על חוסן בעתות משבר עם ד”ר רוני גז-לנגרמן
עם מלחמת חרבות ברזל ברקע, ד"ר ברק בר-זוהר מפודקאסט תו חינוך מבית היוצר של פורטל מס"ע ומרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת מבקש להבין: מהו חוסן אישי ומהו חוסן לאומי? כיצד ניתן להשתמש בחוסן בעתות משבר? האם וכיצד אפשר להקרין ביטחון ברגעים קשים? כיצד צריכים וצריכות מורים ומורות לנטוע חוסן בתלמידים? ואיך לנהל זוגיות וחיי משפחה בזמן מלחמה?
לשאלות האלו משיבה ד"ר רוני גז-לנגרמן מהמכללה האקדמית לחינוך קיי וממחזור ו' של תוכנית הפוסט-דוקטורט במכון מופ"ת. ד"ר גז-לנגרמן הינה מומחית בתקשורת בין-אישית, שיח אותנטי עם ילדים, התמודדות במצבי לחץ ומשבר ובניית חוסן אישי, הורי, משפחתי וחברתי. במהלך השיחה, היא מספקת מטאפורות מעניינות, מציגה דרכי התמודדות עם המצב ומציעה לנסות לשמור על אופטימיות ולדבוק בשגרה.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חוסן
להלן מוצגות, על קצה המזלג, שאלות ותשובות נבחרות מתוך השיחה:
שאלה: האם אפשר להקרין חוסן גם בעתות משבר או בזמן מלחמה?
תשובה: החוויה והעוצמה של מלחמת חרבות ברזל היא ייחודית וחסרת-תקדים במובנים מסוימים. לכן, אפילו הספרות המחקרית תתקשה להשיב לשאלה הזו. לתפיסתי, אפשר להרגיש פגועים, מזועזעים ובלתי יציבים ואפילו מותר להתפרק. לא תמיד חייבים להקרין חוסן. עם זאת, חשוב לזכור לחשוב בצורה אופטימית, לנסות לשאוב כוחות, להאמין בעצמנו וכך לייצר ולהקרין חוסן עבורנו ועבור הסובבים אותנו.
שאלה: מדוע אירועי משבר כמו מלחמה פוגעים בחוסן האישי והלאומי?
תשובה: מלחמה היא איום ממשי וקיומי על חיי האזרחים ובריאותם. ברגע שמישהו קם להורגך, ומממש את איומיו, אנו מפחדים ונפשנו מתערערת. זהו איום קיומי וסביבתי אשר עלול להחריב את השגרה ולשנות את עולמך. הכמות הבלתי נתפסת של הרוגים סביבנו מטלטלת אותנו ומייצרת חרדה קיומית ולנפש קשה לתפוס אירועים קיצוניים כאלו.
שאלה: איך כדאי להתמודד עם פחדים וחרדות שעולות בתקופת המלחמה?
תשובה: ארגוני הטרור שואפים לזרוע את הפחדים והחרדות האלו בדיוק, ולהתיש את החברה הישראלית. חשוב לתת לגיטימציה לתחושת הפחד, לעבד אותו, להקשיב לו – ללא ביקורת ושיפוטיות. ככל שנקשיב לילד או לתלמיד באופן אמפתי, נבין את מקורות הפחד שלו ונדע אם הם ריאליים או תלושים מהמציאות. ברגע שנוכל להצביע על הפחדים, אפשר וצריך יהיה צריך לחשוב על פתרונות פיזיים או פסיכולוגיים עבורם.
שאלה: האם מורה או מחנכת יכולה וצריכה להקרין חוסן בכיתה?
תשובה: בעשור האחרון, מוסדות הכשרה להוראה כוללים בתוכנית הלימודים את מושג החוסן. למשל, באמצעות מיינדפולנס, ביבליותרפיה, שיח חברתי-רגשי ועוד. למורה יש הזדמנות פז לשמש כמודל לחיקוי עבור תלמידים. המורים והמחנכים מוכרחים להבין שבכיתה הם לא רק מעבירים חומר, אלא משדרים מוכוונות חברתית-רגשית ומהווים מודל להתנהגות נכונה. על המורה לייצר קשרים אישיים המבוססים על אמון ולהתרכז גם בדברים הטובים. כלומר, לא רק להתקשר להורים לגבי בעיות, אלא גם כדי להחמיא ולציין לשבח.
שאלה: איך מנהלים יכולים להקרין חוסן בפני צוותי ההוראה?
תשובה: למנהיג יש תפקיד חשוב, בעיקר בעתות משבר. עליו להוביל את הדרך בצורה בטוחה, לטפח את תחושת האמון ההדדי מול המורות, להקשיב להן ולהקרין ביטחון. אם המורות ירגישו שהמנהל מעניק להן תשומת לב מלאה, הן ילכו אחריו באמונה שלמה, ויחושו שלמות בעומדן מול כיתתן.
שאלה: האם אפשר ליצור חוסן מפני רשתות חברתיות בזמן מלחמה?
תשובה: ברשתות החברתיות אין גבולות. יש שם דרמה ופחד אינסופיים. לכן, צריך להיזהר, להגביל את שעות המסך ולסנן את התכנים. גם אם הילד נחשף לתוכן קיצוני, לא לכעוס. אלא, לגלות הבנה ולנסות לשוחח, אחרת לא ישתפו אותנו שוב. בתוך שיחה כזו צריך להבהיר את ההבדל בין טוב לרע ובין מקובל למוגזם. גם בקרב מבוגרים, מומלץ לצמצם שיטוטים ומעורבויות אקטיביות ברשתות חברתיות מתוך חשש להיסחף למערבולות סוערות של תכנים דרמטיים, מחרידים וקיצוניים.