חינוך יסודי בזמן מלחמה: כיצד הפלישה הרוסית השפיעה על מורים אוקראינים ותהליכים לימודיים?
Velykodna, M., et al. (2023). Primary Education in Wartime: How the Russian Invasion Affected Ukrainian Teachers and the Educational Process in Kryvyi Rih. Romanian Journal for Multidimensional Education, 15(1), 285–309. https://doi/10.18662/rrem/15.1/697
מורים בעתות מלחמה
היכולת של בתי ספר יסודיים לספק חינוך עבור תלמידים בזמן מלחמה קשור במישרין לנכונות המורים להמשיך בתפקידם תחת לחץ מסיבי. אולם, תפקודם השוטף מושפע ממצבם האישי-משפחתי, חששותיהם, מסוגלותם העצמית, תחושת אחריותם, כושר עמידתם, מנהיגותם ואומץ-לבם. בעתות מלחמה, נוטים או נאלצים המורים לסטות מתוכנית הלימודים, לאלתר ולחשוב על דרכים חדשות ויוצאות-דופן לשמור על קשר עם תלמידים ולהוליכם בתלם.
במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, מורי בתי הספר היסודיים באוקראינה התבקשו להקרין חוסן וביטחון, להשגיח על התלמידים ולספק להם תמיכה פדגוגית, מקצועית ופסיכולוגית. זאת, תוך התמודדות עם חרדה אישית, שחיקה נפשית, חוסר ודאות, הפצצות אוויריות, הפגזות כלי מלחמה, סירנות, פליטים מהחזיתות ואובדן בנפש.
השפעת הפלישה הרוסית על הלימודים באוקראינה
למחרת היום בו פלשה רוסיה לאוקראינה ב-24.2.2022, והחלה להפציץ את עריה, מערכת החינוך בעיר קריבי ריה עברה למצב של למידה מרחוק למשך מספר ימים. בשלושה וחצי השבועות שלאחר מכן, הושהו הפעילויות החינוכיות לחלוטין ועובדי ההוראה והורי התלמידים נקראו לסייע להפוך את בתי הספר, ובעיקר את החלקים התת-קרקעיים שבהם, למקלטים זמניים או לקורת-גג חמה עבור מחוסרי בית, משפחות, פליטים ופצועים. בבית הספר, נאספו תרופות, מזון ומים ונשלח ציוד לחזיתות.
רק כחודש לאחר הפלישה, חזרה מערכת החינוך לספק הוראה מרחוק שהחלה מדי בוקר בשעה 9:30, ולמשך שעות ספורות, וכללה הקדשת שעה לשיח על המתרחש. המורים התבקשו להימנע מלדבר על נושאים טעונים או להראות תמונות קשות, להתמקד בפן האישי-רגשי-חברתי ולהקרין שלווה וביטחון. לאחר כשבועיים, הושבו התלמידים ללמידה פרונטלית בבית הספר. הם תרגלו ירידה למקלטים ובמקרה של אזעקת-אמת פעלו לפי ההנחיות ושבו לכיתתם כרגיל להמשך השגרה הלימודית.
מתודולוגיה
מתוך שאיפה להבין כיצד מלחמה עתידה להשפיע על מורי יסודי ועל תהליכים פדגוגיים, 495 מורי בתי ספר יסודיים בעיר קריבי ריה, אוקראינה, השיבו לשאלון מקוון במאי 2022 (שלושה חודשים לתוך הפלישה הרוסית). השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות ובחן את ההיבטים הבאים:
- רקע אישי, דמוגרפי ומקצועי;
- מצב משפחתי;
- התנהגות תלמידים;
- השפעת המלחמה על שגרת הלימודים;
- הערכה עצמית של תפקוד במצב מלחמה;
- לחצים פסיכולוגיים;
- תחושת שחיקה;
- חוסן;
- פוסט-טראומה.
ממצאים ומסקנות
הפלישה הרוסית טלטלה את מערכת החינוך היסודית באוקראינה וחיבלה לגמרי בסדר היום. השינויים באו לידי ביטוי במעבר כפוי להוראה מרחוק, פגיעה בלוח הזמנים, מחסור באנשי צוות, עומס עבודה וניתוק חברתי-קולגיאלי. עוד נמצא שבשל השחיקה, המתח והחמלה, כשני-שליש מהמורים החלו להעריך הישגי תלמידים באופן סלחני ביותר.
בשונה ממשבר הקורונה, גם אז עברה המערכת להוראה מרחוק, הפחד מהמציאות המזוויעה שבחוץ היה גדול בהרבה ומשתק וחלה האטה בקצב העבודה ובתפקוד השוטף של המורים. זאת, בנוסף לקשיי התחברות של הורים ותלמידים, נתק מוחלט עם מקצת התלמידים, מחסור בחללי למידה שקטים, אזעקות חוזרות ונשנות וקשיי ריכוז.
כדי להתמודד עם חסמים פסיכולוגיים ורגשיים, התבקשו המורים לעקוב אחר מצבם הנפשי של התלמידים, לבצע התערבויות חברתיות, לשלב משחקי חברה ולנהל דיונים פתוחים. כל אלו, הצריכו הכנת מערכי שיעור חדשים ויצרו עומס עבודה. כפועל יוצא מכך, המורים חשו מועקה, שחיקה ומתח, בעוד שהתלמידים ראו בבית הספר מקום מבטחים (ולא מוסד לשם השכלה).
למעשה, המורים עצמם נאלצו להתמודד עם אובדן, יגון, חוסר-אונים ופוסט-טראומה כתגובה לקשיים אישיים, היעלמות של חלק מתלמידי הכיתה מבלי לדעת אם נמלטו או נהרגו וקבלת תלמידים חדשים שמשפחתם נקטלה בחזית. אולם, שגרת העבודה הבית ספרית, רחשי פטריוטיות ותקוותם לשרוד את הפלישה לא הותירו זמן להתאבל או להתפרק.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר בחינוך