תפיסת התפקיד של מרצים בנוגע לבריאות הנפשית של הסטודנטים שלהם

Douwes, R., Metselaar, J., Korpershoek, H., Boonstra, N., & Pijnenborg, G. H. M. (2024). Role Perceptions of Teachers Concerning Student Mental Health in Higher Education. Education Sciences, 14(4), 369. https://doi-org/10.3390/educsci14040369

כיצד מרצים ומנחים יכולים לתמוך בבריאות נפשית של סטודנטים?

● טפחו תקשורת פתוחה, דגלו בהאזנה אמפתית, בדקו שהכול בסדר ותנו לגיטימציה לשוחח על סוגיות של בריאות נפשית

● כדי למנוע שחיקה, הזכירו למונחים שבריאות נפשית אינה חשובה פחות מהעבודה עצמה ושיש לשאוף לאיזון עבודה-משפחה או עבודה-רווחה

● שמשו מודל לחיקוי והדגימו כיצד נכון לווסת רגשות, לאוורר מתחים ולהקרין חוסן

● הימנעו מחתירה לפרפקציוניזם והציבו מטרות ריאליות, ברות-השגה ומותאמות-לומד

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מרצים

בריאות הנפש במערכת ההשכלה הגבוהה

הבריאות הנפשית של סטודנטים מעוררת עניין גובר בשדה המחקר בחינוך. שכן, משנה לשנה גדל מספרם של הסטודנטים המתמודדים עם תחלואה נפשית וגוברת המודעות לקשר בין חוסן מנטלי לבין הישגיות אקדמית או נשירה. למעשה, בריאותם הנפשית של סטודנטים קשורה במישרין לכושר הלמידה, לתחושת המסוגלות העצמית, לצמיחה האישית, לפיתוח זהות, להתפתחות הקוגניטיבית, המקצועית והביקורתית ולמימוש הפוטנציאל הטמון בהם. למרות זאת, מתברר כי סטודנטים רבים אשר מתמודדים עם תשישות הנפש ממאנים לבקש עזרה.

תפקידם של המרצים

למוסדות ההשכלה הגבוהה תפקיד חשוב בטיפוח וקידום הבריאות הנפשית של הסטודנטים. מעבר לשרותי התמיכה והרווחה המוסדיים שנהוג להציע, אלו הם המרצים הבאים במגע ישיר עם הסטודנטים ביומיום, על אחת כמה וכמה אלו הממלאים מטלות הנחיה וחונכות אישית. בכוחם של מרצים אלו לפקח על הבריאות הנפשית של הסטודנטים ולהטיב עמה.

אמנם, המרצים אינם מומחים מדופלמים בתחום בריאות הנפש, ולא מצופה מהם להפוך לפסיכולוגים. אבל, בכוחם לייצר סביבת למידה בטוחה, נגישה, מזמינה ומפרה. למרות שרוב המרצים מודעים לכך שיש להם השפעה על הבריאות הנפשית של הסטודנטים, הם נוטים לשמור על ריחוק מסוים מסטודנטים, סבורים כי התייחסויות אישיות עלולות להוות חריגה מתפקידם, לא בטוחים אם הנושא באחריותם או לאו ולא משוכנעים כי בכוחם לסייע ולהשפיע בפועל.

מתודולוגיה

מחקר זה שואף לבחון:

1. כיצד מרצים תופסים את תפקידם בנוגע לבריאות נפשית של סטודנטים בכיתתם ובהנחייתם?
2. האם ואיך יכולים מרצים להציע לסטודנטים תמיכה וסיוע בנוגע לבריאות נפשית?

לשם כך, שאלון חולק ל-180 מרצים מאוניברסיטאות ומכללות בהולנד, כאלו המחזיקים בתפקיד של פיקוח, הדרכה, הנחיה וחונכות ובאים במגע עם סטודנטים הן כמרצים כיתתיים והן כמנחים אישיים. בפני הנשאלים הוצגו 45 משפטים, סיטואציות או עמדות והנשאלים התבקשו לדרג את מידת הרלוונטיות מבחינתם בסולם של 1 עד 4. מעבר לניתוח הסטטיסטי, כל שאלה כללה אופציה להוספת טקסט מילולי במקרה הצורך ולבסוף השיבו הנשאלים על שאלות רקע אישי.

ממצאים וניתוח

צוות המחקר זיהה ארבע תמות לפיהן תופסים המרצים את תפקידם ותפקודם, ואלו מוצגים להלן לפי מידת שכיחותם – מהשכיח לנדיר:

1. מקשר (Connector) – מרצים אלו מטפחים קשר אישי עם הלומדים, משדרים פתיחות ונגישות ומגלים עניין בהתקדמות הסטודנטים. אבל, הם נמנעים מלפתח שיחות בנוגע לבריאות נפשית ומעדיפים שהנושא ייפתר על ידי המוסמכים לכך – רחוק משולחנם.
2. מפנה (Referrer) – מרצים הרואים לנכון להפנות סטודנטים לשירותי הרווחה. לפיהם, אין קווי מנחה או אפילו ציפיות מהם לתמוך בבריאות נפשית של סטודנטים והם דובקים בהוראה השוטפת והיבשה.
3. מעורר מודעות (Awareness raiser) – תפקידו של המרצה הינו אקטיבי והוליסטי והבריאות הנפשית של הסטודנטים שלו אינה נותרת סמויה מעיניו. לפיכך, מעבר העבודה השוטפת, הוא נוטה להתייחס לסממנים של טרדות נפשיות או מצוקות אישיות ולדגול בשיח פתוח בנושאים מקצועיים-אישיים. זאת, מתוך תפיסה שלעצם השיתוף בנושא כואב מול דמות-אב יש השפעה מרפאת.
4. שומר (Guardian) – מעניק זמן וקשב רב לבריאות הנפשית של הסטודנטים ומכיר בהשפעתה על הצמיחה המקצועית ועתיד הסטודנט. דוגל בקשר קרוב עם הסטודנטים, מאפשר ליצור קשר מעבר לשעות הקבלה ומצטייר בעיני הלומדים כדמות מכילה, קשובה ואמפטית.

דיון

מרצי מכללות ואוניברסיטאות, אפילו אלו הבאים במגע אישי של אחד-על-אחד עם סטודנטים, אינם יודעים להסביר ולהבהיר, באופן חד-משמעי, מהו תפקידם מבחינת תמיכה בבריאות הנפשית של הנמצאים תחתם. רובם נכנסים לקטגוריה של מקשר או מפנה, מקצתם נחשבים למעוררי מודעות ורק מתי מעט הצטיירו כשומר. עם זאת, רובם ככולם מבינים כי בכוחם להשפיע לחיוב על הבריאות הנפשית של הסטודנטים שלהם, ולו במעט.

גיבוש קוד אתי

לאור העובדה שהמוסדות האקדמיים אינם מגדירים למרצים גבולות או קווי מדיניות בנוגע לבריאות נפשית של סטודנטים, נוטים המרצים לעשות כישר בעיניהם. או אז, כאשר מתרחשות סיטואציות מורכבות, חוששים המרצים להתעסק בעניינים רגישים ונוטים להתעלם או להפנות לגורמים חיצוניים. על רקע זה, בעידן בו ברור כי בריאות הנפש משפיעה על הישגיות לימודית, צוות המחקר ממליץ לגבש קוד אתי אשר מגדיר יחסים רצויים בין מרצה לבין סטודנט-מונחה בהקשר לבריאות נפשית.