מגבלות על השעיית תלמידים מבית הספר מוכחות כיעילות
Sparks, S. D. (2023). Restrictions on Suspending Students from School Show Evidence of Being Effective. Education Week, 43(8), 5-9
עיקרי הדברים:
● למרות שברור כי סילוק תלמיד מהכיתה או השעייתו מבית הספר אינן נחשבות לדרכים מיטביות להתמודדות עם בעיות משמעת, נעשה בהן שימוש תדיר ורחב-היקף
● הבחירה לסלק תלמיד בעייתי מייצרת שקט בטווח הקצר, אך מחריפה את קשייו האישיים והלימודיים ודוחקת אותם לכיתה אחרת, בית ספר אקסטרני או לשולי החברה
● במקרים רבים, הנהלת בית הספר תומכת בפתרון של סילוק תלמידים, במקום להציע תוכנית התערבות אשר מראה לתלמיד את דרך הישר
● במחוזות חינוך בארה"ב בהם הונהגה מדיניות מכילה כלפי תלמידים מתפרעים נרשמו השפעות חיוביות בתחום של משמעת תלמידים, למידה חברתית-רגשית והישגיות במבחנים
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משמעת
החסרונות הגלומים בסילוק והשעיית תלמידים
למרות שברור כי סילוק תלמיד מהכיתה או השעייתו מבית הספר אינן נחשבות לדרכים מיטביות להתמודדות עם בעיות משמעת, נעשה בהן שימוש תדיר ורחב-היקף. הספרות המחקרית מראה כי לתלמידים שמוצאים מהכיתה או מושעים מבית הספר סיכויים גבוהים להשתרך מאחור מבחינה אקדמית, להישאר כיתה ואפילו לנשור מספסל הלימודים. אלו המסולקים מבית הספר לצמיתות אף נמצאים בסיכון גבוה לאי-הליכה בתלם ולהתדרדרות לעולם הפשע.
הממצאים המדאיגים המוצגים לעיל הולידו תנועה המתנגדת למדיניות האפס סובלנות ומעודדות דווקא סלחנות, הכלה וקבלה במערכת החינוך. כיום, מעל 17 מדינות הקלו את תנאי ההשעיה או הסילוק של התנהגויות בלתי-אלימות של תלמידים, כמו חיסורים או הפרעות, ובמרילנד נקבע כי אסור להשעות תלמידים בכיתות י' ומטה. על רקע ההחלטה הזו של מדינת מרילנד, מחקר אשר עקב אחר ההישגים האקדמיים של תלמידים לפני ואחרי שהתקבלה ההחלטה הזו מצא כי מידת ההישגיות של התלמידים נטתה להשתפר לאחר הרפורמה. מכאן, הסיקו החוקרים כי מדיניות של השעיות וסילוק אינה תורמת ברמה הקולקטיבית.
גישות חלופיות ומתוקנות להשעיה וסילוק
בעיקרון, השעיות בית ספריות אינן תלויות אך ורק במדיניות של משרד החינוך. אלא, במידת התמיכה והגיבוי שהמורים מקבלים בבית הספר בהתמודדותם עם התלמידים בכיתות, כמו גם יכולת בית הספר להציע ליווי אישי ומעטפת תומכת לתלמידים שמפריעים. מסתבר שבכ-33% מן המקרים, הנהלת בית הספר תומכת בפתרון של הוצאת או השעיית תלמידים שמפריעים למהלך השיעור או בזים למערכת. זאת, במקום תוכנית התערבות יצירתית אשר מראה לתלמיד את דרך הישר.
ואכן, במחוז לימוד בשיקגו הושקה תוכנית אשר נמנעת מהשעיית תלמידים ודוגלת בשליחתם להתערבות ייעודית אחרי שעות בית הספר בה התלמידים המתפרעים בוחנים את מעשיהם מזוויות רגשיות, חברתיות, תרבותיות או משפטיות. מחקר שעקב במשך 10 שנים אחר תוכנית זו גילה כי בתי הספר שיפרו פלאים את מדדי הנוכחות והציונים, ובעיקר סייעו לתלמידים המתקשים לצמצם פערים. לא זו בלבד, לתוכנית זו הייתה השפעות חיוביות על הקהילה, כאשר שיעור המאסרים המשטרתיים של נערים ותלמידים מבתי הספר במחוז עמד על 15% בלבד, בהשוואה ל-35% במחוזות לימוד מקבילים (שאינם שונים מבחינה דמוגרפית וסוציו-אקונומית).
האם וכיצד אפשר לשנות מדיניות?
ניהול כיתה והטלת משמעת נחשבות לאחד האתגרים הגדולים ביותר בזירת ההוראה ברמה הפרטנית והמערכתית. אי אפשר, למשל, לצפות ממורה להיות מכיל וסבלני עם תלמיד שמונע את התקדמות השיעור, ובטח לא כאשר הוא פוגע פיזית בתלמיד אחר. לכן, השינוי חייב להתחיל מלמעלה, כמו במקרה של שיקגו ומרילנד. שם, בטרם הוחלט להימנע מסילוק והשעיות, מחוז החינוך הקדיש יומיים בשבוע, למשך שנה, לתוכנית הדרכה למורים, מחנכים, יועצים חינוכיים ומנהלים. בתוכנית זו, נלמדו פרקטיקות עבודה להתמודדות עם תלמידים מתפרעים. שיטות עבודה אלו מציבות מראה בפני התלמיד ומאפשרות לו להביט בדברים מפרספקטיבה אחרת ולהבין את ההשלכות של מעשיו.
מבחינה מסוימת, התנהגות לא-טובה של תלמיד יכולה להוות הזדמנות. כך, למשל, על תלמיד שריסס גרפיטי על קירות בית הספר הוטל להצטוות לשרת שנאלץ לנקות זאת. את האקט המשחיתני ביצע התלמיד בלי לחשוב יותר מדי. אבל, כשהוא ראה את השרת עומל ומקדיש את כל אחר הצהרים למחיקת הגרפיטי והבין שבשל כך השרת איחר למשחק הכדורסל של בנו, התלמיד התעורר למחשבה, התבייש במעשיו ולמד לקח לחיים.
אמנם, רוב המורים, המחנכים והמנהלים משתמשים בסילוק מכיתה או השעיות מבית הספר בלית ברירה וכמוצא אחרון. לרוב, הדבר נעשה מתוך שאיפה להמשיך את רצף הלמידה למען שאר התלמידים. אבל, מורים ומנהלים הנוקטים בשיטה זו לא בהכרח מבינים לעומק את ההשלכות הקשות על הפרט.
Sparks, S. D. (2023). Restrictions on Suspending Students from School Show Evidence of Being Effective. Education Week, 43(8), 5-9
עיקרי הדברים:
● למרות שברור כי סילוק תלמיד מהכיתה או השעייתו מבית הספר אינן נחשבות לדרכים מיטביות להתמודדות עם בעיות משמעת, נעשה בהן שימוש תדיר ורחב-היקף
● הבחירה לסלק תלמיד בעייתי מייצרת שקט בטווח הקצר, אך מחריפה את קשייו האישיים והלימודיים ודוחקת אותם לכיתה אחרת, בית ספר אקסטרני או לשולי החברה
● במקרים רבים, הנהלת בית הספר תומכת בפתרון של סילוק תלמידים, במקום להציע תוכנית התערבות אשר מראה לתלמיד את דרך הישר
● במחוזות חינוך בארה"ב בהם הונהגה מדיניות מכילה כלפי תלמידים מתפרעים נרשמו השפעות חיוביות בתחום של משמעת תלמידים, למידה חברתית-רגשית והישגיות במבחנים
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משמעת
החסרונות הגלומים בסילוק והשעיית תלמידים
למרות שברור כי סילוק תלמיד מהכיתה או השעייתו מבית הספר אינן נחשבות לדרכים מיטביות להתמודדות עם בעיות משמעת, נעשה בהן שימוש תדיר ורחב-היקף. הספרות המחקרית מראה כי לתלמידים שמוצאים מהכיתה או מושעים מבית הספר סיכויים גבוהים להשתרך מאחור מבחינה אקדמית, להישאר כיתה ואפילו לנשור מספסל הלימודים. אלו המסולקים מבית הספר לצמיתות אף נמצאים בסיכון גבוה לאי-הליכה בתלם ולהתדרדרות לעולם הפשע.
הממצאים המדאיגים המוצגים לעיל הולידו תנועה המתנגדת למדיניות האפס סובלנות ומעודדות דווקא סלחנות, הכלה וקבלה במערכת החינוך. כיום, מעל 17 מדינות הקלו את תנאי ההשעיה או הסילוק של התנהגויות בלתי-אלימות של תלמידים, כמו חיסורים או הפרעות, ובמרילנד נקבע כי אסור להשעות תלמידים בכיתות י' ומטה. על רקע ההחלטה הזו של מדינת מרילנד, מחקר אשר עקב אחר ההישגים האקדמיים של תלמידים לפני ואחרי שהתקבלה ההחלטה הזו מצא כי מידת ההישגיות של התלמידים נטתה להשתפר לאחר הרפורמה. מכאן, הסיקו החוקרים כי מדיניות של השעיות וסילוק אינה תורמת ברמה הקולקטיבית.
גישות חלופיות ומתוקנות להשעיה וסילוק
בעיקרון, השעיות בית ספריות אינן תלויות אך ורק במדיניות של משרד החינוך. אלא, במידת התמיכה והגיבוי שהמורים מקבלים בבית הספר בהתמודדותם עם התלמידים בכיתות, כמו גם יכולת בית הספר להציע ליווי אישי ומעטפת תומכת לתלמידים שמפריעים. מסתבר שבכ-33% מן המקרים, הנהלת בית הספר תומכת בפתרון של הוצאת או השעיית תלמידים שמפריעים למהלך השיעור או בזים למערכת. זאת, במקום תוכנית התערבות יצירתית אשר מראה לתלמיד את דרך הישר.
ואכן, במחוז לימוד בשיקגו הושקה תוכנית אשר נמנעת מהשעיית תלמידים ודוגלת בשליחתם להתערבות ייעודית אחרי שעות בית הספר בה התלמידים המתפרעים בוחנים את מעשיהם מזוויות רגשיות, חברתיות, תרבותיות או משפטיות. מחקר שעקב במשך 10 שנים אחר תוכנית זו גילה כי בתי הספר שיפרו פלאים את מדדי הנוכחות והציונים, ובעיקר סייעו לתלמידים המתקשים לצמצם פערים. לא זו בלבד, לתוכנית זו הייתה השפעות חיוביות על הקהילה, כאשר שיעור המאסרים המשטרתיים של נערים ותלמידים מבתי הספר במחוז עמד על 15% בלבד, בהשוואה ל-35% במחוזות לימוד מקבילים (שאינם שונים מבחינה דמוגרפית וסוציו-אקונומית).
האם וכיצד אפשר לשנות מדיניות?
ניהול כיתה והטלת משמעת נחשבות לאחד האתגרים הגדולים ביותר בזירת ההוראה ברמה הפרטנית והמערכתית. אי אפשר, למשל, לצפות ממורה להיות מכיל וסבלני עם תלמיד שמונע את התקדמות השיעור, ובטח לא כאשר הוא פוגע פיזית בתלמיד אחר. לכן, השינוי חייב להתחיל מלמעלה, כמו במקרה של שיקגו ומרילנד. שם, בטרם הוחלט להימנע מסילוק והשעיות, מחוז החינוך הקדיש יומיים בשבוע, למשך שנה, לתוכנית הדרכה למורים, מחנכים, יועצים חינוכיים ומנהלים. בתוכנית זו, נלמדו פרקטיקות עבודה להתמודדות עם תלמידים מתפרעים. שיטות עבודה אלו מציבות מראה בפני התלמיד ומאפשרות לו להביט בדברים מפרספקטיבה אחרת ולהבין את ההשלכות של מעשיו.
מבחינה מסוימת, התנהגות לא-טובה של תלמיד יכולה להוות הזדמנות. כך, למשל, על תלמיד שריסס גרפיטי על קירות בית הספר הוטל להצטוות לשרת שנאלץ לנקות זאת. את האקט המשחיתני ביצע התלמיד בלי לחשוב יותר מדי. אבל, כשהוא ראה את השרת עומל ומקדיש את כל אחר הצהרים למחיקת הגרפיטי והבין שבשל כך השרת איחר למשחק הכדורסל של בנו, התלמיד התעורר למחשבה, התבייש במעשיו ולמד לקח לחיים.
אמנם, רוב המורים, המחנכים והמנהלים משתמשים בסילוק מכיתה או השעיות מבית הספר בלית ברירה וכמוצא אחרון. לרוב, הדבר נעשה מתוך שאיפה להמשיך את רצף הלמידה למען שאר התלמידים. אבל, מורים ומנהלים הנוקטים בשיטה זו לא בהכרח מבינים לעומק את ההשלכות הקשות על הפרט.