השקפות של גננות אסטוניות על תמיכה במוכנות בית ספרית של ילדי גן חובה

Stein, K., Veisson, M., & Tammemäe, T. (2018). Estonian preschool teachers’ views on supporting children’s school readiness. Education, 47, 3-13, https://doi.org/10.1080/03004279.2018.1539113

עיקרי הדברים:

● לכאורה, הכישורים החשובים ביותר הם הפדגוגיים. אולם, הגננות מבהירות כי בשנה הראשונה בבית הספר היסודי, בשל השינוי המוסדי והפונקציונלי, אוחזת את הילדים בהלה, והם מנתבים את עיקר האנרגיה להכרת הסביבה והתאקלמות

● לצורך מעבר חלק מגן הילדים לכיתה א', ובטרם יושם דגש על היבטים פדגוגיים, חשוב כי הילד יחוש בשל, מתאים ושייך לבית הספר

● ישנו קשר ישיר בין כישורים חברתיים-רגשיים לבין ההישגיות האקדמית של ילדי גן הנכנסים לבית הספר היסודי

● גננות מתקשות להכין ילדי גן לכיתה א' משום שהרמות הקוגניטיביות של הילדים נבדלות זה מזה, תוכנית הלימודים של כיתה א' אינה מסונכרנת עם גן החובה, שורר נתק בין גננות לבין מחנכות ובתי הספר היסודיים למיניהם שמים דגשים על היבטים חברתיים-רגשיים ופדגוגיים נבדלים

● כדי לתמוך במוכנות של ילדי הגן לבית הספר היסודי, יש מגוון גופים וקבוצות עניין לעבוד עמן ומולן: סייעות, גננות מחליפות, הורים, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים חינוכיים, יועצות ומורי חינוך מיוחד

● את סביבת הגן חשוב לעצב עם פינות לימודיות, כמו ספריה או מעבדה, וחשוב להשקיע בהתפתחות האינטלקטואלית של הילדים באמצעות משחקי חשבון, קופסה ולוח, לומדות אינטראקטיביות, תשבצים או דפי עבודה

המלצות לתמיכה במוכנות בית ספרית של ילדי גן חובה

● יש לחייב גננות ומחנכות כיתות א'-ב' להיפגש כדי לתאם נושאי לימוד, מערכי שיעור, נורמות התנהגות מצופות ועוד

● באמצע שנת הלימודים, יגיעו מחנכות כיתות א'-ב' למתחם גני הילדים כדי לשוחח עם הורים, גננות וסייעות ולהבהיר בפניהם את הציפיות מהילדים לקראת פתח השנה

● לקראת חודשי אפריל-מאי, רצוי שילדי הגן יבקרו בבית הספר, יתרשמו ממנו וישוחחו עם תלמידי שכבת א' הנוכחית ועם סגל המחנכות

● בשכונות קהילתיות, יארגנו גני הילדים ובתי הספר היסודיים אירועים משותפים. האירועים אינם חייבים להיות לימודיים, ויכולים להיות הפנינג, הצגת ילדים או הופעה מוזיקלית. ברם, הם יכולים לשמש כפלטפורמה נוחה להחלפת רשמים והיכרות עם הנפשות הפועלות

● כאקט רפלקטיבי, בסוף כיתה א', תשיב המחנכת לגננת חוות דעת על ילדי הגן שלה לשעבר. כך, תוכל הגננת לשמוע על הסתגלותו והתפתחותו של תלמידה לשעבר, וללמוד מכך להבא

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא גננות

מגן הילדים לכיתה א': הסתכלות סוציולוגית

ב-30 השנים האחרונות, גובר העניין בקרב קובעי מדיניות, מנהלי אגפי חינוך וחוקרים ברחבי העולם בנוגע למוכנותם של ילדי גן לבית הספר היסודי. שכן, ישנו הבדל מהותי בין גן הילדים המשחקי והעוטף לבין בית הספר הפדגוגי וההישגי. הילד הרך הופך, בין-יום, לתלמיד הנדרש להסתגל לסגנון הוראה, לסביבת לימודים ולמרחב מוסדי חדש, ואף לעמוד בזמנים ולעבור, למעשה, שינוי תודעתי עמוק (OECD, 2017).

גישות מסורתיות של מוכנות בית ספרית מודדות את מידת מוכנותו של הילד על פי גילו וקצב התפתחותו הקוגניטיבי, השכלי והמוטורי. אולם, גישות עכשוויות, אשר נסמכות על תיאוריות סוציו-תרבותיות, לוקחות בחשבון גם את הרקע הנפשי, המשפחתי, הקהילתי, החברתי והתרבותי שמעצב את עולמו של הילד (McGettigan & Gray, 2012).

למעשה, ישנם חוקרים הסבורים כי מוכנות לבית הספר אינה תלויה בתלמיד בלבד ולא קשורה לכושר ההסתגלות של התלמיד. אלא, המוכנות תלויה, במידה רבה, גם בגישה, במשאבים, בהון האנושי, בכושר ההכלה ובחזון של בית הספר. למעשה, איכות המעבר של הילד מגן הילדים לבית הספר צפוי להיקבע על פי הסינרגיה בין הפרמטרים הבאים:

1. מידת המוכנות של הילדים להתאקלם בבית הספר;
2. מידת המסוגלות של בית הספר לְחַבְרֵת את הילדים;
3. מידת המוכנות וההתאמה של משפחות הילדים וקהילתם לבית הספר (Murray, 2014).

מתודולוגיה

מתוך שאיפה להסביר האם, כיצד ועד כמה גננות משקיעות בהכנה לבית הספר היסודי, נערכו ראיונות עומק חצי-מובנים, פנים-מול-פנים, עם 15 גננות בגני חובה באסטוניה (גילאי 6-5). השאלות שהנחו את המחקר היו:

1. כיצד תופסות הגננות את הרעיון והחשיבות של מוכנות בית ספרית?
2. אילו שיטות הוראה נוקטות הגננות כדי להעריך את המוכנות הבית ספרית של הילדים ולטפחה?
3. האם וכיצד הגננות עורכות שיתופי פעולה עם גורמים נוספים לצורך תמיכה במוכנות הבית ספרית של ילדי הגן?

השקפות, אחריות וביקורת של גננות

הגננות סבורות כי הוראת גילאי 6-5 מהווה אתגר פדגוגי ולטענתן פעילויות לימודיות-דידקטיות הינן מורכבות לביצוע. מדובר בשלב האחרון של החינוך הקדם-יסודי, והגננות חשות אחריות גדולה ואף חשש מאי-עמידה בתוכנית הלימודים. הן סבורות כי הרמות הקוגניטיביות של הילדים נבדלות זו מזו, תוכנית הלימודים של כיתה א' אינה מסונכרנת עם גן החובה כלל וכלל ובתי הספר היסודיים למיניהם שמים דגשים על היבטים חברתיים-רגשיים ופדגוגיים נבדלים.

יחד עם זאת, הגננות מצביעות על מספר כישורים שמומלץ לטפח בגילאי 6-5:

1. כישורים חברתיים – אומץ לבקש עזרה, יכולת לעבוד בקבוצה, להקשיב לאחר, להתבטא ולהתנסח בהיגיון, להפסיד במשחק בכבוד, לווסת כעסים, לשמור על היגיינה ולהתנועע בעצמאות ובביטחון;
2. כישורי קריאה וחשבון בסיסיים – הכרת וזיהוי אותיות, מילים, ניקוד ומספרים, בעיקר בעזרת משחקים;
3. פרטי זיהוי - לדעת לכתוב את שמם הפרטי ולציין את שמם המלא, גילם וכתובתם.

לכאורה, הכישורים החשובים ביותר הם הפדגוגיים. אולם, הגננות מבהירות כי בשנה הראשונה בבית הספר היסודי, בשל השינוי המוסדי והפונקציונלי, אוחזת את הילדים בהלה, והם מנתבים את עיקר האנרגיה להכרת הסביבה והתאקלמות. על כן, הם עלולים להתקשות בקליטת מידע חדש. לכן, אין להפחית בחשיבות של טיפוח כישורים חברתיים-רגשיים, כי להם קשר ישיר להישגיות האקדמית. כמובן, שהסתגלות הילדים תלויה גם בתמיכה ההורית, במשאבים המשפחתיים הקיימים, בכימיה הנוצרת עם המחנכת החדשה ובאיכות הקהילה הבית ספרית.

שיטות עבודה של גננות

15 הגננות שרואיינו נוקטות בשלל אסטרטגיות לטיפוח מוכנות בית ספרית, ובכלל זה:

1. למידה חוץ-כיתתית;
2. למידה התנסותית;
3. למידת נושאים;
4. הנחלת ידע כללי;
5. הנעת מיזמים קבוצתיים;
6. עבודה פרטנית עם ילדים.

עם זאת, הגננות מתקשות להגיע לכל ילד בשל עומס עבודה, לחץ ותקלות ואירועים בלתי צפויים המתרחשים בסביבת העבודה.

לעיתים, הגננות בוחרות להתעמק בנושאי לימוד שהילדים מבקשים בעצמם ומשתדלות שהחוויה הלימודית תהיה משחקית ומלהיבה, תציג מידע חדש ותקושר לנושאים אחרים. עם סיום נושא הלימוד, הן נוטות לבדוק בינן לבין עצמן את הצלחתו של מערך השיעור ואת חלחולו לתודעת הילדים או להתייעץ עם חברות הצוות כדי לשפר להבא. לא פחות חשוב, את סביבת הגן חשוב לעצב עם פינות לימודיות, כמו ספריה או מעבדה, וחשוב להשקיע בהתפתחות האינטלקטואלית של הילדים באמצעות משחקי חשבון, קופסה ולוח, לומדות אינטראקטיביות, תשבצים או דפי עבודה.

הערכת מוכנות בית ספרית

לצורכי הערכה של מוכנות בית ספרית של תלמידים, הגננות נוקטות בשתי אסטרטגיות מרכזיות:

1. הערכה מקדימה (preventive assessment) – חודשיים-שלושה אל תוך שנת הלימודים, צריכות הגננות לגבש דעה לגבי הידע, הכישורים והמוכנות של כל ילד, לשוחח עם הוריו ולבחון מולם חוזקות ואתגרים של הילד לקראת העלייה ליסודי (שלא בנוכחות הילד).
2. הערכה מסכמת (conclusive assessment) – במהלך חודשי אפריל-מאי, מתבקשות הגננות להכין ולשלוח חוות דעת לבית הספר היסודי בנוגע ליכולות אינטלקטואליות, חברתיות ופיזיות ולדווח על חוזקות ואתגרים של כל ילד. במידת הצורך, חוות הדעת יכולה להיות מגובה ברשמים של קלינאי תקשורת, מטפל בתנועה, מורה למוזיקה או איש מקצוע אחר שבא עם הילדים במגע.

הבעיה היא שהגננות חשות שהן לא באמת יכולות לכתוב הכול, מחשש להעליב, לפגוע או להשמיץ, על אחת כמה וכמה במכתב שמגיע לידיים ולעיניים זרות מבחינתן. כפועל יוצא מכך, צוות ההוראה הבית ספרי עתיד להתקשות להבין את האתגרים של הילדים וכך נוצר חוסר סנכרון מערכתי שיש צורך לחשוב על דרכים לשפרו. לא זו בלבד, חלק מן הגננות רואה בחוות הדעת נטל המכלה את זמנן וחלקן אף מתעב את משימה זו או רואה לנכון לשלוח את הילדים לבית הספר טאבולה ראסה.

שיתופי פעולה של גננות

כדי לתמוך במוכנות של ילדי הגן לבית הספר היסודי, יש מגוון גופים וקבוצות עניין לעבוד עמן ומולן. בראש ובראשונה, הסייעות או מובילות הגן המחליפות, אשר עובדות עם הגננות כתף-אל-כתף, מספקות לגננות חוות דעת כנה ובלתי-אמצעית. הן יכולות לעבוד פרטנית עם ילד מתקשה או מחונן, להציע מערכי שיעור רלוונטיים ולהובילם.

כמו כן, בגיל הרך, עבודה משותפת מול הורים היא בלתי-נמנעת ועל הגננות לעמוד בקשר שוטף מול ההורים בטלפון, במייל או בהודעות טקסט ברמה השבועית ולהנחות את ההורים: כיצד להכין את הילד לבית הספר היסודי? איך להתכונן? ומה רצוי לחזק? ישנן אף גננות אשר נוהגות לחלק שיעורי בית ודפי עבודה לילדי הגן – בחודשים האחרונים לפני העלייה לכיתה א'.

למרבה הצער, שיתופי הפעולה של הגננות עם בתי הספר היסודיים הינם מינימליים, מה גם שילדי הגן אינם עולים בהכרח כמקשה אחת לאותו מוסד לימוד. בהקשר זה, צוות המחקר מציע את הצעות הייעול הבאות:

1. יש לחייב גננות ומחנכות כיתות א'-ב' להיפגש כדי לתאם נושאי לימוד, מערכי שיעור, נורמות התנהגות מצופות ועוד.
2. באמצע שנת הלימודים, יגיעו מחנכות כיתות א'-ב' למתחם גני הילדים כדי לשוחח עם הורים, גננות וסייעות ולהבהיר בפניהם את הציפיות מהילדים לקראת פתח השנה.
3. לקראת חודשי אפריל-מאי, רצוי שילדי הגן יבקרו בבית הספר, יתרשמו ממנו וישוחחו עם תלמידי שכבת א' הנוכחית ועם סגל המחנכות.
4. בשכונות קהילתיות, יארגנו גני הילדים ובתי הספר היסודיים אירועים משותפים. האירועים אינם חייבים להיות לימודיים, ויכולים להיות הפנינג, הצגת ילדים או הופעה מוזיקלית. ברם, הם יכולים לשמש כפלטפורמה נוחה להחלפת רשמים והיכרות עם הנפשות הפועלות.
5. כאקט רפלקטיבי, בסוף כיתה א', תשיב המחנכת לגננת חוות דעת על ילדי הגן שלה לשעבר. כך, תוכל הגננת לשמוע על הסתגלותו והתפתחותו של תלמידה לשעבר, וללמוד מכך להבא.

לבסוף, הגננות רואות חשיבות גדולה בשיתופי פעולה עם אנשי מקצוע, כגון קלינאי תקשורת, פסיכולוגים חינוכיים, יועצות ומורי חינוך מיוחד. שכן, בכוחם לסייע להתמודד עם ילדים עם בעיות התנהגותיות או תקשורתיות. לכן, במידת האפשר, מומלץ כי בכל אשכול גנים יועסקו בעלי התפקידים האלו על מנת להנחות, להמליץ, להכווין, להקשיב ולהעניק משוב לגננות במהלך השנה.

רשימת המקורות

McGettigan, I. L., & C. Gray. (2012). Perspectives on School Readiness in Rural Ireland: Experiences of Parents and Children. International Journal of Early Years Education 20(1), 15–29. http://10.1080/09669760.2012.664465

Murray, E. (2014). Multiple influences on children’s transition to school: Transitions to school-International research. Policy and Practice, 56, 47-59‏

OECD. (2017). Starting Strong V: Transitions from Early Childhood Education and Care to Primary Education. Paris: OECD Publishing