תיאור תפקידיו של מוביל הקהילה בקהילות למידה מקצועיות

Margalef, L. & Roblin, N.P. (2016) Unpacking the roles of the facilitator in higher education professional learning communities. Educational Research and Evaluation, 22, 3-4, 155-172. https://doi.org/10.1080/13803611.2016.1247722

עיקרי הדברים:

● תפקידיו של מוביל קהילה (Facilitator) הם לתאם ולתווך בין חברי הקהילה המקצועית הלומדת, לנווט את השיח הפדגוגי, לחזק את תחושת השייכות הפנים קהילתית, להפיח מוטיבציה ללמידה בחברי הקהילה ולהיות אמון על ההיבטים הלוגיסטיים;

● מעבר לכך, תפקידו של מוביל הקהילה הינו דינמי ויכול להתגבש לאורך הזמן ולהשתנות בהתאם לחוג, לדיסציפלינה או למוסד;

● צוות המחקר זיהה ארבע אסטרטגיות מרכזיות בהן נוקטים מובילי קהילה: עבודת צוות, הפקת ידע, סימולציות והצבת שאלות;

● מובילי הקהילה מתמודדים עם שני אתגרים מרכזיים: חוסר זמן של מרצים להוראה ותחושת אי-נוחות מצד המשתתפים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא ניהול

קהילות למידה מקצועיות

הצורך בפיתוח ושכלול מודלים של קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) נובע מעצם העובדה שלמידה היא תהליך מורכב, משמעותי, דיאלוגי, דינמי, מתמשך ותלוי-מצב. הספרות המחקרית תומכת בכך שבכוחם של שיתופי פעולה בין מורים או מרצים להוראה להשפיע לחיוב על שיטות ההוראה, למידת התלמידים וחתירתם להישגיות, הטלת משמעת וכושר מנהיגות וניהול בהוראה.

אם מוסכם שקמ"ל הינן יעילות ורצויות, מחקרי המשך בוחנים את התנאים הדרושים לפיתוחן והצלחתן ומצביעים על התנאים ההכרחיים הבאים:

1. ניהול וריכוז – מבחינה ארגונית ופדגוגית, קמ"ל צריכות להיות מנוהלות ומוכוונות במקצועיות ובקפדנות. זאת, כדי לסייע למורים להפיק תועלת, להיות פרודוקטיביים, להישאר ממוקדים לאורך זמן ולתכנן את מפגשי ההמשך מבחינה אדמיניסטרטיבית ופדגוגית.
2. הפצת מידע – על מובילי הקהילה לברור ולבחור את המידע המוצג ומנותח בקהילה באופן מושכל. שכן, חברי הקהילה עתידים לצרוך את המידע, לעבד אותו, לתרגם אותו לפרקטיקה וליישמו בפועל בכיתה (Huizinga, Handelzalts, Nieveen, & Voogt, 2014).

מובילי קהילות למידה מקצועיות

מבחינה פרטנית, תפקידיו של מוביל הקהילה הוא:

1. תיאום בין חברי הקהילה – קביעת פגישות, איתור משאבים רלוונטיים, ניווט השיח הפדגוגי והדיונים ותיעוד והפצה של תוצרי הקהילה;
2. בניית הקהילה – עידוד מעורבות מצד כל המשתתפים, סיוע בפיתוח שפה משותפת, יצירת אינטראקציות רבות-משתתפים וטיפוח אווירה של כבוד הדדי ואמון.
3. תמיכה בלמידת המשתתפים – זיהוי הצרכים של חברי הקהילה, טיפול בבעיות אישיות הדורשות מענה, מתן גישה לכלים ומשאבים רלוונטיים (למשל, ארכיונים, מאגרי מידע או פרוטוקולים של ישיבות) והענקת משוב;
4. חיזוק המנהיגות הפנים-קהילתית – האצלת סמכויות בתוך הקבוצה ופיתוח מנהיגות קבוצתית שתחזיק את הקהילה לאורך שנים (Avgitidou, 2009).

בתוך כך, תפקידו של מוביל הקהילה הינו דינמי ויכול להתגבש לאורך הזמן ולהשתנות בהתאם לחוג, לדיסציפלינה או למוסד. במקרים רבים, חש מוביל הקהילה מתח בין תפקידו כמנהיג הקהילה לבין היותו חבר בקהילה. תפקודו הכפול עלול להשפיע על הדינמיקה הקבוצתית ולהוות אתגר. שכן, מצד אחד עליו להגדיר נורמות התנהגות, לדרוש את השתתפותם הפעילה של המרצים, להנחות פעילויות, להציב ציפיות ולהניח חזון. מצד שני, עליו לשמש כאוזן-קשבת וכקולגה. אם כך, אזי שלא בכל המקרים מדובר במנהל במובן ההיררכי של המילה. אלא, במעין עמית-מבקר אשר פוסק ומטיל את שיקול דעתו בצמתים החשובים וברגעים המכריעים בדרכה של הקהילה (Nelson & Slavit, 2008).

מתודולוגיה

מחקר זה שואף לשפוך אור על תפקידיהם של מובילי קהילה במוסדות ההשכלה הגבוהה בספרד. ליתר דיוק, המחקר בוחן את האסטרטגיות הפדגוגיות בהן הם נוקטים בעודם מרכזים קמ"לים של מרצים להוראה. המחקר מונחה על ידי שאלות המחקר הבאות:

1. אילו תפקידים ומטלות ממלאים מובילי קהילה?
2. באילו אסטרטגיות נוקטים מובילי קהילה?
3. אילו אתגרים ניצבים בפני מובילי קהילה?

מבחינת ההליך המחקרי, בוצע מעקב אחר ארבעה מובילי קהילה של קמ"ל באוניברסיטאות בספרד. ראשית, הארבעה התבקשו למלא יומני רישום רפלקטיביים ולדווח על התקדמות הקהילה והפעילויות שנערכו. שנית, נותחו הדו"חות השנתיים שמובילי הקהילה התבקשו להפיק עבור ממוניהם. שלישית, נערכו עמם ריאיונות עומק.

מלוגיסטיקה ועד פיתוח מקצועי

תפקידו של מוביל הקהילה אינו חד-ממדי והוא מצריך התאמות פרטניות וקולקטיביות לצרכי הקהילה המיועדת. בפועל, מובילי הקהילה מתפקדים כספקים לוגיסטיים, רכזים ארגוניים, סייעים פדגוגיים ומנחים אישיים. בתוך כך, לאורך הזמן מתגמש ומתרחב תפקידם. בהתחלה, הם נוטים להתרכז במטלות יומיומיות, כמו תכנון פגישות, ניהול סדר היום, פיקוח אדוק על המתרחש בזמן המפגש וכינון קשרים אישיים עם המשתתפים. עם השנים, מצליחים מובילי הקהילה להציע פרמטרים נוספים ומעמיקים יותר, כגון הצגת חזון ארגוני ארוך-טווח, הנעת הצוות לחשיבה רפלקטיבית, הענקת משוב והאצלת סמכויות.

אסטרטגיות של מובילי קהילה

צוות המחקר זיהה ארבע אסטרטגיות מרכזיות בהן נוקטים מובילי קהילה:

1. עבודת צוות - מובילי הקהילה מסתמכים על אסטרטגיות שמטרתן לעודד עבודה קבוצתית, להעצים את הדינמיקה הקבוצתית, ליצור קהילה מגובשת ולהתוות רשתות עבודה. על מנת ליצור אווירה לימודית מיטבית, תקשורת בריאה והקשבה לאחר, משתדלים מובילי הקהילה לזהות את צרכי הקבוצה, לווסת את קצב ההתקדמות ולשמור על שיח פרודוקטיבי.
2. הפקת ידע - ישנם מובילי קהילה אשר מסתמכים על אסטרטגיה של הצגת, הבניית והפקת ידע. אסטרטגיה זו מכווינה את הקהילה לשימוש במקורות מידע, הרצאות, שאלונים וכלי מחקר. זאת, על מנת לחתור לתובנות ממשיות, לדון בהן, להעמיק את הידע הפדגוגי ולהפיק תובנות מוחשיות. אסטרטגיה זו מצריכה את מוביל הקהילה להתאים את החומרים לאתגרים איתם מתמודדים המשתתפים.
3. סימולציות - קמ"ל נחשבת ליעילה במיוחד כאשר היא מתייחסת לאתגרים עמם מרצים להוראה מתמודדים מדי יום. הבניית הידע נעשית באמצעות קישור ישיר ועקיף לשגרת העבודה היומיומית של המשתתפים, כאשר המשתתפים מתבקשים לחשוב על דרכים בהן ניתן יהיה לתרגם את הידע הנצבר בקהילה לשיטת עבודה מוסדרת. לצורך ההמחשה, המשתתפים דימו סיטואציות כיתתיות וטיפול בבעיות משמעת ובחנו שיטות חדשות להערכת תלמידים ולתכנון מערכי שיעור.
4. רפלקציה – הטקטיקה המוכרת ביותר לעורר קבוצה לחשיבה ביקורתית הינה שאילת שאלות. כאשר מורים בוחנים מחדש את שגרת עבודתם, נוצרת הזדמנות להרהר בתפיסות הפדגוגיות הקיימות, לבחון התרחשויות כיתתיות ממספר נקודות מבט ולחשוב על דרכי התמודדות חלופיות. כדי שהשאלות יהיו יעילות, עליהן להיות מאתגרות ומעמיקות מחד, אך לא להיתפס כאישיות, חטטניות או מאיימות מאידך.

אתגרים של מובילי קהילה

המגבלה המרכזית עליה דיווחו מובילי הקהילה היא מגבלת הזמן. כדי ליצור מכנה משותף קהילתי ולהיפתח לבחינה עצמית דרוש זמן. אולם, מרצים להוראה מלינים כי מוקצה להם מעט זמן להשתתפות בקמ"ל וכי הקמ"ל, למען האמת, ממוקם אצלם בתחתית סדר העדיפויות. מגבלה נוספת שנמצאה היא דימויו האישי-מקצועי של מובילי קהילה. בחלק מן המקרים, המשתתפים מביעים חדשנות מסוימת וטוענים שהוא מונע מתוך אינטרס מוסדי או מעורר במשתתפים תחושת אי-נוחות בשל ניסיונותיו לדלות מידע מקצועי-אישי ולייצר, לכאורה, עבודה נוספת.

רשימת המקורות

Avgitidou, S. (2009). Participation, roles and process in a collaborative action research project: A reflexive account of the facilitator. Educational Action Research, 17, 585–600

Huizinga, T., Handelzalts, A., Nieveen, N., & Voogt, J. M. (2014). Teacher involvement in curriculum design: Need for support to enhance teachers’ design expertise. Journal of Curriculum Studies, 46, 33–57

Nelson, T., & Slavit, D. (2008). Supported teacher collaborative inquiry. Teacher Education Quarterly, 35(1), 99–116