צילומי חיות בר: התבוננות, אכפתיות ולמידה דרך חינוך מבוסס מקום
Wright, D.S. et al. (2022). Wildlife photographs: Seeing, caring, and learning through Place-Based Education. Frontiers in Education, 7
עיקרי הדברים:
- כדי לטפל באתגרי קיימות דחופים, כמו שינוי האקלים וזיהום, נדרשת אוריינות סביבתית
- דרך אחת לפיתוח אוריינות סביבתית ולעידוד מעורבות אזרחית בקרב תלמידים היא באמצעות חינוך מבוסס מקום
- דימויים חזותיים, כמו תצלומים שצולמו במלכודות צילום בסביבה האקולוגית הטבעית, עשויים להיות כלי בעל השפעה חשובה על פיתוח אוריינות סביבתית
- הם יכולים לסייע לתלמידים לגלות את המגוון הביולוגי הנסתר של סביבתם ולטפח בהם תחושת שייכות ואכפתיות למקום, אשר עשויים להוביל לפעולה למען הסביבה
- פיתוח אוריינות חזותית הוא מרכיב רב עוצמה של פיתוח אוריינות סביבתית החשובה לניהול בעיות סביבתיות
לקריאה נוספת: סיכום כל המאמרים בנושא למידה מבוססת מקום
כדי להבטיח קיימות גלובלית, עלינו ועל הדור הבא לדאוג למערכות אקולוגיות, להעריך בעיות סביבתיות ולקבל החלטות מושכלות (Monroe and Krasny, 2016; Fang, 2020). ואולם, רמת האוריינות הסביבתית בארצות הברית עדיין נמוכה (McBeth and Volk, 2009; Plutzer et al., 2016). ללא אוריינות סביבתית גבוהה יותר, לא נוכל לטפל באתגרי קיימות דחופים, כמו שינוי האקלים, זיהום וחלוקה לא שוויונית של משאבים (Kinslow et al., 2019). מורים בארה"ב מצופים לעמוד בסטנדרטים אקדמיים, שרבים מהם כוללים יעדים חברתיים-סביבתיים (Hufnagel et al., 2018). חינוך מבוסס מקום (Place-Based Education), העושה שימוש בהקשר המקומי כדי ללמד על מערכות חברתיות אקולוגיות, הוא אמצעי להשגת יעדים אלו (Woodhouse and Knapp, 2000) ולעידוד התלמידים למעורבות אזרחית (Gruenewald, 2003).
שיעורים המיישמים את גישת החינוך מבוסס המקום כוללים את המאפיינים הבאים (Wright et al., 2021):
- הם מבוססים על הקשר ביו-פיזי ו/או חברתי-תרבותי מקומי;
- מטפחים שותפויות בין בתי ספר וחברי הקהילה;
- חוקרים תכנים בדרכים בין-תחומיות;
- עושים שימוש בפדגוגיות חווייתיות;
- ומקדמים מעורבות אזרחית.
צעד ראשון חשוב לקידום מעורבות אזרחית הוא טיפוח תחושת שייכות וקשר למקום (Semken and Freeman, 2008; Kudryavtsev et al., 2012). כאשר אנשים מרגישים מחוברים לסביבתם, הם מגינים על המרחב הזה (Gruenewald and Smith, 2014), קוראים לו בית (Altman and Low, 1992) ומפתחים רגש וחיבור חיובי אליו שעוזר לעצב את זהותם (Hay, 1998; Morgan, 2010). לפי התאוריה של זהות מקום (place identity), התפיסה של ה"אני" מעוצבת על ידי זיכרונות ילדות (Proshansky et al., 1983). זהות המקום מתפתחת ככל שילדים מבלים יותר זמן בחוץ, צוברים חוויות, קושרים רגשות חיוביים למקומות ומפתחים את תחושת השייכות שלהם למערכות חברתיות ואקולוגיות (Chawla, 1992; Dallago et al., 2009). כאשר זהות המקום מתחזקת, אנשים נוטים יותר לתמוך במקום זה ולהגן עליו (Dresner et al., 2015), להביע כוונות לעשות זאת (Buta et al., 2014; Stefaniak et al., 2017), או להיות מעורבים אזרחית (Anton and Lawrence, 2014).
בהתחשב בכך שהתקשרות למקום מתפתחת בתחילת גיל ההתבגרות, (Sobel, 1990), חשוב לסייע למורים בחטיבת הביניים לפתח תוכניות לימודים שיתמכו בכך. מאמר זה קורא לבניית שיעורים המבוססים על עדויות ויזואליות של הסביבה המקומית כדי לעורר בתלמידים תחושת שייכות וקשר לסביבתם המקומית.
דימויים חזותיים בחינוך מבוסס מקום
ניתוח תמונות של מפגעים סביבתיים מקומיים מניע אנשים להיות סוכני שינוי (Sheppard, 2005). שימוש בתמונות יעיל במיוחד כדי לעורר דיונים בין חברי הקהילה, ובמיוחד ילדים (Cappello, 2005; Peroff et al., 2020). תמונות מעבירות מושגים רבים בו זמנית, מעוררות תגובות רגשיות והן נחקקות בזיכרון (Rodriguez and Dimitrova, 2011; Brantner et al.,2013).
החל בסתיו 2017 החלה להתבסס שותפות פורמלית בין מורים למדעים בחטיבת הביניים, חוקרים באקדמיה, וארגון ללא מטרות רווח המתמקד בשימור חיות בר במערב ארה"ב (Wright et al., 2021). מטרת השותפות הייתה לפתח תוכנית לימודים מבוססת מקום.
למורים היו מטרות שונות, כמו לשלב טכנולוגיה, להתמקד בדוגמאות מהעולם האמיתי ולאפשר לתלמידים לנתח נתונים אותנטיים. באמצעות מצלמות הממוקמות בסביבה הטבעית ניתן להשיג מטרות אלה. מצלמות אלה, הקרויות 'מלכודות מצלמה' (camera traps) עושות שימוש בחיישני אינפרא-אדום כדי לצלם תמונות של חפצים נעים, כולל חיות בר ואנשים. מלכודות מצלמה מהוות גישה יעילה שאינה פולשנית לצורך פיקוח וחקר של חיות בר רבות ושל פעילויותיהן (O'Connell et al., 2011).
במהלך המפגשים עם המורים נערך סיעור מוחות באשר לסוגי השאלות שביולוגים שואלים אודות אינטראקציות מקומיות בין אדם לחיות בר. בהמשך, פותחו שיעורים על הגבלת משאבים, אינטראקציות תזונתיות ומרחבים טבעיים משותפים. בשטח בית הספר ובקרבתו הוצבו מצלמות לצילום חיות הבר והמורים השתמשו בתמונות של חיות הבר שצולמו. זאת, כדי לסייע לתלמידיהם ללמוד על חיות הבר המקומיות (Wright et al., 2021).
המורים והתלמידים בדקו מעת לעת את כרטיסי הזיכרון של המצלמות וכן העלו לכונן המחשב המשותף תמונות של חיות הבר. המורים גילו שלתלמידים אכפת מאוד מהקורה במרחב הטבע הקרוב אליהם והם היו נרגשים לנתח נתונים צילומיים, לזהות מיני בעלי חיים וללמוד על זמני הפעילות שלהם. כל זאת מבלי להפריע לבעלי החיים בסביבתם הטבעית.
השימוש במלכודות צילום ליד בית הספר חשף עבור הילדים עולם נסתר של מגוון בעלי חיים שבדרך כלל תלמידים לומדים עליו רק מספרי לימוד. הילדים גילו שבעלי חיים ליליים (למשל, זאבי ערבות, שועלים, בואש) הלכו באותם שבילים שבהם השתמשו אנשים במהלך היום, והדבר עורר בהם התלהבות רבה (LinHunter and Wright, 2019). המורים העידו על כך שבעקבות ניתוח התמונות התלמידים היו יותר נלהבים וכן רכשו יותר ידע אודות מערכות אקולוגיות מקומיות. כמו כן, הדבר הגביר את תחושת השייכות שלהם לקהילה ועורר דיונים אודות שימור הסביבה (Wright et al., 2021).
דיון וסיכום
דימויים חזותיים בחינוך מבוסס מקום עשויים להיות כלי בעל השפעה חשובה על פיתוח אוריינות סביבתית. התמונות מספקות פרטים שתיאורים מילוליים או טקסטואליים של מערכות טבעיות עלולים להחמיץ. כמו כן, יש בכוחם לעורר בתלמידים רגשות לגבי מקום (Rodriguez and Dimitrova, 2011; Brantner et al., 2013). כאשר אנשים מצלמים, הם הופכים ל"אזרחים ויזואליים", וכאשר הם חולקים את התמונות הללו עם הקהילות שלהם, הם יכולים לקדם פעולה קולקטיבית לשימור הסביבה שלהם (Young, 2021). הדבר עולה בקנה אחד עם המטרות של חינוך מבוסס מקום: להגביר את ההבנה של התלמידים באשר לסביבתם ולעודד אותם לפעול בתוך הקהילה שלהם. תצלומים שצולמו במצלמה הממוקמת בסביבה טבעית יכולים לעזור לתלמידים לגלות את המגוון הביולוגי החבוי של סביבתם. ניתן לשער שתגליות אלה יעוררו אותם לדאוג לעולם הסוציו-אקולוגי שלהם וללמוד עוד על מגוון המינים וכן על אינטראקציות תזונתיות. זאת ועוד, הדבר עשוי לטפח בהם תחושת קשר למקום ואכפתיות אשר עשויים להוביל לפעולה למען הסביבה (Ardoin et al., 2020). ההנחה היא שניתן לטפח את התכונות הללו כאשר אנשים מתבוננים בצילומים ובאמצעותם מכירים ומבינים את סביבתם.
ואולם, אין זה מספיק לספק למורים מצלמות. מורים זקוקים לתמיכה באופני השימוש בהן, בהורדת התמונות מכרטיסי הזיכרון, וכן במיון התצלומים שיאפשר להם ליצור מערך נתונים משמעותי לשיעורים. עזרה של סטודנטים לביולוגיה של חיות בר, מדענים וארגונים של שימור קהילתי עשויה לסייע בכך (Wright et al., 2021).
פיתוח אוריינות חזותית עשוי להיות מרכיב רב עוצמה של פיתוח אוריינות סביבתית החשובה לחינוך התלמידים להיות אזרחי העולם ולנהל בעיות סביבתיות נוכחיות ועתידיות.
ביבליוגרפיה
Altman, I., and Low, S. M. (1992). Place Attachment. New York: Plenum Press
Anton, C. E., and Lawrence, C. (2014). Home is where the heart is: the effect of place of residence on place attachment and community participation. J. Environ. Psychol. 40, 451–461
Ardoin, N. M., Bowers, A. W., and Gaillard, E. (2020). Environmental education outcomes for conservation: a systematic review. Biol. Conservat. 241, 108224
Brantner, C., Geise, S., and Lobinger, K. (2013). Fractured paradigm? Theories, concepts and methodology of visual framing research: A systematic review, in Paper Presented at the Annual Meeting of the International Communication Association (London: ICA)
Buta, N., Holland, S. M., and Kaplanidou, K. (2014). Local communities and protected areas: the mediating role of place attachment for pro-environmental civic engagement. J. Outdoor Recreat. Tour. 5, 1–10
Cappello, M. (2005). Photo interviews: eliciting data through conversations with children. Field Methods 17, 170–182
Chawla, L. (1992). Childhood place attachments, in Place Attachment. Boston, MA: Springer. p. 63–86
Dallago, L., Perkins, D. D., Santinello, M., Boyce, W., Molcho, M., and Morgan, A. (2009). Adolescent place attachment, social capital, and perceived safety: a comparison of 13 countries. Am. J. Community Psychol. 44, 148–160
Dresner, M., Handelman, C., Braun, S., and Rollwagen-Bollens, G. (2015). Environmental identity, pro-environmental behaviors, and civic engagement of volunteer stewards in portland area parks. Environ. Educ. Res. 21, 991–1010
Fang, W. T. (2020). Envisioning Environmental Literacy. Singapore: Springer
Gruenewald, D. A. (2003). Foundations of place: a multidisciplinary framework for place-conscious education. Am. Educ. Res. J. 40, 619–654
Gruenewald, D. A., and Smith, G. A. (2014). Place-Based Education in the Global Age: Local Diversity. New York, NY: Routledge
Hay, R. (1998). Sense of place in a developmental context. J. Environ. Psychol. 18, 5–29
Hufnagel, E., Kelly, G. J., and Henderson, J. A. (2018). How the environment is positioned in the next generation science standards: a critical discourse analysis. Environ. Educ. Res. 24, 731–753
Kinslow, A. T., Sadler, T. D., and Nguyen, H. T. (2019). Socio-scientific reasoning and environmental literacy in a field-based ecology class. Environ. Educ. Res. 25, 388–410
Kudryavtsev, A., Krasny, M. E., and Stedman, R. C. (2012). The impact of environmental education on sense of place among urban youth. Ecosphere. 3, art29–15
Lin Hunter, D. E., and Wright, D. S. (2019). Adventures along Colorado’s front range with wildlife pics: increasing scientific literacy for diverse students. Rural Connections. 139, 21–24
McBeth, W., and Volk, T. L. (2009). The national environmental literacy project: a baseline study of niddle grade students in the United States. J. Environ. Educ. 41, 55–67
Monroe, M. C., and Krasny, M. E. (2016). Across the Spectrum: Resources for Environmental Education, 3rd Edn. Washington, DC: North American Association for Environmental Education
Morgan, P. (2010). Towards a developmental theory of place attachment. J. Environ. Psychol. 30, 11–22
O’Connell, A. F., Nichols, J. D., and Karanth, K. U. (2011). Camera Traps in Animal Ecology: Methods and Analyses. New York: Springer
Peroff, D. M., Morais, D. B., Seekamp, E., Sills, E., and Wallace, T. (2020). Assessing residents’ place attachment to the Guatemalan Maya landscape through mixed methods photo elicitation. J. Mixed Method. Res. 14, 379–402
Plutzer, E., McCaffrey, M., Hannah, A. L., Rosenau, J., Berbeco, M., and Reid, A. H. (2016). Climate Confusion among US Teachers. Science. 351, 664–665
Proshansky, H. M., Fabian, A. K., and Kaminoff, R. (1983). Place identity: physical world socialization of the self. J. Environ. Psychol. 3, 57–83
Rodriguez, L., and Dimitrova, D. V. (2011). The levels of visual framing. J. Vis. Lit. 30, 48–65
Semken, S., and Freeman, C. B. (2008). Sense of place in the practice and assessment of place-based science teaching. Sci. Educ. 92, 1042–1057
Sheppard, S. R. (2005). Landscape visualization and climate change: The potential for influencing perceptions and behavior. Environ. Sci. Policy. 8, 637–654
Sobel, D. (1990). A place in the world: adults’ memories of childhood’s special places. Child Environm. Q. 6, 25–31
Stefaniak, A., Bilewicz, M., and Lewicka, M. (2017). The Merits of Teaching Local History: Increased Place Attachment Enhances Civic Engagement and Social Trust. J. Environ. Psychol. 51, 217–225
Woodhouse, J. L., and Knapp, C. E. (2000). Place-Based Curriculum and Instruction: Outdoor and Environmental Education Approaches. Charleston, WV: ERIC Digest
Wright, D. S., Crooks, K. R., Hunter, D. O., Krumm, C. E., and Balgopal, M. M. (2021). Middle school science teachers’ agency to implement place-based education curricula about local wildlife. Environ. Educ. Res. 27, 1519–1537
Young, S. (2021). Citizens of photography: visual activism, social media and rhetoric of collective action in Cambodia. South East Asia Res. 29, 53–71