פדגוגיה רלוונטית תרבות במערכת החינוך היסודית, העל-יסודית ובהכשרה להוראה

מאת: ברק בר-זוהר , ליאת יוספסברג בן-יהושע

מילות מפתח: הוראה רב-תרבותית למידה רב תרבותית סביבה רב תרבותית פדגוגיה רלוונטית תרבות רב-תרבותיות

בר-זוהר, ב' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2023). פדגוגיה רלוונטית תרבות במערכת החינוך היסודית, העל-יסודית ובהכשרה להוראה. מכון מופ"ת

עיקרי הדברים:

פדגוגיה רלוונטית תרבות נחשבת לגישה ממוקדת-תלמיד ומטרתה להעצים ולהכיל את תלמידי אוכלוסיות מיעוט, להכיר בתרבותם ולהתייחס לצורכיהם בתוכנית הלימודים.
פדגוגיה רלוונטית תרבות מייחסת חשיבות רבה לרקע ההיסטורי, הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותן, הכלתן והיטמעותן של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך
ראשי מחלקות וקובעי מדיניות במכללות ובאוניברסיטאות יכולים וצריכים לפקח דרך קבע על ההיבטים התרבותיים ברחבי הקמפוס ובכיתות, ולוודא כי המרצים והמתכשרים מודעים להשפעת התרבות על הלמידה
בשלב ההתנסות המעשית אפשר לשלוח את המורים להתנסות מול אוכלוסיות מגוונות, ולא הומוגניות. התנסויות מסוג זה עשויות לחדד את המודעות הרב-תרבותית שלהם ולהעניק להם ניסיון רב-ערך

פדגוגיה רלוונטית תרבות (פר"ת) מייחסת חשיבות רבה לרקע ההיסטורי, הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותן, הכלתן והיטמעותן של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך.

פר"ת יכולה לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים בבתי הספר:

בחירת תוכניות הלימודים וספרי הלימוד;
שפת ההוראה;
זהותו של הצוות הכותב ועורך את תוכנית הלימודים;
ייצוג האוכלוסיות החיות במדינה, תוך התייחסות לתת-תרבויות מודרניות מול מסורתיות, צעירים ומול מבוגרים ונשים מול גברים. כל אלה תוך כדי ניסיון להימנע מבחירת ייצוגים סטראוטיפיים או מיושנים;
בחירה וברירה של המקורות ההיסטוריים של הטקסטים הנבחרים;
שימוש בתמונות ובאיורים;
שמות הדמויות המוצגות;
ייצוגים של תרבויות באמצעים שונים: ביגוד, מאכלים, צורת חיים ועוד;
גיוון חדר המורים באמצעות ייצוג של מורים ומורות מאוכלוסיות שונות;
היכרות עם סביבות למידה מגוונת, כולל סיורים במרחבים של תרבויות שונות.

בשלב ההתנסות המעשית אפשר לשלוח את המורים להתנסות מול אוכלוסיות מגוונות, ולא הומוגניות. התנסויות מסוג זה עשויות לחדד את המודעות הרב-תרבותית שלהם ולהעניק להם ניסיון רב-ערך.

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על פדגוגיה רלוונטית תרבות

פדגוגיה רלוונטית תרבות: הגדרה

פדגוגיה רלוונטית תרבות (פר"ת) היא גישה פדגוגית-חינוכית המתאימה בעיקר לחברות שבהן כמה ישויות דתיות, אתניות, מגזריות, לאומיות או פוליטיות. פר"ת נחשבת לגישה ממוקדת-תלמיד ומטרתה להעצים ולהכיל את תלמידי אוכלוסיות מיעוט, להכיר בתרבותם ולהתייחס לצורכיהם בתוכנית הלימודים.

פר"ת מייחסת חשיבות רבה לרקע ההיסטורי, הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותן, הכלתן והיטמעותן של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך (Idrus et al., 2023). בתהליך ההיטמעות של מגזר בחברה קולטת אפשר לזהות שני רבדים בסיסיים: האחד, שימור התרבות, כלומר מידת ההערכה שאנשים מקבוצת המיעוט רוחשים לזהות החברתית-תרבותית שלהם עצמם ומידת הרצון שלהם לשמר אותה. האחר, מגע-שיתוף, קרי, מידת ההערכה שהפרטים מקבוצת המיעוט רוחשים לאנשי קבוצת הרוב, מידת הרצון שלהם במגע עימם ומידת העניין שלהם להשתתף בחיי היום-יום של החברה הכללית (קלעג'י ובראון-לבינסון, 2017).

פר"ת מבוססת על שלושה עקרונות:

1. סקרנות: התלמידים צריכים לפתח מיומנויות אינטלקטואליות, להרגיש מוצלחים, לרצות ללמוד ולחתור להישגיות;

2. זהות: התלמידים אינם צריכים להצניע את זהותם או שייכותם הגזעית, האתנית, הקהילתית, הדתית או הלאומית, ועל המורים להכיר בתרבותם ולכבדה;

3. מודעות: הגברת המודעות והחשיבה הביקורתית של התלמידים והמורים כלפי המציאות הסוציו-פוליטית וכלפי הערכים והנורמות החברתיים והתרבותיים (Freire, 2018; Ladson‐Billings, 2014).

לצד פר"ת יש בבתי הספר גישות מרכזיות מקבילות וחלופיות, אשר דומות לה במהותן ובעיקרן, אך חלקן מפותחות יותר או מתייחסות להיבטים ספציפיים, בעבודתו של המורה:

1. הוראה קשובה לתרבות (culturally responsive teaching): הוראה קשובה לתרבות מצריכה, בראש ובראשונה, להכיר בנקודת הפתיחה המוחלשת, לכאורה, של תלמידי אוכלוסיות המיעוט. על כן המורים צריכים להתוודע לתפיסותיהם שלהם, להבין ולדעת איזו השפעה יש לאידאולוגיות המושפעות מתרבות על למידה והוראה בכיתה.

2. פדגוגיה משמרת תרבות (culturally sustaining pedagogy): פדגוגיה משמרת תרבות צריכה לעודד תלמידים להשתמש בשפתם ואף להדגיש את זהותם החברתית וייחודם התרבותי בכיתה ובבית הספר. בדרך זו התלמידים מפיקים תועלת מהערכים ומהנורמות שלהם, ובד בבד משמרים את ייחודם, מגינים על תרבותם ואף מפיצים אותה. כך, מבחינה תאורטית, בית הספר יכול להוות מעין חממה רב-תרבותית (Ladson‐Billings, 2014; Paris, 2012).

פר"ת מעודדת את המורים לחשוב על רב-גוניות וריבוי קולות ועל העצמת הקהילה בכללותה באמצעים אלה:

1. הבנת רמת המסוגלות של התלמידים;

2. פיתוח אוריינות רב-תרבותית;

3. מאמץ לגישור בין ביתו וקהילתו של התלמיד לבין הסביבה הבית-ספרית;

4. הטמעת מודעות סוציו-פוליטית בקרב תלמידים ומורים.

בעיות ואתגרים בקידום ובהטמעה של פדגוגיה רלוונטית תרבות

מוסדות חינוך רבים ברחבי העולם, בעיקר במדינות מערביות, מביעים עניין בפר"ת כתשתית פדגוגית מנחה. אולם יישומה בפועל של הפר"ת טומן בחובו מספר לא מבוטל של לבטים, סוגיות, מגבלות וחסמים. עם אלה נמנים, בין היתר, חוסר בידע תאורטי, קושי ליישם את הידע התאורטי הרלוונטי בשיעור, חוסר רצון להתמודד בכיתה עם סוגיות כמו גזענות או קונפליקט פוליטי, ונטייה לראות את התלמידים כאינדיבידואלים ולא כחברים בחברה או בקהילה מסוימת, הפועלים קודם כול לאור ערכיה ומנהגיה (Cochran-Smith & Lytle, 2015). מה גם שיש המבקרים את הפר"ת בטענה שהיא מעודדת אנכרוניזם, מתדלקת ומלבה קונפליקטים חברתיים, פוגעת בערכים מסורתיים, ובוחרת בנקודת מבט מסוימת אשר מקבעת את הסטטוס (Reynolds, 2019). אתגר נוסף של פר"ת הוא הסיכון שתעודד בדלנות, שימור ערכים מיושנים, ובכלל זה, למשל, יחס מפלה לנשים (Austin et al., 2019).

הבדלים אתניים, חברתיים, תרבותיים או לשוניים בין המורה לבין תלמידיו עלולים לעורר קשיים בכינון מערכות יחסים פדגוגיות וחינוכיות מפרות ויעילות בין בית הספר, ההורים והקהילה. שכן הוריהם של התלמידים בני אוכלוסיות המיעוט עלולים להרגיש מודרים, משניים או שוליים בחשיבותם, זאת בעיקר במקרה שילדיהם מתקשים בלימודים או מאבדים עניין בבית הספר ובלמידה (Kayser et al., 2021). השונות התרבותית בין המורים לבין התלמידים, או בין התלמידים לבין עצמם, מצביעה על כך שחשוב לפתח וליישם כמה דרכי חשיבה ופתרונות אפשריים וחלופיים כדי לתמוך בהם. כל תלמיד ומורה חווה אירועים באופן ייחודי, ומצריך התייחסות חברתית ותרבותית שונה ורגישה מפני שהוא בעל כמה זהויות נבדלות (Zadok-Boneh, 2022).

המלצות למוסדות ולמחלקות הכשרה להוראה ברוח פר"ת

הכללת ההיכרות עם "האחר" בתוכנית הלימודים של מערכת ההכשרה להוראה היא חשובה במיוחד לבניית אמפתיה ולהכרה באוכולוסיות מיעוט מבחינה תרבותית, לשונית או לאומית. לעיתים מערכות ממשלתיות אינן יכולות לפתור בעיות וחסמים פנים-כיתתיים, פרטניים או אישיים, ולכן המימוש של פר"ת מוטל על המורים (Wrench et al., 2022).

חשוב מאוד שמרצים להוראה יאתגרו את עצמם ואת תלמידיהם (שהם מורי העתיד) לפתח מודעות תרבותית ולקדם פר"ת, לאור גידול האוכלוסייה, השינויים הדמוגרפיים, הרב-גוניות של אוכלוסיות הלומדים בבתי הספר והמחסור במורים. אפשר לעשות את כל אלה בכמה דרכים עיקריות:

1. חשיבה ביקורתית: ניתוח רפלקטיבי ואישי של הפעולות שמבצע המרצה, המאפשר הגעה לתובנות וגיבוש דרכי חשיבה חדשות;

2. מעגלי עבודה והתדיינות: ישיבות סגל ומפגשים רשמיים ולא רשמיים, שבהם חברי הסגל דנים בדרכים אפשריות ליישום ולהטמעה של פר"ת, ובחסמים העומדים בפניה;

3. דיאלוג מתמשך: התעדכנות מתמדת בדפוסים, בשינויים ובתמורות תרבותיות ורב-תרבותיות (Roberts, 2020).

ראשי מחלקות וקובעי מדיניות במכללות ובאוניברסיטאות יכולים וצריכים לפקח דרך קבע על ההיבטים התרבותיים ברחבי הקמפוס ובכיתות, ולוודא כי המרצים והמתכשרים מודעים להשפעת התרבות על הלמידה. בדרך זאת ניתן לגשר בין תאוריית פר"ת לבין יישומה בפועל ולהטמיעה בשיטות ההוראה – למען תלמידי ומורי המחר. זאת ועוד, כדי לתמוך בסטודנטים ולהעצים את מיומנויות הלמידה שלהם יש להסביר את המושגים בהתאמה לתרבותם. לבסוף, אפשר לשלוח מרצים לסדנאות פיתוח מקצועי בנושא פר"ת (Eppard, Kaviani et al., 2021).

נוסף על כך, בשלב ההתנסות המעשית אפשר לשלוח את המורים להתנסות מול אוכלוסיות מגוונות, ולא הומוגניות. התנסויות מסוג זה עשויות לחדד את המודעות הרב-תרבותית שלהם ולהעניק להם ניסיון רב-ערך. בד בבד, חשוב מאוד להעניק לחברי סגל ולמרצים להוראה תמיכה בנושא של קידום פר"ת.

מקורות

אבו בכר, ר' (2004). מבט על השפה הערבית והדיאלקטים הערביים. ג'אמעה: מחקרים באסלאם, בחינוך, בספרות ובמדעים, 8, 100–122.

אבו בכר, ר' (2016). השפעת לשון האם הערבית על דיבורם ועל כתיבתם של סטודנטים ערבים במכללה דוברת ערבית. בתוך ש' קלימן (עורכת), עברית בקוונה תחילה (עמ' 63–69). מכון מופ"ת.

קלעג'י, ת' ובראון-לבינסון, א' (2017). השתלבות מתבדלת: חרדים אקדמאים במשק הישראלי. מחקר מדיניות 115. המכון הישראלי לדמוקרטיה.

Abacioglu, C. S., Volman, M., & Fischer, A. H. (2020). Teachers’ multicultural attitudes and perspective taking abilities as factors in culturally responsive teaching. British Journal of Educational Psychology, 90(3), 736–752.

https://doi.org/10.1111/bjep.12328

Abu-Saad, I. (2016). Access to higher education and its socio-economic impact among Bedouin Arabs in Southern Israel. International Journal of Educational Research, 76, 96–103.‏ https://doi.org/10.1016/j.ijer.2015.06.001

Abu-Saad, I. (2019). Palestinian education in the Israeli settler state: Divide, rule and control. Settler Colonial Studies, 9(1), 96–116.

https://doi.org/10.1080/2201473X.2018.1487125

Acquah, E. O., Szelei, N., & Katz, H. T. (2020). Using modelling to make culturally responsive pedagogy explicit in preservice teacher education in Finland. British Educational Research Journal, 46(1), 122–139. https://doi.org/10.1002/berj.3571

Agartan, K. (2014). Globalization and the question of social justice. Sociology Compass, 8(6), 903–915. https://doi.org/10.1111/soc4.12162

Agbaria, A. K. (2019). Contact religious authority and the creation of hyper-solidarity: Reflections on Israeli politics and Islamic political thought. Ethics & Education, 14(2), 227–240. https://doi.org/10.1080/17449642.2019.1587685

Al Alaleeli, S. (2022). Empowering female pre-service teachers through culturally responsive teaching: Shared and divergent views of Arab and expatriate teacher educators in the United Arab Emirates. Education 3–13, 50(5), 592–611. https://doi.org/10.1080/03004279.2021.1876133

Al Hashlamoun, N., (2021). Cultural challenges e-Learners from the GCC countries face when enrolled in western educational institutions: A thematic literature review. Education and Information Technologies, 26(2), 1409–1422.

https://doi.org/10.1007/s10639-020-10313-1

Aronson, B., & Laughter, J. (2020). The theory and practice of culturally relevant education: Expanding the conversation to include gender and sexuality equity. Gender & Education, 32(2), 262–279.

https://doi.org/10.1080/09540253.2018.1496231

Appleget, C., Shimek, C., Myers, J., & Hogue, B. C. (2020). A collaborative self-study with critical friends: Culturally proactive pedagogies in literacy methods courses. Studying Teacher Education: Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 16(3), 286–305.

Austin, D. W., Atencio, M., Yeung, F., Stein, J., Mathur, D., Ivester, S., & Woods, D. R. (2019). Diversity and inclusion curriculum: Addressing culturally relevant pedagogy and the achievement gap at a racially diverse university. Currents in Teaching & Learning, 11(1), 112–134.

Ballenger, J., & Jiang, M. (2023). Culturally responsive teaching knowledge and practices of online faculty in educational administration: A pilot study. Multicultural Learning & Teaching, 18(1), 99–123. https://doi.org/10.1515/mlt-2019-0001

Banks, J. A. (2019). An introduction to multicultural education (6^th ed.). Pearson.

Bar-Tal, D., & Teichman, Y. (2009). Stereotypes and prejudice in conflict: Representations of Arabs in Israeli Jewish society. Cambridge University Press.‏

Bell, T. J., & Jackson, R. L. (2021). Time for a change in how we teach public speaking across the world: Using culturally relevant pedagogy to teach public speaking in Chinese classrooms. Communication Teacher, 35(4), 304–312.‏ https://doi.org/10.1080/17404622.2021.1892788

Bennouna, C., Brumbaum, H., McLay, M. M., Allaf, C., Wessells, M., & Stark, L. (2021). The role of culturally responsive social and emotional learning in supporting refugee inclusion and belonging: A thematic analysis of service provider perspectives. PLoS ONE, 16(8), 1–19. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0256743

Bishop, M., Vass, G., & Thompson, K. (2021). Decolonizing schooling practices through relationality and reciprocity: Embedding local Aboriginal perspectives in the classroom. Pedagogy, Culture & Society, 29(2), 193–211.

https://doi.org/10.1080/14681366.2019.1704844

Braden, E. G., Compton-Lilly, C., Myers, M., & White, B. (2018). Becoming literacy educators: Embedded field-based experiences and embedding social justice education. In T. Hodges & A. Baum (Eds.), Handbook of research on field-based teacher education (pp. 236–255). IGI Global.

Cervantes-Soon, C., Dorner, L., Palmer, D., Heiman, D., Schwerdtfeger, R., & Choi, J. (2017). Combating inequities in two-way language immersion programs: Toward critical consciousness in bilingual education. Review of Research in Education, 41, 403–427. https://doi10.3102/0091732X17690120

Cheng, M.-M., Chuang, H.-H., & Smith, T. J. (2022). The role of teacher technology experiences and school technology interactivity in teachers’ culturally responsive teaching. Computers in the Schools, 39(2), 163–185.

https://doi.org/10.1080/07380569.2022.2071231

Cherfas, L., Casciano, R., & Wiggins, M. (2021). What does culturally relevant pedagogy mean in the community college context? New Directions for Community Colleges, 2021(195), 81–90. https://doi.org/10.1002/cc.20468

Cobb, C. L., Schwartz, S. J., & Jaramillo, S. U. (2023). Multiculturalism and applied psychological science: Critical considerations and future directions. In C. L. Cobb, S. J. Lynn, & W. O’Donohue (Eds.), Toward a science of clinical psychology: A tribute to the life and works of Scott O. Lilienfeld (pp. 323–345). Springer International Publishing.‏

Cochran-Smith, M., & Lytle, S. L. (2015). Inquiry as stance: Practitioner research for the next generation. Teachers College Press.‏

Copeland-Solas, E., & Kamalodeen, V. (2022). Culturally relevant pedagogies (CRP) and culturally responsive teaching (CRT) in science education. Canadian Journal of Science, Mathematics and Education, 22, 796–817. https://doi.org/10.1007/s42330-022-00236-z

Crabtree, L., & Titu, P. (2022). What will we teach the teachers? Grappling with racism in a professional development setting. Cultural Studies of Science Education, 17(3), 899–906. https://doi.org/10.1007/s11422-022-10119-2

Dinn, A. A., & Sunar, D. (2017). A cross-cultural and within-culture comparison of child-rearing practices and their correlates. Turkish Journal of Psychology, 32(79),
111–114.

Dixon, C. E., Hastie, P. A., & Russell, J. A. (2022). Senior physical education teacher education majors’ reflections on teaching at a youth development center. Journal of Teaching in Physical Education, 41(1), 41–49.

https://doi.org/10.1123/jtpe.2020-0157

Dover, A. (2013). Teaching for social justice: From conceptual frameworks to classroom practices. Multicultural Perspectives, 15(1), 3–11.

https://doi.org/10.1080/15210960.2013.754285

Eppard, J., Bailey, F., McKeown, K., & Singh, H. (2021). Expatriate faculty and student perspectives on teaching and learning in a United Arab Emirates university. Issues in Educational Research, 31(2), 458–475.

Eppard, J., Kaviani, A., Bowles, M., & Johnson, J. (2021). EdTech culturation: Integrating A culturally relevant pedagogy into educational technology. Electronic Journal of E-Learning, 19(6), 516–530. https://doi.org/10.34190/ejel.19.6.2065

Fitzpatrick, K. R. (2022). “Finding the other half of Me”: Culture-based approaches to music education in Hawai’i. Journal of Research in Music Education, 70(1), 22–47. https://doi.org/10.1177/00224294211018667

Flinders, D. J., & Thornton, S. J. (2021). The curriculum studies reader. Routledge.‏

Freire, P. (2018). Pedagogy of the oppressed (50^th anniversary ed.). Bloomsbury Academic.

Garces-Bacsal, R. M., & Elhoweris, H. (2022). Decentering whiteness in gifted education: Addressing the needs of the gifted “others” through social justice and culturally responsive pedagogies. Gifted Child Quarterly, 66(2), 121–123. https://doi.org/10.1177/00169862211037713

Garces-Bacsal, R. M., & Tupas, R. (2021). Diverse picturebooks for diverse children: The others in Singapore teachers’ discourse and pedagogy. Literacy Research & Instruction, 60(4), 372–390. https://doi.org/10.1080/19388071.2021.1878313

Gay, G. (2018). Culturally responsive teaching: Theory, research, and practice. Teachers College Press.

Habli, F. O. (2015). Culturally responsive teaching and bilingual students’ literacy skills in the Middle East. Arab World English Journal, 6(3), 357–366. https://doi.org/10.24093/awej/vol6no3.22

Harrison, N., & Skrebneva, I. (2020). Country as pedagogical: Enacting an Australian foundation for culturally responsive pedagogy. Journal of Curriculum Studies, 52(1), 15–26. https://doi.org/10.1080/00220272.2019.1641843

Heitner, K. L., & Jennings, M. (2016). Culturally responsive teaching knowledge and practices of online faculty. Online Learning, 20(4), 54–78. https://doi.org/10.24059/olj.v20i4.1043

Hickey-Moody, A., & Horn, C. (2022). Family stories as resources for a decolonial culturally responsive pedagogy. Discourse: Studies in the Cultural Politics of Education, 43(5), 804–820. https://doi.org/10.1080/01596306.2022.2062834

Howard, T. C., & Rodriguez-Minkoff, A. C. (2017). Culturally relevant pedagogy 20 years later: Progress or pontificating? Teachers College Record, 119(1), 1–32. https://doi.org/10.1177/016146811711900104

Hurley, E. A., Leath, S. C., Hurley, S. P., & Pauletto, E. (2023). Communalism versus race/ethnicity: Which predicts what pedagogical strategies will be culturally relevant? Urban Education, 58(1), 87–118.

https://doi.org/10.1177/0042085919838012

Idrus, F., Ramli, L. N., & Habib, N. J. (2023). Exploring preservice teachers’ experiences of implementing culturally responsive teaching in the ESL classrooms. Theory & Practice in Language Studies, 13(3), 766–776. https://doi.org/10.17507/tpls.1303.26

James-Gallaway, A. D., & Harris, T. (2021). We been relevant: Culturally relevant pedagogy and black women teachers in segregated schools. Educational Studies, 57(2), 124–141. https://doi.org/10.1080/00131946.2021.1878179

Jayusi, W., & Bekerman, Z. (2019). Does teaching on the “Other” side create a change. Teaching & Teacher Education, 77, 160–169.

https://doi.org/10.1016/j.tate.2018.10.003

Kayser, A. A., Kayser, B., Holmstrom, L., & Keys, B. L. B. (2021). “We appreciate what you are doing, but you are doing it wrong”: Two schools address school-family tensions through culturally responsive family partnerships. Taboo: The Journal of Culture & Education, 20(2), 9–27.

Kislev, E. (2016). The effect of education policies on higher-education attainment of immigrants in Western Europe: A cross-classified multilevel analysis. Journal of European Social Policy, 26(2), 183–199. https://doi.org/1177/0958928716637142

Kondo, C. S. (2022). Walking the talk: Employing culturally relevant pedagogy in teacher education. Teachers College Record, 124(4), 65–94. https://doi.org/10.1177/01614681221096797

Kumar, R., Karabenick, S. A., Warnke, J. H., Hany, S., & Seay, N. (2019). Culturally inclusive and responsive curricular learning environments (CIRCLEs): An exploratory sequential mixed-methods approach. Contemporary Educational Psychology, 57, 87–105. https://doi.org/10.1016/j.cedpsych.2018.10.005

La Serna, J. J. (2020). Culturally relevant pedagogy in two-way immersion classrooms. Bilingual Research Journal, 43(4), 400–416.

https://doi.org/10.1080/15235882.2020.1861126

Ladson-Billings, G. (2014). Culturally relevant pedagogy 2.0: Aka the remix. Harvard Educational Review, 84 (1), 74–84.

https://doi.org/10.17763/haer.84.1.p2rj131485484751

Ladson-Billings, G., & Dixson, A. (2021). Put some respect on the theory: Confronting distortions of culturally relevant pedagogy. In C. Compton-Lilly, T. Lewis Ellison, K. Perry, & M. Smagorinsky (Eds.), Whitewashed critical perspectives: Restoring the edge to edgy ideas in literacy education (pp.122–137). Routledge.

Lakhwani, M. (2019). Insights into new teacher professional development: A focus on culturally responsive teaching practices. Journal of Behavioral & Social Sciences, 6(2), 101–107.

Liu, R. (2020). Cultivating cosmopolitans: Culturally Relevant Pedagogy in an age of instrumentalism. Anthropology & Education Quarterly, 51(1), 90–111. https://doi.org/10.1111/aeq.12321

Louie, B., & Sierschynski, J. (2020). Culturally sustaining instruction for Arabic‐speaking English learners. Reading Teacher, 74(2), 159–167. https://doi.org/10.1002/trtr.1920

Massar, K. (2022). Exploring the lack of training on culturally responsive teaching in higher education. Interchange, 53(3–4), 477–484. https://doi.org/10.1007/s10780-022-09466-4

Michalec, P., & Wilson, J. L. (2022). Truth hidden in plain sight: How social–emotional learning empowers novice teachers’ culturally responsive pedagogy in title I schools. Journal of Education, 202(4), 496–506.

https://doi.org/10.1177/0022057421991866

Mitton, J., & Murray-Orr, A. (2021). Identifying the impact of culturally relevant pedagogy: Evidence of academic risk-taking in culturally and economically diverse Nova Scotia classrooms. Canadian Journal of Education, 44(4), 1084–1115. https://doi.org/10.53967/cje-rce.v44i4.4811

Nahhas, E. (2020). Multiculturalism and inter-faith understanding at teaching colleges in Israel: Minority vs. majority perspectives. Religious Education, 115(4), 436–451. https://doi.org/10.1080/00344087.2020.1770012

Orosco, M. J., & Abdulrahim, N. A. (2017). Culturally responsive professional development for one special education teacher of Latino English language learners with mathematics learning disabilities. Insights into Learning Disabilities, 14(1),
73–95.

OpenAI. (2024). ChatGPT (January, 2022 version) [Large language model]. https://chat.openai.com

Pale, M. (2019). The Ako conceptual framework: Toward a culturally and linguistically responsive pedagogy. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 47(5), 539–553. https://doi.org/10.1080/1359866X.2019.1575945

Paris, D. (2012). Culturally sustaining pedagogy: A needed change in stance, terminology, and practice. Educational Researcher, 41(3), 93–97. https://doi.org/10.3102/0013189X12441244

Peetz, C., & Anderton, A. (2022). Foreign language teachers are in short supply: How to find, attract, and retain them. Education Week, 42(17), 13–17.

Pew Research Center. (2021). America’s public-school teachers are far less racially and ethnically diverse than their students. Pew Research Center. https://pewrsr.ch/3rSsNLB

Picower, B. (2021). Reading, writing, and racism: Disrupting whiteness in teacher education and the classroom. Beacon Press.

Ramos, D., & Yi, V. (2020). Doctoral women of color coping with racism and sexism in the academy. International Journal of Doctoral Studies, 15(1), 135–158. https://doi.org/10.28945/4508

Ray, S. M. (2019). Teaching case: Applications of culturally relevant pedagogy in a community college classroom. New Horizons in Adult Education & Human Resource Development, 31(4), 65–69. https://doi.org/10.1002/nha3.20267

Reynolds, M. (2019). Culturally relevant (teacher) education: Teachers responding in the inter-cultural space of Pasifika Education. New Zealand Journal of Educational Studies, 54(1), 21–38. https://doi.org/10.1007/s40841-019-00128-1

Rice, C., & Mays, D. C. (2022). Building diversity, equity, and inclusion into an engineering course. Advances in Engineering Education, 10(4), 2–11. https://doi.org/10.18260/3-1-1153-36034

Roberts, H. M. (2020). Embodying and enacting the grand narrative to disrupt power, privilege, and (monocultural) perspectives. Curriculum & Teaching Dialogue, 22(1–2), 217–231. https://doi.org/10.76344348992.115387507

Salmani-Nodoushan, M. A., & Pashapour, A. (2016). Critical pedagogy, rituals of distinction, and true professionalism. Journal of Educational Technology, 13(1),
29–43. https://doi.org/10.26634/jet.13.1.6015

Sanczyk, A. (2020). Creating inclusive adult ESL classrooms through promoting culturally responsive pedagogy. COABE Journal: The Resource for Adult Education, 9(2), 5–16.

Schirmer, B. R., & Lockman, A. S. (2022). Culturally responsive teaching in an undergraduate online general education course. Online Learning, 26(3), 132–148. https://doi.org/10.24059/olj.v26i3.2805

Sisson, J. H., Whitington, V., & Shin, A.-M. (2020). Teaching culture through culture: A case study of culturally responsive pedagogies in an Australian early childhood context. Journal of Research in Childhood Education, 34(1), 108–126. https://doi.org/10.1080/02568543.2019.1692110

Snell, J., & Lefstein, A. (2018). Low ability, participation, and identity in dialogic pedagogy. American Educational Research Journal, 55(1), 40–78.‏ https://doi:10.3102/0002831217730010

Snyder, S., & Fenner, D. S. (2021). Culturally responsive teaching for multilingual learners: Tools for equity. Corwin. ‏

Szech, L. (2022). Fostering culturally relevant teaching through family visits. International Journal of Multicultural Education, 24(3), 51–71. https://doi.org/10.18251/ijme.v24i3.3189

Treagust, D. F., Qureshi, S. S., Vishnumolakala, V. R., Ojeil, J., Mocerino, M., & Southam, D. C. (2020). Process-oriented guided inquiry learning (POGIL) as a culturally relevant pedagogy (CRP) in Qatar: A perspective from grade 10 chemistry classes. Research in Science Education, 50(3), 813–831. https://doi.org/10.1007/s11165-018-9712-0

Vincent, S. K., & Kirby, A. T. (2015). Words speak louder than action? A mixed-methods case study. Journal of Agricultural Education, 56(1), 32–42. https://doi.org/10.5032/jae.2015.01032

Wrench, A., Neill, B., & Diamond, A. (2022). International service-learning: Possibilities for developing intercultural competence and culturally responsive pedagogies. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 50(2), 215–228. https://doi.org/10.1080/1359866X.2021.2010275

Zadok Boneh, M., Feniger-Schaal, R., Aviram Bivas, T., & Danial-Saad, A. (2022). Teachers under stress during the COVID-19: Cultural differences. Teachers & Teaching, 28(2), 164–187. https://doi.org/10.1080/13540602.2021.2017275

עדיין אין תגובות לפריט זה

https://ebook.macam.ac.il/read/6/14042024#1