מה מספרים מורים על לחץ בעבודה וכיצד הם מתמודדים עמו
Carroll, A., Flynn, L., O’Connor, E. S., Forrest, K., Bower, J., Fynes-Clinton, S., York, A., & Ziaei, M. (2021). In their words: listening to teachers’ perceptions about stress in the workplace and how to address it. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 49(4), 420–434. https://10.1080/1359866X.2020.1789914
איך לעזור למורים להתמודד עם לחץ בבית הספר?
● צרו סביבת עבודה תומכת וחיובית בהם המורים חשים הערכה, כבוד והכרת תודה
● אפשרו למורים לשמור על איזון בין חיי העבודה לבין החיים האישיים, הציבו ציפיות ריאליות וצרו לוח זמנים גמיש ככל האפשר
● הציעו לצוותי ההוראה סדנאות ייעודיות בנושא התמודדות עם לחץ, כמו מיינדפולנס, תרגילים להרגעת הנפש וניהול זמן והפנו אותם לייעוץ או סיוע במידת הצורך
● הבהירו למורים שמסירותם הינה מוערכת והציגו בפניהם מראש שיקולים מערכתיים כפויים שצפויים לייצר לחץ
עיקרי הדברים:
● מחקרים מ-50 השנים האחרונות מראים כי טרם נמצאה דרך להסיר לחלוטין לחץ של מורים
● לחץ של מורים עלול לגרום לחוסר סיפוק מהעבודה, לרפיון בחוסן, במוטיבציה ובתחושת המסוגלות העצמית של המורים, להעכרת האקלים הארגוני ולהישגיות נמוכה של תלמידים
● מעבר לתמריצים כלכליים, שלא תמיד זמינים או אפשריים, חוקרי חינוך מצביעים על חוסן כגורם פנימי וזמין לכול אשר בכוחו להגן מפני עזיבת מקצוע ההוראה
● מורים רבים מסמנים את הקושי לאזן בין חיי עבודה לבין חיים אישיים כגורם מרכזי ללחץ, תסכול, שחיקה ותשישות
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שימור מורים
50 שנים של לחץ
במערכות חינוך ברחבי העולם גוברת הדאגה מהשפעה של לחץ בעבודה על מורים. שכן, מחקרים מ-50 השנים האחרונות מצביעים על מפלסי לחץ אדירים ומראים כי טרם נמצאה דרך להפחית לחלוטין לחץ של מורים. מבחינה ארגונית, קובעי מדיניות מזהים לחץ ומתח בעבודה כאחד הגורמים השקטים של שחיקת כוח ההוראה. זאת, כמובן, לצד גורמים נוספים שיכולים להקצין את מד הלחץ או להגן על המורים מפניו. לדוגמה, אווירה בית ספרית, זמינות משאבים, יחס המנהל, בעיות משמעת, עומס עבודה, ציפיות מהממונים ומנגנוני תמיכה קיימים או נפקדים (Epel et al., 2018).
לחץ בהוראה מוגדר כרצף התנסויות לא-נעימות המעוררות רגשות שלילים, כמו כעס, חרדה, מתח, תסכול או דיכאון הנגרמים מהיבט כלשהו בחיי העבודה. לחץ מתמשך בעבודה עלול להוביל לתחלואה נפשית, שחיקה בעבודה או נשירה מהמקצוע ולשאת עמו השלכות פסיכו-פיזיולוגיות ואף לפגוע בבריאות הגופנית. הלחץ עלול לגרום לחוסר סיפוק מהעבודה, לרפיון בחוסן, במוטיבציה ובתחושת המסוגלות העצמית של המורים, להעכרת האקלים הארגוני ולהישגיות נמוכה של תלמידים (Gui, 2019).
חוסן ולחץ בית ספרי
אחד הגורמים שיכולים להגן על המורים מפני הלחץ המתמשך הוא חוסן. חוסן של מורים מצריך ניהול ותמרון מיטבי בין גורמים אישיים (למשל, ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות עצמית), בינאישיים (לדוגמה, מערכות יחסים עם תלמידים ומנהלים) וסביבתיים (כמו מבנה ארגוני ועומס עבודה). מורים שמקרינים חוסן מצליחים להסתגל לסביבות עבודה משתנות או מאתגרות, להתעלות מעל אירועים מלחיצים ולא נעימים ולרתום לזכותם את המשאבים הקיימים כדי לא לסטות מן התלם. למעשה, מעבר לתמריצים כלכליים, שאינם זמינים או אפשריים תמיד, חוקרי חינוך מצביעים על חוסן כגורם פנימי וזמין לכול אשר בכוחו להגן מפני עזיבת המקצוע (Mansfield et al., 2016).
מתודולוגיה
מתוך מטרה לבחון את התפיסות, החוויות והפתרונות האפשריים של מורים ללחץ בעבודה, 74 מורי יסודי ועל-יסודי מאוסטרליה (65 נשים, 9 גברים) השתתפו בתוכנית התערבות להפגת לחצים. עם סיום התוכנית והחזרה לכיתות, התבקשו המורים לקחת חלק בריאיון עומק בו זוהו תמות, קווי דמיון, דפוסים והצעות מעניינות בהקשר לדרכי התמודדות של מורים עם לחץ.
לחצים מערכתיים וארגוניים
המורים דיווחו שהם נתונים תחת לחצים אדירים. שכן, הם נדרשים לעמוד בתוכנית הלימודים למרות שהיא מקיפה, התלמידים מתקשים לעמוד בה והיא לא מאפשרת להתעמק בנושאי העשרה. בנוסף, המורים נדרשים להעריך תלמידים, לפקח עליהם ולמשמע אותם באופן בלתי-פוסק ורפטטיבי אשר גורם להם לתעב את עצמם ואת המקצוע. לבסוף, ככל שהשנים עוברות, מפתחים המורים ערכים אשר מנוגדים לתפיסות ההנהלה, מה שעלול להוביל להתנגשות, או להדחקת רגשות. הערכים האלו יכולים לבוא לידי ביטוי בחילוקי דעות בנושאי מידת האוטונומיה המוענקת למורה, שיטות הוראה הנהוגות, גישה לתלמידים מתקשים ועוד.
הלחצים ארגוניים נחשבים לגורם לחץ קיצוני ביותר, אשר בא לידי ביטוי בדרכים הבאות:
- עומס עבודה - עומס העבודה מייצר תשישות ושחיקה נפשית, מחרב את האיזון בין העבודה לבין החיים האישיים ומייצר מרדף בלתי-פוסק אחר סיום המטלות.
- ציפיות – חלק מן המורים הלינו על ציפיות בלתי-ריאליות או בלתי-פוסקות וגוברות מצד הממונים. כאלו הכוללות מטלות ניירת, לחץ להניע תלמידים להישגיות ודד-ליינים צפופים.
- ניהול – המורים הושפעו מאוד מסגנון הניהול של הממונים וחלקם הלינו על תקשורת קלוקלת, ייעוץ לא מועיל ושינויי מדיניות תכופים.
- כוח אדם – המחסור במורים ובאנשי צוות משפיע על האווירה הכיתתית והאקלים הבית ספרי ומונע מהמורים להקדיש את תשומת הלב הפרטנית הראויה לתלמידים.
לחצים בינאישיים
תקשורת מול הורים – המורים דיווחו על ציפיות מוגזמות מצד ההורים, על ריבוי פניות בשעות הבוקר, הצהריים והערב ואף על הטחת האשמות מצד הורים.
תקשורת תלמידים – התנהגות פרועה של תלמידים או מעורבות נמוכה מצדם עלולות לייצר לחץ, בעיקר משום שתלמיד חסר-חשק עלול להשפיע לרעה על סובביו. קשה מכך הוא הניסיון לענות על הצרכים של מגוון הלומדים, שניחנים לרוב ברמות שונות ונבדלות.
תקשורת עם עמיתים – גם הקשרים עם חברי הסגל עלולים לייצר לחץ. זאת, בעיקר בסיטואציות בהן מורים מתחרים על משרה מסוימת או במקרים של יחסים היררכיים סבוכים, רכילויות ותלונות, אווירה עכורה או לחילופין חוסר זמן לשיתופי פעולה אפשריים.
לחצים חיצוניים
במישור האישי, מורים רבים מסמנים את הקושי לאזן בין חיי עבודה לבין חיים אישיים כגורם מרכזי ללחץ, תסכול, שחיקה ותשישות. בהקשר זה, צוטטה אחת המורות: "בגלל בית הספר, אין לי זמן או אנרגיה לחיי חברה או לתחביבים. אני מסיימת את יום העבודה מותשת, מגיעה הביתה ונשאבת לאכילה רגשית. אפילו למשפחה שלי אין לי פנאי, כי את כל כושר ההכלה בזבזתי בבית הספר. אם זה לא מספיק, בערב, בבית, אני מנתחת שוב ושוב אירועים שקרו בבית הספר, לרוב מתוך הסתכלות פסימית, ולמעשה אני שרויה בתוך דאגות וחרדות בית ספריות גם בשעות הערב".
כיצד מורים ממליצים להתמודד עם לחץ?
ניהול זמן – מורים זקוקים למשכי זמן ארוכים יותר בהם הם מנותקים לגמרי מההוויה הבית ספרית ומהמרדף אחר הערכות וציונים. לא רק עבור השקט הנפשי, אלא גם לצורך תכנון מקצועי וביצוע מטלות ואדמיניסטרציה.
תמיכה – המורים משוועים לתמיכה נוספת במקום העבודה, בעיקר דרך סדנאות פיתוח מקצועי, טיפוח יחסים קולגיאליים, אמפתיה מצד הורי התלמידים ומתן תקנים לעוזרי הוראה. בשל ריבוי התפקידים המצופה מן המורה הסביר כיום, המורים דורשים ממשרד החינוך או הממשלה לפתוח תקנים נוספים של עוזרי הוראה.
מנהיגות – המורים יוצאים מנקודת הנחה שסגנון המנהיגות של מנהל בית הספר משפיע במידה מכרעת על תרבות העבודה והאקלים הארגוני. בתפקיד המנהל, המורים מקווים לראות מועמדים חיוביים ונלהבים שיכולים לשמש כמודל לחיקוי. אלו הם ראשי מערכת אשר מטפחים שיתופי פעולה, אמון ואוטונומיה, גורמים לעובדים לחוש מוערכים, מכירים תודה, קשובים וריאליים.
בריאות נפשית – מערכת החינוך צריכה להטמיע בתוכה מערך של פעולות שמטפחות ומקדמות את הבריאות הנפשית של המורים במגוון דרכים. לדוגמה, איזון עבודה-בית, התעמלות, מדיטציה, סדנאות הדרכה, שינה ותזונה בריאה.
דיון
כמעט בלתי-אפשרי להפוך את הזירה הבית ספרית לחפה מלחצים. לכן, הדרך הפרקטית והיעילה ביותר עבור מורים להתמודד עם לחץ, היא למעשה, פנימית. עליהם לבנות חוסן מנטלי ולרקום רשת תומכת וחיובית של מערכות יחסים. כמו כן, מוטב להם לדאוג לבריאותם הנפשית, למצוא דרכים להפחת מוטיבציה ולהיות מודעים רגשית. למעשה, שורש הבעיה הוא שמורים לא תמיד יודעים או מוכשרים ליישם אסטרטגיות של טיפוח חוסן ולשם כך הם זקוקים לעזרה.
רשימת המקורות
Epel, E. S., Crosswell, A. D., Mayer, S. E., Prather, A. A., Slavich, G. M., Puterman, E., & Mendes, W. B. (2018). More than a feeling: A unified view of stress measurement for population science. Frontiers in Neuroendocrinology, 49, 146-169
Gui, G. E. (2019). Teacher attrition and school leaders' capacity for leading, practices and behaviors – a comparative study. European Journal of Social Science Education and Research, 6(1), 111-12
Mansfield, C. F., Beltman, S., Broadley, T., & Weatherby-Fell, N. (2016). Building resilience in teacher education: Evidence informed framework. Teaching and Teacher Education, 54, 77-87