גישה רפלקטיבית ללימוד תחקיר פרקטיקום עם השלכות עבור מרצים להוראה וחינוך

Minott, M. (2021). A Case for a Reflective Approach to Teaching “Practicum Debriefing” with Implications for Teacher Educators and Education. Teacher Education Advancement Network Journal, 13(1), 71–85

עיקרי הדברים:

● גם הניסיון המקצועי הצנוע של סטודנטים להוראה בשלב הפרקטיקום יכול להוות כר פורה לשיפור ההוראה העתידית ולפיתוח הזהות המקצועית

● לרגשות אישיים של מתמחים בהוראה יש קשר ישיר לאיכות ההוראה, ולכן חשוב לבחון באופן רפלקטיבי את התחושות העולות בהתאם להתרחשויות הכיתתיות והבית ספריות

● רצוי להנחות פרחי הוראה לחשוב באופן ביקורתי על עבודתם, להעז ולקחת סיכונים, להתנסות באסטרטגיות הוראה חדשות ולתור אחר דרכים חדשות ואוטונומיות ללמידה לאורך הקריירה

● במקום להמתין ליציאה לסדנאות פיתוח מקצועי, כדאי לשתף עמיתים באתגרים כיתתיים, לבקש מהם עצה וללמוד מהם כיצד להתמודד עם סיטואציות דומות

● בעת קבלת משוב ממרצה, מורה-מנחה או מדריך, מומלץ להאזין בנפש חפצה ולגלות פתיחות ומוכנות לבצע שינויים בסגנון ההוראה

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא התמחות מקצועית

מבוא

ב-30 השנה האחרונות, מקצוע ההוראה חובק ומטפח את הרעיון של המורה כחוקר את עבודתו שלו וכמי שמסוגל לשמש כמפתח המקצועי הטוב ביותר עבורו. בהתחשב בכך, מורים מעוּדדים לבחון את שגרת העבודה שלהם, לחשוב על דרכים אוטונומיות לשפרה ולשדרגה ואף לקחת חלק במחקרי פעולה בחינוך. במקביל, מוסדות ההכשרה להוראה, שתומכים במיצוב המורה כשחקן רפלקטיבי ואוטונומי בשדה, צריכים להציע חוויות למידה אשר מחדדות את הכישורים הרפלקטיביים של האינדיבידואל.

טיפוח מיומנויות רפלקטיביות בקרב מתכשרים צריך לנוע בשלושה מישורים מרכזיים:

1. לעורר סטודנטים להוראה לחשיבה עצמאית וחדשנית;
2. לטפח את ההסתמכות על כושר האינטואיציה שלהם;
3. לספק הזדמנויות להציג, לבחון, לדון ולשדרג את הערכים האישיים והנורמות הפדגוגיות והמקצועיות.

לגישה הרפלקטיבית פוטנציאל לייעל את המערכת הבית ספרית העתידית ברמה הפרטנית והכללית. שכן, זו מאפשרת למורי העתיד לגבש גישות פדגוגיות יצירתיות וחדשניות, והתמודדות ביעילות וביצירתיות עם קשיים ואתגרים קיימים ועתידיים. בנוסף, גישה זו מסייעת למורים להבין את עצמם טוב יותר, ללמוד להשתפר בכוחות עצמם, להשחיז את מיומנויות ההוראה, לפתח מיומנויות אוטונומיות ומוכוונות-עצמית ולפתח הרגל בריא של למידה לאורך החיים, בבחינת כל יום לומדים משהו חדש (Minott, 2015).

מהי הגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום?

הגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום (reflective approach to teaching practicum debriefing) מתבססת על למידה תוך-כדי-תנועה וניזונה מסבבים של תחקורים מונחים שמתבצעים לאחר פעולת ההוראה עצמה, בסיום יום, שבוע או חודש הלימודים. התחקור אינו מסתפק בשאילת שאלות בנושא טכניקת ההוראה או התנהגות התלמידים. אלא, מביט עמוק פנימה ודן במטרות, בערכים, בהשקפות ובהנחות המוצא של המורה, החומר הנלמד, המקצוע ופילוסופיית ההוראה.

יישום הגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום אינו יכול להתרחש ללא הנחיה, ולפני כן חשוב להבין ולהגדיר: מהי הוראה רפלקטיבית? כיצד ניתן להנחות הוראה רפלקטיבית? למעשה, אם מורה אינו מהרהר בערכיו, בשיטותיו ובמטרותיו, ואינו מסוגל לבקרן כרואה מבחוץ, אזי שהוא יתקשה להשתפר לאורך הדרך. למעשה, הוראה רפלקטיבית מיטבית מתרחשת כאשר המורה מורגל לבחון את סגנון הוראתו שלו באופן שוטף, תמידי, מתמשך והדרגתי. בהקשר זה, חשוב להבהיר כי בכל אדם תבוני מצויה היכולת לחשוב באופן ביקורתי ולהשתנות בהתאם לנסיבות (Fowler, 2015).

חשיבה ביקורתית בקרב סטודנטים להוראה

חשיבה ביקורתית בחינוך מוגדרת כתהליך של ניתוח, פרשנות והערכה אקטיבית של מידע או תוצר מסוים ויציקתו לכדי סיכום דברים שיפוטי, לוגי ומנומק. הפעלה ויישום של חשיבה ביקורתית, וחתירה למסקנות, מצריכים מהמתכשר לערער על הנחות קיימות, לבחון אותן לאור ראיות קיימות ולשקול מספר נקודות מבט. סטודנטים להוראה ומורים הניחנים בחשיבה ביקורתית מסוגלים לעבד מידע באופן מחושב, לגלות פתיחות אופקים ובהירות מחשבה ולהסתכל מתוך נקודות מבט נוספות ואף מנוגדות. בשדה ההוראה, חשיבה ביקורתית מצריכה יצר של סקרנות, נכונות לאתגר עצמי, רצון להתפתח ומחויבות לרעיון של למידה לאורך החיים (Halpern, 2014).

מתודולוגיה

מטרתו של מחקר זה היתה להעריך ולבחון יעילות ואתגרים של הגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום. לשם כך, בוצעו ריאיונות עומק פנים-מול-פנים עם שלושה סטודנטים להוראה מדרום-מערב לונדון אשר נמצאים בסיום הפרקטיקום, שלווה בתהליך תחקור רפלקטיבי מטעם המוסד המכשיר. במקביל, התבקשו המשתתפים להשיב על שאלונים שכללו שאלות פתוחות ומשימות איור.

רפלקציה ותשאול

שלוש שאלות עומדות בליבו של מחקר זה, והן מהוות בסיס לדיון בחקר הפרקטיקה ובלמידה לאורך החיים מול המתכשרים. שלוש השאלות הרפלקטיביות הללו שימשו כפתיח לדיאלוג, והורחבו לתתי שאלות, בהתאם לתשובות המשתתפים:

1. מה למדת על הוראה במהלך הפרקטיקום?
2. האם ועד כמה הפרקטיקום הוביל לשינוי בערכים, בהנחות ובציפיות שלך מהוראה?
3. מה למדת על עצמך כמורה?

השאלות האלו עודדו את הסטודנטים להסתכל כצופה מן הצד, ובד בבד לנתח את הדברים מנקודת מבטם האישית.

יתרונות הגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום

במחקר זוהו שלושה יתרונות מרכזיים לשימוש ויישום של גישה רפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום:

1. גישה זו מעודדת חשיבה ביקורתית, משום שהשאלות המוצגות מאלצות את המתכשרים להביט עמוק אל תוך עצמם, ומקנות להם, בעקיפין ולהמשך הדרך, כישורי חשיבה ביקורתית-רפלקטיבית.
2. גישה זו נוטעת במתכשרים כושר מוכוונות-עצמית ומסייעת להם, בהמשך הקריירה, לפתח מנגנון קבלת החלטות אוטונומי, מושכל וגמיש.
3. על אף הנטייה האנושית והטבעית להפנים את הדברים לאחר המעשה ולהמשיך הלאה, הגישה הרפלקטיבית מעודדת את המתכשרים לעבד מידע לעומק, להרהר בו ולשתף. כפועל עקיף, מסייעת להם הגישה הרפלקטיבית להבין את עצמם, את דרכי חשיבתם ואת שיטות העבודה הנכונות ביותר עבורם בשלב זה של הקריירה.

אתגרי הגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום

במקרים רבים, סטודנטים להוראה אינם ששים להיחשף ולשתף, בטח ובטח בהקשר לקשיים האישיים ולחסמים הרגשיים שהם חווים. מכאן, שתהליך הרפלקציה אינו בהכרח טבעי, ולעיתים הוא אף נחווה על ידי המתכשרים ככפוי ומאולץ. כפתרון לכך, רצוי להבטיח לסטודנטים שמה שנאמר במהלך התחקיר הרפלקטיבי "נשאר בחדר". זאת ועוד, עם סיום התחקיר יש לאפשר להם לקרוא את התמלול, או לצפות בהקלטה, ולתת להם חופש לערוך מחדש או למחוק קטעים שאינם לרוחם.

השלכות ומסקנות

על אף אתגרים מסוימים אשר טמונים ביישום הגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום, מרצים להוראה, מורים-חונכים ומורים ותיקים יכולים להסתמך על גישה זו, ועל שלוש השאלות המוזכרות לעיל, ככלי המטפח חשיבה רפלקטיבית בקרב סטודנטים להוראה. מבחינה טכנית, אפשר להשתמש בדיוק באותן שלוש שאלות, להתאימן לאקלים הכיתתי או הבית ספרי, להוסיף להן או לשנותן.

בגישה הרפלקטיבית לתחקור הוראת פרקטיקום טמונה גם הזדמנות חשובה למִדּוּל (modeling). לשון אחרת, במהלך התואר הראשון בחינוך צריכים המרצים לשאוף להציג בפני הסטודנטים את הגישות, הערכים, הסטנדרטים וההתנהגויות הרצויות. התחקיר הרפלקטיבי מספק למרצה או לחונך במה להדגים כיצד יכלו הדברים להיעשות אחרת. לבסוף, הגישה הרפלקטיבית אינה מיושמת ומיועדת אך ורק לצורכי פרקטיקום. אלא, בכוחה לשמש ככלי הערכה למרצה בסיומה של הרצאה, יחידת לימוד או קורס.  

רשימת המקורות

Fowler, B. (2015). Critical thinking. Longview Community College

Halpern, D. F. (2014). Thought and knowledge: An introduction to critical thinking (5^th Edition). New York: Psychology Press

Minott, M.A. (2015). ‘Encouraging Secondary Students’ Deep Reflection-on-learning: a case for a Reflective Approach to Student Learning Evaluation’, Reflective Practice: International and Multidisciplinary Perspective, 16(4), pp. 487– 496