סיפורי הצלחה של מורי תלמידים שקופים: תפיסות ואסטרטגיות של תמיכה

Korem, A. (2019). Success stories of educators with socially neglected students: perceptions and support strategies. Social Psychology of Education, 22(3), 687–700. https://10.1007/s11218-019-09494-6

בכוחה של הספרות המחקרית העכשווית לזהות סטטוס חברתי של תלמידים, כגון מקובל או דחוי, ולתאר את ההשלכות הקצרות וארוכות הטווח של מעמד זה. מעמדם החברתי של השקופים חברתית (Socially neglected) מתייחס לילדים עם נראות נמוכה בקבוצת השווים – בעיקר לעומת חבריהם לכיתה או לשכבה. אלו הם תלמידים שהשפעתם על הקבוצה הינה מוגבלת למדי והמיומנויות החברתיות שלהם לוקות בחסר. חבריהם כמעט מתעלמים מנוכחותם, מתקשים לפענח את אופיים, אינם מודעים להצלחתם, התקדמותם או כישלונם בלימודים ולעיתים אף שוכחים מעצם קיומם.

מבחינה אקדמית, התלמידים השקופים נתפסים על ידי מוריהם כלומדים בעלי הכוונה עצמית, עצמאים ופחות אימפולסיביים בהשוואה לבני גילם. אולם, ישנו קשר ישיר בין מיומנויות חברתיות לבין פוטנציאל ההצלחה האקדמי העתידי. שכן, כישורים חברתיים מאפשרים לאינדיבידואל להתנסח היטב, להסביר עצמו למורה או למרצה, לגשת למשאבים, לצבור ידע, לטפס בסולם התרבותי-חברתי, להשתתף בקבוצות למידה ולפתח תחושת מסוגלות עצמית. לעומתם, תלמידים שתרומתם אינה מתקבלת או נשמעת על ידי חבריהם, מגבשים לעצמם דימוי עצמי נמוך וזהות חברתית שולית ונדחקים אל מחוץ למעגלים החברתיים-תרבותיים. על רקע זה, המאמר חותר לבדוק:

1. כיצד מורים תופסים את הילדים השקופים?
2. איך יכולים מורים, מחנכים, יועצים חינוכיים, פסיכולוגים ומנהלים לתמוך בילדים השקופים?

מתודולוגיה

מחקר איכותני זה מבוסס על שיטת למידה מתוך הצלחה. זוהי גישה מחקרית אשר מתמקדת ובוחנת אסטרטגיות שנוסו ויושמו בהצלחה על ידי בעלי מקצוע בתחום מסוים. זאת, מתוך מטרה לחשוף ולמנף תהליכים מיטביים ולהביאם לשימוש בשדה. לשם כך, ראיונות עומק חצי-מובנים נערכו עם 23 אנשי חינוך (11 מחנכים, שישה יועצים חינוכיים, שלושה מורי מקצוע ושלושה מנהלים או סגני מנהלים).

כיצד אנשי החינוך רואים את התלמידים השקופים?

הנשאלים נטו לתאר את התלמידים השקופים כאינדיבידואלים ביישנים, שונים, מוזנחים ומוזרים אשר סולדים מאינטראקציות חברתיות. הנטייה שלהם להתרחק, מקשה עוד יותר על ניסיון המורים להבחין בצרכיהם, להבין את אופיים או לגלות את הדרך המיטבית להניעם למעורבות. אלו הם תלמידים מופנמים עד כדי כך, שהמורים התקשו להצביע על החוזקות שלהם. עם זאת, המרואיינים הביעו נימה אופטימית לפיה לאורך הקריירה הם חזו בתלמידים שקופים שהצליחו להתעלות על עצמם, להסתגל, לעשות שינוי ולהשתלב עם חבריהם.

אסטרטגיות תמיכה של מורים

הראיונות עם אנשי החינוך שיקפו שלוש אסטרטגיות מרכזיות של תמיכה בתלמידים שקופים:

1. העצמת התלמיד מבחינה מנטלית – יש לבצע שיחות אישיות ותדרוכים ולהעניק עזרה וייעוץ רלוונטי, במידת האפשר באופן הסמוי מעיני קבוצת השווים. בראש ובראשונה, חשוב ללמד את התלמיד לדעת לקבל את עצמו ולהרגיש טוב עם עצמו, להפגין אופטימיות ויחס חם לסובביו והכי חשוב להביע את הקשיים ולדבר עליהם עם ידיד, חבר, אח, הורה או איש מקצוע.
2. הקניית מיומנויות חברתיות לתלמיד – על אף הרגישות ואי הנעימות, כבר בגילאי ההתבגרות המוקדמת וההתבגרות חשוב ללמד את התלמיד כיצד לאהוב אחרים, לשוחח עמם, להביע דעה נחרצת ולהגיב להקנטות. בנוסף, יש לדבר על החשיבות של ריח גוף, סגנון לבוש הולם, שמירה על קשר ויצירת חברויות. לבסוף, חשוב מאוד לבדוק שאין קשיי תקשורת, ללמדו להיות אסרטיבי, מילולי וביקורתי ולמצוא חוג או תחביב בו הוא יכול לבטא את עצמו בחופשיות ובהנאה (כמו ציור, מוזיקה, ספורט או תיאטרון).
3. הגברת מעורבות התלמיד עם קבוצת השווים – חשוב מאוד ללמד את התלמיד כיצד מתנהגים בחבורה, כיצד להשתלב בה, לתרום לה ולהובילה ומה היתרונות שלה. בנוסף, אפשר להמליץ על ספר עם מסר פרו-חברתי או לערוך פעילויות כיתתיות בהן התלמיד מקבל תפקיד, כזה המניע אותו לנטילת אחריות, תקשורתיות והובלה. לחילופין, אפשר לשנות סדרי הושבה בכיתה ולשקול להצמידו לתלמיד טוב-לב שמוציא ממנו את המיטב.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים