מדריכו של המחנך לדאגה עצמית בעתות של חוסר ודאות
Brownlee, M. I. (2025). The educator’s guide to self-care in uncertain times. Diverse: Issues in Higher Education, 41(12), 70–73
כמו כולם, אנשי ונשות חינוך מושפעים מאוד מגורמים חיצוניים דינמיים, ולעיתים שלוחי-רסן ואינטרסנטים, דוגמת מסחור ופרסום, רשתות חברתיות ושיח חדשותי-פוליטי מקוטב. למרות זאת, מצופה ממחנכי כיתות להנחות את התלמידים, להעצים אותם, להכינם למציאות שבחוץ ולהקנות להם ידע וכלים בנושאי בטיחות ברשת, שיח מקוון, צריכת חדשות וקבלת האחר. אבל, איך המחנכים יכולים לעשות זאת אם הם בעצמם מושפעים מהשיח החדשותי המטלטל והמכעיס? האם בכוחם של מחנכים להעצים תלמידים, אם הם בעצמם קורסים תחת המתח, הלחץ והחרדה? וכיצד יכולים מורים לשמור על חוסנם המנטלי ובריאותם הנפשית בעידן הנוכחי?
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מחנכים
- התמקדו במחוזות שליטתכם – אפשר להתעדכן במתרחש ולגלות מודעות חברתית וסביבתית. אבל, התעסקות אובססיבית בבעיות ועוולות חברתיות שאינן בשליטתנו עלולה להוביל לייאוש וחוסר-תקווה, ואלו יוקרנו החוצה. במקום זאת, מוטב להתרכז בסביבה הקרובה ולתעל את האנרגיה לערוצים שבכוחכם להשפיע עליהם לחיוב. אפשר, למשל, להתמקד בתלמידים, לחזק את הקשר עמם, לגלות בהם עניין, לטפח את תחושת השייכות שלהם, להניעם למעורבות, לקשט את הכיתה, לטפח את חצר בית הספר, להציע עזרה למורים חדשים ועמיתים או לשוחח עם הורים.
- נצחו את הקרבות הפנימיים – נסו לשלוט בתודעה וסלקו מחשבות שליליות. דאגה עצמית אינה רק שינה ערבה, תזונה בריאה, התעמלות ורגיעה. לפעמים, האויב הגדול ביותר של רווחתנו הוא הדיאלוג הפנימי החרדתי. לכן, יש להתאמץ במודע לפתח מנגנון חשיבה אופטימי, להזכיר לעצמנו את החוזקות, ההישגים והמטרות שלנו ולשדר אופטימיות בכיתה.
- גלו מודעות להרגלי צריכה – בחנו מחדש את הרגלי הצריכה שלכם, ואל תתפלאו אם אינכם בשיאכם אם אתם צורכים אלכוהול, מזון מעובד, ג'אנק טלוויזיוני או חדשות קשות. הן במישור הגולמי והן ברוחני – מה שנכנס פנימה, גם יוצא החוצה. מה שאתה שומע ורואה, זה מה שאתה חושב. מגיע לגופכם ולנפשכם לצרוך מוצרים ותכנים איכותיים. לשם כך, הימנעו מצפייה בסרטוני סנאף או גלילה בלתי פוסקת באתרי החדשות והעדיפו להאזין לפודקאסט משכיל או למוזיקה מרגיעה, לצפות בסרט תיעודי, לקרוא אתרי חדשות טובות או ספרי איכות ולעקוב ברשתות החברתיות אחרי אומנים רגישים או צלמי טבע.
- פתחו הרגלי חשיבה רפלקטיבית – הקדישו כל יום כמה רגעים להרהר ולחשוב על דרכי תגובה ופעולה וקטעו בו-במקום מומנטום שלילי שמתפתח. זכרו שהאדם הייצרי והאימפולסיבי נוטה להיסח דעת, לפענוח מוקצן של מציאות ולקבלת החלטות שגויות. לכן, קחו נשימה ארוכה לפני הכניסה לבית הספר, נצלו את ההפסקות לתחקיר רפלקטיבי ובסוף יום העבודה מנו את הדברים המוצלחים שאירעו, ואלו הדורשים תיקון.
- סלחו לעצמכם ולאחרים – סובלנות, חמלה, דאגה ומחילה – אלו הם ערכים שזוכים למעט מדי התייחסות בכלי תקשורת, שנוטה לדווח על הדרמטי, הלעומתי, הטעון והייצרי. אבל, כלפי עצמכם וסביבתכם, אלו הם הערכים שעליכם לאמץ ולטפח. אף אחד אינו מושלם והחיים מזמנים אתגרים וחסמים לכל אחד ואחת. לכן, למדו לסלוח לעצמכם, הציבו ציפיות ריאליות, הוקירו מאמץ ולא תוצאות וגלו סבלנות וסובלנות כלפי תלמידים ועמיתים.
Brownlee, M. I. (2025). The educator’s guide to self-care in uncertain times. Diverse: Issues in Higher Education, 41(12), 70–73
כמו כולם, אנשי ונשות חינוך מושפעים מאוד מגורמים חיצוניים דינמיים, ולעיתים שלוחי-רסן ואינטרסנטים, דוגמת מסחור ופרסום, רשתות חברתיות ושיח חדשותי-פוליטי מקוטב. למרות זאת, מצופה ממחנכי כיתות להנחות את התלמידים, להעצים אותם, להכינם למציאות שבחוץ ולהקנות להם ידע וכלים בנושאי בטיחות ברשת, שיח מקוון, צריכת חדשות וקבלת האחר. אבל, איך המחנכים יכולים לעשות זאת אם הם בעצמם מושפעים מהשיח החדשותי המטלטל והמכעיס? האם בכוחם של מחנכים להעצים תלמידים, אם הם בעצמם קורסים תחת המתח, הלחץ והחרדה? וכיצד יכולים מורים לשמור על חוסנם המנטלי ובריאותם הנפשית בעידן הנוכחי?
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מחנכים
- התמקדו במחוזות שליטתכם – אפשר להתעדכן במתרחש ולגלות מודעות חברתית וסביבתית. אבל, התעסקות אובססיבית בבעיות ועוולות חברתיות שאינן בשליטתנו עלולה להוביל לייאוש וחוסר-תקווה, ואלו יוקרנו החוצה. במקום זאת, מוטב להתרכז בסביבה הקרובה ולתעל את האנרגיה לערוצים שבכוחכם להשפיע עליהם לחיוב. אפשר, למשל, להתמקד בתלמידים, לחזק את הקשר עמם, לגלות בהם עניין, לטפח את תחושת השייכות שלהם, להניעם למעורבות, לקשט את הכיתה, לטפח את חצר בית הספר, להציע עזרה למורים חדשים ועמיתים או לשוחח עם הורים.
- נצחו את הקרבות הפנימיים – נסו לשלוט בתודעה וסלקו מחשבות שליליות. דאגה עצמית אינה רק שינה ערבה, תזונה בריאה, התעמלות ורגיעה. לפעמים, האויב הגדול ביותר של רווחתנו הוא הדיאלוג הפנימי החרדתי. לכן, יש להתאמץ במודע לפתח מנגנון חשיבה אופטימי, להזכיר לעצמנו את החוזקות, ההישגים והמטרות שלנו ולשדר אופטימיות בכיתה.
- גלו מודעות להרגלי צריכה – בחנו מחדש את הרגלי הצריכה שלכם, ואל תתפלאו אם אינכם בשיאכם אם אתם צורכים אלכוהול, מזון מעובד, ג'אנק טלוויזיוני או חדשות קשות. הן במישור הגולמי והן ברוחני – מה שנכנס פנימה, גם יוצא החוצה. מה שאתה שומע ורואה, זה מה שאתה חושב. מגיע לגופכם ולנפשכם לצרוך מוצרים ותכנים איכותיים. לשם כך, הימנעו מצפייה בסרטוני סנאף או גלילה בלתי פוסקת באתרי החדשות והעדיפו להאזין לפודקאסט משכיל או למוזיקה מרגיעה, לצפות בסרט תיעודי, לקרוא אתרי חדשות טובות או ספרי איכות ולעקוב ברשתות החברתיות אחרי אומנים רגישים או צלמי טבע.
- פתחו הרגלי חשיבה רפלקטיבית – הקדישו כל יום כמה רגעים להרהר ולחשוב על דרכי תגובה ופעולה וקטעו בו-במקום מומנטום שלילי שמתפתח. זכרו שהאדם הייצרי והאימפולסיבי נוטה להיסח דעת, לפענוח מוקצן של מציאות ולקבלת החלטות שגויות. לכן, קחו נשימה ארוכה לפני הכניסה לבית הספר, נצלו את ההפסקות לתחקיר רפלקטיבי ובסוף יום העבודה מנו את הדברים המוצלחים שאירעו, ואלו הדורשים תיקון.
- סלחו לעצמכם ולאחרים – סובלנות, חמלה, דאגה ומחילה – אלו הם ערכים שזוכים למעט מדי התייחסות בכלי תקשורת, שנוטה לדווח על הדרמטי, הלעומתי, הטעון והייצרי. אבל, כלפי עצמכם וסביבתכם, אלו הם הערכים שעליכם לאמץ ולטפח. אף אחד אינו מושלם והחיים מזמנים אתגרים וחסמים לכל אחד ואחת. לכן, למדו לסלוח לעצמכם, הציבו ציפיות ריאליות, הוקירו מאמץ ולא תוצאות וגלו סבלנות וסובלנות כלפי תלמידים ועמיתים.