונות. מסלול זה כולל חודשיים של לימודים עיוניים-תיאורטיים לפני הכניסה להוראה וליווי לאורך השנתיים הראשונות. צוות המחקר בחן את נתוני הנשירה של 570 המורים הללו וביקש מהם להשיב לסקר שדן בנושאים הבאים:

1. רקע סוציו-אקונומי של המורים ושל התלמידים;
2. שיעור הנשירה מבית הספר;
3. תפיסת המורה את אופציית העזיבה של בית הספר;
4. האקלים הבית ספרי.

הגורמים לנשירת מורים מתחילים

בשונה ממחקרים קודמים בתחום, מחקר זה מראה כי התזמון של נשירת מורים מתפרס בשוויוניות על פני תשע השנים הראשונות, ולא בחמש השנים או בשנתיים הראשונות. מעבר לכך, נמצא שהחלפת בית ספר הינה אופציה נפוצה. לראיה, רק 14% מן המורים נשארו באותו בית ספר לאחר תשע שנים בהוראה. כמו כן, המחקר מראה שיעור נשירת בוגרי תוכנית New York City Teaching Fellows הינו נמוך מהממוצע ברוב מדינות ארה"ב.

בדומה למחקרים קודמים, מורים ששובצו בבית ספר עם אקלים בית ספרי תומך ומכיל, נמנעו מנשירה. האקלים הבית ספרי, הגם שאינו משתנה מוחשי או גשמי במהותו, היווה גורם חשוב בהחלטה לדבוק במשרה או לעזוב. עוד נמצא שאקלים בית ספרי הינו מדד יציב יחסית לאורך תשע השנים הראשונות בהוראה, במובן שטיבו ואיכותו בדרך כלל לא משתנים.

המחקר מצביע על כך שדווקא מורים חדשים במוסד קולטים את האקלים התרבותי היטב. שכן, הם נכנסים לסביבה חדשה ובאופן טבעי חוקרים ומעבדים אותה בעיניים פקוחות, סקרניות וביקורתיות. בנוסף, גם לאיכות המתקנים בבית הספר, למשל הכיתות, המעבדות, הספרייה, המרחב האדריכלי והעזרים הטכנולוגיים, השפעה על הנכונות להישאר או לעזוב.

התנהגות התלמידים, כפי שהיא נתפסה על ידי המורים, מהווה שיקול חשוב בנשירה. מטבע הדברים, מורים מעדיפים ללמד בבית ספר עם פחות בעיות משמעת ויותר היצמדות לנורמות התנהגותיות ותמיכה מצד הממונים. גם לקולגיאליות והתמיכה החברתית-רגשית המופגנת, או לא מופגנת, מצד חברי הסגל, השפעה על שיעור הנשירה – אם כי במידה פחותה מהגורמים שהוזכרו לעיל.

באופן מפתיע למדי, המנהיגות הבית ספרית לא נתפסה כגורם המשפיע על הנשירה. המורים דיווחו כי בשל נשירת מנהלים או תחלופת עובדים בכירים בבית ספר או במחוז, המנהיגות ממילא משתנה משנה לשנה מבחינה פרסונלית, וכפועל יוצא מכך משתנה המדיניות. מה גם שבשנים הראשונות המורים מרוכזים בעבודתם נטו והתמונה הניהולית הגדולה נותרת סמויה מעיניהם.

דיון

ממצאי מחקר זה תומכים בתיאוריה לפיה שיפור האקלים הבית ספרי צפוי לסייע בשימור מורים. זאת, ניתן להשיג בעיקר בעזרת הקפדה על משמעת תלמידים, הנהגת נורמות התנהגותיות, סיפוק הצרכים והמשאבים להם זקוקים המורים וטיפוח הקולגיאליות בקרב חברי הסגל. עם זאת, נשירת מורים היא תהליך טבעי, ויתכן כי בלתי-נמנע, וגם בבתי הספר הטובים ביותר יכול לעמוד על שיעור של כ-20% בשנים הראשונות בהוראה.

ברמת המאקרו, יתכן כי טיפול משמעותי בנשירת מורים אינו בידי משרד החינוך בלבד. אלא, התמודדות רב-מערכתית שמצריכה סיוע מצד כוחות גדולים מעולמות הכלכלה והרווחה, כמו גם בחינה מחודשת של חוזים תעסוקתיים או פיתוח והנחלה של גישות הומאניות או רב-תרבותיות. כך או כך, דרושים מחקרים מעמיקים נוספים שיכולים לשפוך אור על המורכבויות והדינמיקות המעצבות את שדות הנשירה, העזיבה והשימור של מורים.

רשימת המקורות

Carver-Thomas D., Darling-Hammond L. (2019). The trouble with teacher turnover: How teacher attrition affects students and schools. Education Policy Analysis Archives, 27, 36. https://10.14507/epaa.27.3699

Holme J. J., Jabbar H., Germain E., Dinning J. (2017). Rethinking teacher turnover: Longitudinal measures of instability in schools. Educational Researcher, 47(1), 62–75. https://10.3102/0013189x17735813

Johnson S. M., Kraft M. A., Papay J. P. (2013). How context matters in high-need schools: The effects of teachers' working conditions on their professional satisfaction and their students' achievement. Teachers College Record, 114(10), 1–3.

Kohli R. (2016). Behind school doors: The impact of hostile racial climates on urban teachers of color. Urban Education, 53(3), 307–333. https://10.1177/0042085916636653