חוסן במערכת ההשכלה הגבוהה בעתות משבר

Kowler, S. M., Rubin, O., & Shpergel, S. (2023). Resilience in Higher Education in Times of Crisis. Journal of Higher Education Theory & Practice, 23, 4, 198-210

חוסן אנושי

לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, חוסן מהווה יכולת להתמודד עם איום, מצוקה, טראומה, טרגדיה או לחץ כבד. החוסן אינו נשען על תכונת אופי בודדת, אלא מורכב ממכלול של מאפיינים, כישורים והקשרים אנושיים. ככלל, נמצא קשר בין אנשים וארגונים עם חוסן לבין המשתנים הבאים:

1. תכונות אופי – למשל, אסרטיביות, מודעות עצמית, סתגלנות, פתיחות וכמיהה לקהילתיות;
2. משאבים פרסונליים – לרוב, אנשים עם חוסן מוקפים ברשת חברתית עוטפת, ניחנים במומחיות כזו או אחרת המאפשרת להם לנווט במים סוערים או בעלי ניסיון חיים עשיר ולעיתים קשה;
3. גישה לחיים – כישרון לשדר אופטימיות, לדבוק במטרה ולעמוד בלחץ, גם בזמנים קשים;
4. ויסות רגשות – יכולת להשקיט מחשבות שליליות ולהפעיל חשיבה חיובית;
5. מוטיבציה עצמית – באה לידי ביטוי במסוגלות-עצמית, נכונות לקבל משוב וכושר מנהיגות.

חוסן ומערכת ההשכלה הגבוהה

בעתות משבר, מרצים להוראה נדרשים לשנות את סגנון עבודתם ולהטמיע פרקטיקות עבודה חדשות ומותאמות. כדי להצליח בכך, עליהם למצוא את הדרכים להפיח מחדש מוטיבציה, בעצמם ובתלמידיהם, ולהסתמך על חוסנם המנטלי. מעבר למסוגלותם העצמית של המרצים, חוסנם תלוי גם בגורמים חיצוניים כמו מצבם המנטלי של הסטודנטים והעמיתים, תחושת הביטחון הכללי, מצב סביבת העבודה, איכות מתקני המוסד, דינמיקה פנים-מוסדית ותפקוד הדרג המנהלי.

מתודולוגיה

מחקר איכותני וכמותני דו-שלבי זה בודק:

1. למה זקוקים מרצים להוראה בעת משבר?
2. האם ועד כמה מוסדות אקדמיים מצליחים לספק להם את הצרכים הללו?

בשלב הראשון, נערכו ראיונות עומק חצי-מובנים עם 18 מרצים מ-10 מוסדות אקדמיים בישראל במהלך הגל הראשון של נגיף הקורונה. בשלב השני, צוות המחקר זיהה וגיבש מתוך הראיונות את ארבע הנקודות המרכזיות הבאות עליהן התבקשו המרצים לדרג, לפרט ולהרחיב בשאלון המשך:

1. צרכים אישיים;
2. אמון וביטחון אישי;
3. תחושת קהילתיות;
4. כבוד והערכה.

משבר בחינוך

מבחינת הצרכים האישיים של המרצים, לאורך הגל הראשון של משבר הקורונה הם הזדקקו לתמיכה טכנית ופדגוגית, תחושת אמון, ביטחון וקהילתיות, כבוד והערכה. בזמן שהתמיכה המקצועית והטכנולוגית ניתנה, היא התבססה על ניסוי וטעייה ועל יכולתו האישית של המרצה. בנוסף, למרות שדיווחו על חוסרי ביטחון, כבוד והערכה לאורך הדרך, המשתתפים סיפרו על תחושת קהילתיות מחבקת ונעימה לאורך המשבר.

בזמן שהמרצים ניסו לתפקד היטב ולסייע ככל יכולתם במהלך המשבר, לעיתים על בסיס התנדבותי החורג משגרת עבודתם, חלקם זכו לשבחים וחלקם חשו חוסר הערכה. מתברר כי משבר הקורונה הגביר את הצורך בהכרה בקרב מרצי מוסדות ההשכלה הגבוהה ולדיקנים, לרקטורים ולראשי המחלקות יש את הכוח לייצר אקלים אשר משבח הישגיות של מרצים, מטפח הערכה קולגיאלית ומקדם שיתופי פעולה פוריים.

דיון ומבט לעתיד

משבר בסדר-גודל דומה, או חמור יותר, ממשבר הקורונה עלול לפרוץ שוב, ועל מערכת ההשכלה הגבוהה להיות מוכנה ויכולה לו. משבר, מטבעו, נושא עמו הזדמנויות ואתגרים, אך גם חושף פגמים וליקויים. משבר הקורונה חשף מספר נקודות תורפה במערכות ההשכלה הגבוהה בעולם, ובכלל זה בישראל. כיום, ברור כי החברה זקוקה למערכת השכלה גבוהה גמישה ואיתנה שתאפשר למידה גם בעתות משבר או חוסר יציבות. בתוך כך, על המערכות להקרין חוסן באמצעות העצמת מרצים והכשרתם להיות מסוגלים ללמד בעידן של חוסר יציבות, מהמורות ומצוקות. זאת, על מנת לוודא שמערכת ההשכלה הגבוהה, על תלמידיה, שותפיה, מרציה ומנהליה, תמשיך לפעול, ואף לשגשג, אל מול המשברים הבאים.

ההתמודדות עם נגיף הקורונה יכולה לשמש כהזדמנות לבחון מחדש את החוסן, המוטיבציה וכושר ההסתגלות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בעומדה מול משברים עתידיים. המרצים, מצדם, צריכים להמשיך להתמקד במחקר, הוראה, שירותים מחלקתיים ומתן ציונים. אולם, לא פחות חשוב, כדי לייצר חוסן מוסדי, דרגי המדיניות והמנהלים מוכרחים להשקיע בטיפוח אנשי הסגל המקצועי, לציין לחיוב את הישגיהם, לדאוג לבריאותם הנפשית ולהבין שהם מייצגים את חוסנה של המערכת האקדמית.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר בחינוך