על ליווי תלמידים שחוו אובדן עם ד"ר ריבי פריי-לנדאו

נכון למרץ 2024, מלחמת חרבות ברזל גובה מספר בלתי נתפס של כ-1,450 נרצחים והרוגים, מטובי בניה ובנותיה של החברה הישראלית. הווה אומר, מדי יום דופק השכול על דלתן של עוד ועוד משפחות ואיתו הבשורה הנוראה מכל. על רקע זה, הריאיון שלהלן, שנערך בפודקאסט תו חינוך, עוסק בליווי מיטבי של תלמידים שחוו אובדן על ידי מורים, מחנכים, יועצים חינוכיים ומנהלים ומציג מדריך להתנהלות רצויה ברגעים הקשים האלו.

ד"ר ריבי פריי-לנדאו מהמכללה האקדמית אחווה היא עמיתת מחזור ה' של תוכנית הפוסט דוקטורט במכון מופ"ת. לד"ר פריי-לנדאו דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית-שיקומית מאוניברסיטת בר אילן ותחומי מחקרה כוללים חקר אובדן ושכול בפרספקטיבה רב תרבותית, למידה חברתית-רגשית ושיקום ילדים. לא פחות חשוב, ד"ר פריי-לנדאו מכהנת כראש מעבדה לחקר אובדן, דחק וחוסן במבט רב-תרבותי, ובעשותה כן גיבשה מדריך לתמיכה בתלמידים שחוו אובדן. מראיין – ד"ר ברק בר-זוהר.

לריאיון המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר בחינוך

מהי השכיחות של אובדן אדם קרוב בקרב ילדים עד גיל 18?

אנשים חושבים שאין הרבה. אבל, השכיחות של אובדן ושכול בילדות  גדולה מהמצופה. ברחבי העולם, מדובר על 1 מתוך 12 ילדים שאיבד בן משפחה קרוב. במהלך הקורונה 1.5 מיליון ילדים איבדו דמות מטפלת, ועכשיו במלחמת "חרבות ברזל" ישנם ילדים שאיבדו מספר בני משפחה ביום אחד. אלו מספרים כמעט חסרי-תקדים במדינת ישראל. לדוגמה, בימים הראשונים של המלחמה, 21 ילדים איבדו שני הורים ו-96 איבדו הורה אחד. וזה בלי להזכיר ילדים שאיבדו חברים, אחים, דודים או סבים או סבתות.

מהן ההשלכות של אובדן הורה, אח או אחות לפני גיל 18?

הספרות המחקרית מראה כי במידה שהאובדן לא מקבל מענה רגשי-חברתי, עלולות להופיע השפעות התפתחותיות, בריאותיות, רגשיות, חברתיות ואקדמיות רציניות. האובדן מותיר קשת רחבה של השפעות עמוקות ביותר שעלולות להוביל, במקרים החמורים ביותר, להתמכרויות, דיכאונות, הזנחה, שיברון-לב ואובדנות. הבעיה היא שבמקרים רבים הילדים לא מקבלים את התמיכה והליווי הדרוש.

מהו תפקידו של בית הספר בליווי תלמיד שחווה אובדן?

מקובל לראות בבית הספר בית שני של הילד. בית הספר יכול להיות עוגן של יציבות בתקופה כזו ומסגרת תומכת, ממש מרחב להענקת טיפול רגשי ראשוני. בדרך כלל, המשפחה שרויה באבל עמוק ולא תמיד התא המשפחתי יכול לתפקד היטב. למשל, במקרה שהורה נפטר, וההורה השני כואב את אובדן בן או בת הזוג ונותר לבדו. כדאי, אם כך, שהילד ימשיך להיות מעורב בעשייה ובלמידה הבית ספרית והמורה צריכה להעניק קשב-רב לתלמיד, להשתדל לזהות התנהגויות חריגות, במידה שיש כאלו, ולשוחח עם חבריו ולהדריכם.

האם אפשר להתגבר על אובדן של אדם קרוב?

לא רק שאפשר להתגבר, אפשר גם לצמוח מתוך האבל. בסופו של דבר, יש בתוכנו תעצומות נפש, חוסן מנטלי וכושר התמודדות. רוב הילדים מצליחים להתמודד ולצאת מהמשבר בעזרת הכוחות הפנימיים. יש מושג שנקרא צמיחה פוסט-טראומטית (Post traumatic growth) המאפשרת לנו לצמוח ולהיבנות מחדש מתוך האובדן. אבל, זה שיש לילדים כוחות פנימיים, לא פותר את בית הספר מהאחריות של להעניק ליווי, תמיכה ומעטפת רגשית-חברתית מקצועית.