פדגוגיה טרנספורמטיבית: השפעת שילוב האמנויות על התפתחות מורים ומעורבות תלמידים

Fried, D. (2025). Transformative Pedagogy: The Impact of Arts Integration on Teacher Development and Student Engagement. Art Education, 78(5), 38–45. https://doi.org/10.1080/00043125.2025.2549968

בעוד שפדגוגיה מבוססת-אמנות התמקדה לרוב בחינוך לאמנות כשלעצמו, מחקר זה בוחן את השימוש באמנויות ככלי לתמיכה ביעדים פדגוגיים של המאה ה-21: חשיבה ביקורתית, יצירתיות, גמישות וכישורי פתרון בעיות לטווח ארוך.

מחקרים מראים כי שילוב האמנויות בהכשרת מורים מסייע לסטודנטים לנווט באתגרים אישיים ומשפר את האינטליגנציה החברתית-רגשית, ובכך משפיע ישירות על האפקטיביות ההוראתית. נמצא כי אמנויות חזותיות הגבירו את הביטחון של הסטודנטים להוראה ביישום האמנויות בכיתות העתידיות שלהם.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך לאמנות

שאלות המחקר

המחקר כּיווֵן לטפל בשלוש שאלות מחקר מרכזיות:

1. כיצד ההתערבות משפיעה על יכולתם של מורים לשלב את האמנויות בהוראתם, ובכך משפרת מיומנויות המאה ה-21 כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות וגמישות?
2. האם מורים יגבירו את השימוש שלהם בשיטות מבוססות-אמנות בכיתותיהם בעקבות ההתערבות?
3. כיצד הגישה המגיבה והאמנותית מעמיקה את יכולתם של המורים לשלב את האמנויות בפדגוגיה שלהם?

ההתערבות השתמשה במחזור הלמידה החווייתית של Kolb הכולל ארבעה שלבים: חוויה קונקרטית, תצפית רפלקטיבית, המשגה מופשטת והתנסות פעילה. המשתתפים עסקו בפעילויות מבוססות-אמנות, ערכו רפלקציה על חוויותיהם, המשיגו למידה ויישמו ידע חדש בזמן אמת באמצעות התנסות פעילה. מחזור זה הבטיח שהמשתתפים רכשו הן הבנה תיאורטית והן מיומנויות מעשיות לשילוב אמנויות.

מבנה הסדנה והפעילויות

1. פעילויות אמנות: כל מפגש החל בפעילויות אמנות מעשיות (למשל, ציור, ציור רפלקטיבי, צילום, מוזיקה, סיפור סיפורים באמצעות מדיה ויזואלית), אשר שילבו את המשתתפים בשלב החוויה הקונקרטית של קולב.
2. רפלקציה ודיון: המשתתפים שיתפו את יצירות האמנות והתובנות שלהם בקבוצות קטנות, כשהם מקיימים דיונים ביקורתיים על פרקטיקות ההוראה שלהם. שלב זה תמך בתצפית הרפלקטיבית.
3. אינטגרציה תיאורטית: הרצאות קצרות על למידה חברתית-רגשית ופדגוגיית אמנות סייעו לקשר את חוויות המשתתפים למסגרות פדגוגיות רחבות יותר, וטיפחו את ההמשגה המופשטת.
4. יישום מעשי: מורים תכננו באופן שיתופי מערכי שיעור המשלבים שיטות מבוססות-אמנות, ולאחר מכן יישמו תוכניות אלה בכיתות, ובכך השלימו את שלב ההתנסות הפעילה של קולב.

ממצאים

המחקר הניב תוצאות מעודדות. 83% מהמשתתפים היו להוטים ללמוד וליישם שילוב אמנויות כדי לשפר את הוראתם לפני הסדנה, אם כי רק 41% חשו ביטחון בשילוב אמנויות בתחילה.

לאחר הסדנה, 15% מהמורים דיווחו על ביטחון רב יותר ביישום שילוב אמנויות.

יומני הרפלקציה והראיונות של המשתתפים גילו כי שילוב אמנויות טיפח יצירתיות, שיפר את מעורבות התלמידים ופיתח מיומנויות הוראה, ובכך תמך במיומנויות המאה ה-21 כגון חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה.

העלייה בביטחון יוחסה למבנה הסדנה, שסיפק שפע זמן להתנסות באמצעות יישומים כיתתיים שבועיים ומשוב. המורים פיתחו מיומנויות חדשות, כגון תכנון שיעורים המשלבים אמנויות חזותיות עם אוריינות או לימודי חברה, מה שחיזק את תחושת המסוגלות שלהם.

יישום לאחר הסדנה

לאחר הסדנה, המשתתפים יישמו שינויים ספציפיים בכיתותיהם. מורים לחינוך כללי שילבו ציור כדי ללמד מושגים גיאומטריים במתמטיקה, השתמשו בסיפור סיפורים כדי לשפר שיעורי אוריינות, ושילבו מוזיקה כדי לחקור נושאים היסטוריים בלימודי חברה, ודיווחו על שיפור במעורבות התלמידים.