משחקים בגן הילדים בזמן המלחמה באוקראינה מנקודת מבטה של הגננת

Gura, T., & Roma, O. (2023). Children’s Play during Wartime in Ukraine from the Preschool Teacher’s Perspective. Science-Rise: Pedagogical Education, 52(1), 17–22. https://10.15587/2519-4984.2023.275023

מטרתו של מאמר זה היא לזהות דפוסים ושינויים בפעילויות המשחקיות בגני ילדים באוקראינה במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה. צוות המחקר שם דגש על התנהגות הילדים, התכנים המשחקיים, משחקי התפקידים, השימוש בצעצועים והתיאורים המילוליים והחזותיים. זאת, על מנת להצביע על האילוצים והצרכים החברתיים-רגשיים והפדגוגיים של גננות וסייעות בזמן מלחמה.

בחודשי נובמבר-דצמבר, 2022, תשעה חודשים מפתיחת המלחמה, נשלח שאלון ל-56 גננות בשני אזורים מרוחקים זה מזה באוקראינה בהם מתנהלת לחימה בעצימות נבדלת:

1. זאפוריז'יה – אזור בו מתנהלת לחימה נוקשה ומתמשכת ופלישה רוסית חלקית. באזור זה פונו המוני תושבים, הוחרבו עשרות מוסדות חינוך, הושבתו מאות בתי ספר וצומצמו משמעותית שירותים ציבוריים;
2. אודסה – באזור זה, נפגעו מאות תשתיות אזרחיות כתוצאה מהפצצות ונקלטו אלפי פליטים, אך הוא נחשב למעט יותר בטוח ועורפי מזאפוריז'יה.

השפעות המלחמה על הגיל הרך

91% הגננות מאמינות בלב שלם כי המשחקים בגן הילדים השתנו משמעותית מאז פרצה המלחמה, כאשר בזאפוריז'יה מדובר על 100% מן הגננות ובאודסה על כ-82%. לפיהן, הבנים מרבים בפעילויות המרמזות על מעורבות צבאית או ביטחונית (חיילים, שוטרים, כבאים, רופאים, פרמדיקים, מחלצים, פרטיזנים וכולי) והשיח בנושא מוות חדר אל תוככי הגן. למשל, כאשר נמצא פגר של חיה ומבוצע פינוי או אחד הילדים מעמיד פני מת והאחרים מטפלים בו.

לא זו בלבד, הילדים החלו להמציא תרחישים המדמים הגשת סיוע לחזית, ייצור ציוד וכלי נשק לצבא, שיגור טילים, נסיעה בטנקים, שילוח רחפנים וחפירת בונקרים. זאת ועוד, הילדים נצפו משתתפים במשחקים דמיוניים שמדמים את התרחישים הבאים: הגנה על שטח, התפנות למרחב מוגן עם הישמע אזעקה, השמעת קולות של אזעקה מדומה, מתן מחסה למפונים, סילוק חפצים חשודים ונפלים, צילום ציוד של האויב ואפילו פדיון שבויים וזיהוי גופות. חשוב להדגיש כי הילדים לא הסתכלו בהכרח על התכנים כנוראיים, מחרידים או מפחידים ביסודם. אלא, כאלמנטים משחקיים הכוללים גיבורים, משימות ומטרות-על.

השפעות נוספות ומדאיגות שזוהו על ידי הגננות הן:

1. דימוי צעצועים וחפצים לכלי נשק;
2. הילדים הפכו להיות אלימים ואכזריים יותר ואימצו דפוסי התנהגות מבוססי-מלחמה מעולם המבוגרים. לדוגמה, התגוננות-יתר, קיצוניות והאשמת האחר;
3. הידבקות-יתר למסכים;
4. העדפה לשחק לבד ובשקט;
5. כמיהה לתשומת-לב ממבוגרים;
6. החצנת רגשות בזמן משחק (כעס, זעם, חרדה, פחד, עצב וכאב);
7. רצון עז לבטא רגשות דרך פעילויות יצירתיות, כמו ציור, ריקוד או שירה, בעיקר בקרב בנות;  

מלחמות, גננות, ילדים ומבט לעתיד

המלחמה באוקראינה אינה נותרת סמויה מעיניהם ולבם של הילדים. להיפך, היא מחלחלת עמוק אל תוך תודעתם. המלחמה ניכרת בפעולות המשחקיות של הילדים והם חשים שעליהם למלא תפקיד אחר במציאות החדשה. כניסת הילדים לתודעת מלחמה מעוצבת במידה רבה גם על ידי מינם, עצימות המלחמה באזור ותגובות הוריהם וסביבתם למצב.

על אף הממצאים המטלטלים שהוצגו לעיל, לא כדאי לאסור על הילדים לערוך משחקים-מבוססי-מלחמה (בהנחה שהמשחקים אינם אלימים). שכן, אלו מאפשרים להם להסתגל למצב, להפיג לחצים ולהתאושש מבחינה מנטלית ופסיכולוגית. עם זאת, על הגננות והסייעות לוודא כי המשחקים אינם גולשים לאלימות או לפנאטיות, ובמקרה הצורך לשוחח פרטנית עם הילד ולעדכן את הוריו.

הגננות סבורות כי הן אינן מחזיקות בידע התיאורטי והפרקטי הדרוש לחינוך ילדים רכים בעתות מלחמה. לכן, הן קוראות לקיומה של סדנה מקצועית או קורס אקדמי בנושא ומלינות על כך שמערכת החינוך לא הכשירה אותן להתנהלות בסיטואציה מלחמתית מראש. חלקן אף נמצאות בחרדה בעצמן או מושפעות מהמלחמה באופן ישיר. על כן, ברור כי בשלה העת לבצע מחקרים נוספים ולגבש מערכי שיעור ותוכניות לימודים בנושא פדגוגיה של עתות מלחמה בגיל הרך. זאת, על מנת לדעת כיצד מוטב לתווך לילדים את המצב באופן שתואם להשקפתם, לעבוד בשיתוף פעולה עם הורי התלמידים ולהמשיך במלאכת החינוך אל מול סיטואציות אנושיות מאתגרות וקשות ביותר.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר בחינוך