חומרי למידה מבוססי תרחישים בנושא השותפות שבין צוותי חינוך להורים

פלג, א', לוי, א', טיש, ס', כורם, ע' ושני, ע' (2024). חומרי למידה מבוססי תרחישים בנושא השותפות שבין צוותי חינוך להורים. המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ומהות: מרכז ארצי למידע, מחקר ולפיתוח בתחום תקשורת משפחות-מערכת החינוך.

עיקרי הדברים:

● מסמך זה מציע תוכנית פעולה עבור צוותי חינוך אשר עומדים בקשר מול הורים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים

● מדריכון זה מציג את סדרי ההכנה, הניהול והמעקב הרצויים עבור גננות ומורים ואף תסריטי שיחה אפשריים במהלך פגישה או רצף פגישות עם הורי לומדים

● אינטראקציה איכותית בין הורים לבין צוותי חינוך מייצרת תנאים אופטימליים למימוש הפוטנציאל של הילד ולבניית תהליך חינוכי מותאם ומשמעותי

● האחריות לדיאלוג מורי-הורי איכותי מונחת על כתפי אנשי החינוך

לתקציר בעברית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יחסי הורים-בית ספר

מבוא

בעבודתן עם הורים, נפגשות גננות ומורות בישראל עם משפחות מקבוצות חברתיות ותרבותיות מגוונות. התנאי לקיומן של אינטראקציות חינוכיות איכותיות ומשמעותיות בין מוסד חינוכי לבין הורים מקבוצות חברתיות ותרבותיות מגוונות הוא חוויה של מוגנות פסיכולוגית. כפי שמודגם במדריכון זה, מטעם מרכז מהות, כדי לבסס חוויה של מוגנות באינטראקציות של מורים עם הורים יש לשלב בין כלים פסיכו-חינוכיים אוניברסליים לבין הכנה מקדימה, מודעות עצמית גבוהה, ידע תרבותי ומיומנויות תקשורת רגישות-תרבות.

יחסי גננות ומורים עם הורים

התיאוריה המערכתית-אקולוגית של התפתחות האדם (Bronfenbrenner, 1986) מדגישה את חשיבות הקשר בין ההורים לבין הממסד החינוכי ואת התרומה הפוטנציאלית של יחסי גומלין אלו לרווחה הנפשית וללמידה המשמעותית של ילדים. למעשה, אינטראקציה איכותית בין הורים לבין צוותי חינוך מייצרת תנאים אופטימליים למימוש הפוטנציאל של הילד ולבניית תהליך חינוכי מותאם ומשמעותי. לא זו בלבד, שיתוף פעולה פורה שכזה יכול לתרום לשיפור הישגי הילדים ולהשפיע לחיוב על משתני הערכה עצמית, התנהגות, תקשורת בין-אישית וקבלת החלטות (Epstein, 2018).

משפחות מקבוצות מגוונות

בעולם המערבי בכלל, ובישראל בפרט, חלים בעשורים האחרונים שינויים ותמורות במציאות החברתית, ואלו יוצרים חברה מגוונת והטרוגנית. שינויים ותמורות אלה באים לידי ביטוי, בין השאר, בהתפתחות מבנים חדשים של תאים משפחתיים, בפירוק מודל הגבריות הפטריארכלית, התגבשות מודלים של 'אבהות חדשה' ובשילוב והכלה של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל (Buckly & Foldy, 2010).

תקשורת עם הורים ברוח מודל תקשורת חינוכית מוגנת

המודל המוצע להלן, הינו מודל תקשורת חינוכית מוגנת להתנהלות מול הורים בחברה מגוונת ומשתנה, והוא מודל אינטגרטיבי במובן זה שהוא משלב בין שני מודלים ייעוציים:

  1. מודל לדיאלוג מורים-הורים;
  2. מודל לייעוץ בין-תרבותי.

לפי שני המודלים הללו, האחריות לשיח לדיאלוג מורי-הורי איכותי מונחת על כתפי אנשי החינוך. גננות ומורים הם אנשי מקצוע הממלאים תפקיד ועל כן ניהול דיאלוג הוא בתחום אחריותן. על רקע זה, שיח עם הורים, או רצף של מפגשים עם הורים, צריך להיות מורכב משלושה השלבים המוצגים להלן:

  1. הכנה ותכנון;
  2. שיח עם הורים;
  3. מעקב.

שלב ההכנה והתכנון

בטרם תתחיל השיחה, חשוב להיערך מראש ולהקדיש זמן למחשבה ולתחקיר ראשוני. התארגנות מראש הינה חלק בסיסי וחשוב בשיחה, המאפשר לפתוח את הפגישה בביטחון ובגמישות, תוך הכלת והכרת דעותיו, רצונותיו, משאלותיו וציפיותיו של ההורה.

כיצד מפגשים עם ההורים משתלבים בחזון הבית ספרי? ישנם בתי ספר שמעודדים מעורבות הורים פעילה וישנם כאלה שמעודדים זאת פחות. בראש ובראשונה, תפקיד המורה לדעת מהי המדיניות של המוסד החינוכי לגבי תקשורת עם הורים במצבי שגרה ובמצבי קונפליקט ומשבר.

מהו אופי השיחה? חשוב לדעת מראש האם פנינו לשיחת משוב, שיחה המכוונת לפתרון בעיה, שיחת משמעת, שיחת עדכון, שיחה רגשית יותר שמיועדת להעמיק בהבנת קושי של הילד והמשפחה, או שילוב של כל אלו?

מהי מטרת השיחה עם ההורים? ומהן הדרכים המיטביות להשיג מטרה זו? על המורה לקבוע מראש את מטרת השיחה. לדוגמה, לדווח להורים על הישגים לימודיים של הילד, למנוע איחורים בבוקר, לבקש למידה רציפה בקשר, לברר אם יש משהו שקורה בבית או לשמוע מההורים אם יש משהו שהיו רואים לנכון לשתף.

מה המידע שרוצים להעביר להורים? חשוב לבסס את המידע המועבר להורים על נתונים מספריים או תיאורים התנהגותיים. לפיכך, מומלץ לערוך מבעוד מועד תצפיות על הלומד, להשתמש בשאלוני הערכה של משרד החינוך ולתעד התנהגויות.

היוועצות מטרימה עם גורמי מקצוע במקרה הצורך – נוסף על כך, חשוב להיוועץ עם גורמי מקצוע רלוונטיים מטעם משרד החינוך (יועצת חינוכית, פסיכולוג חינוכי, מדריכה או מפקחת) או מטעם הרשות המקומית והקהילה (נציג עירייה, עובדת סוציאלית או קצין ביקור סדיר) לפני השיחה ואף לזמן אותם לשיחה עצמה במקרה הצורך.

שלב השיח עם ההורים

לאורך השיחה, חשוב לגלות גמישות ולהקשיב להורה בנפש חפצה. יש להגדיר את הבעיה יחד, לחפש לה פתרונות משותפים ולהתייחס למחסומים בשיחה תוך הבעת אמפתיה. רצוי לקחת בחשבון את הרקע הסוציו-אקונומי או התרבותי של המשפחה, לנטרל עמדות שיפוטיות, לערוך התאמות נדרשות, להפעיל מיומנויות רגישות-תרבות ולבנות את מבנה השיח כך:

  1. לפתוח בשיח חברתי נעים, מסביר פנים וקצר, לצורך שבירת הקרח. למשל: "מה שלומך?" "שמח לפגוש אתכם!" ו-"מצאת חניה בקלות?". אפשר גם לגלות עניין במקום העבודה או בסדר היום של ההורה או באחיו ואחיותיו של התלמיד.
  2. להגדיר תחילה את מטרת השיחה, גבולותיה ואורכה הצפוי.
  3. לאסוף מידע רלוונטי ולבקש את ההורים לשתף בדעותיהם ובתחושותיהם לגבי מצב הילד באמצעות שאלות המביעות סקרנות והתעניינות. לדוגמה, "ספרו לי על האופן שבו אתם חווים את הילד בבית? איך אתם מתרשמים מהמצב הלימודי או החברתי של הילד? מה הייתם רוצים לספר לי לגביו? מה הוא אוהב לעשות בבית? מה הוא מספר בבית על בית הספר?"
  4. למסור מידע על בסיס תצפיות, נתונים, עובדות ותיאורים התנהגותיים. בשלב זה יש לציין היבטים חיוביים תחילה, להתייחס לחוזקות התלמיד (למשל, פופולריות חברתית או ספורט) ולהראות להורים שלמערכת איכפת מהתלמיד.
  5. חשוב שכל אחד מן הצדדים ינסה להגדיר את הבעיה, להעלות השערות ביחס לגורמי הבעיה ולהציב מטרה משותפת לטובת הילד.
  6. לחשוב יחדיו ולחפש דרכי התמודדות מתוך מטרה להגיע לפתרון שיהיה מוסכם על שני הצדדים. ככל שההורים יהיו מחויבי פתרון, כך גדל הסיכוי שהתלמיד יראה לנכון להשקיע ביישומו. בנוסף, חשוב לחלק את האחריות לדרכי הביצוע בין כל המעורבים, כך שלכל צד – איש החינוך, ההורה והילד – יהיה חלק שעליו למלא.
  7. לסכם את השיחה. בדקות האחרונות של הפגישה, חשוב להזכיר את מטרת השיחה, את חשיבות החתירה לפתרון, את הנקודות העיקריות שהועלו ואת מה שסוכם שיבוצע ולוודא שהושגה הבנה.
  8. לצורך מעקב, יש לקבוע מתי תיערך פגישה נוספת, מה יהיה ערוץ התקשורת, על מה ידווח איש החינוך, על מה ידווחו ההורים, מה תהיה תדירות הדיווח, וכדומה.

התייחסות לרגשות ההורים והתמודדות עם התנגדויות בשיחה

כאשר המורה מזהה שההורים נמצאים בהצפה רגשית, כדאי לעצור את השיחה ולהתייחס לרגש. למשל, בדרך של שיקוף אמפתי ("אני שומע שזה מאוד מורכב לך") או הבעת התעניינות ("אני רואה שזה לא פשוט לך... אתה רוצה לספר לי על כך?"). ההתייחסות לרגש של ההורה תאפשר להורה להירגע, להשתחרר ולהתפנות להמשך השיחה.

אם וכאשר צפות התנגדויות והתנצחויות, חשוב לקחת צעד אחורה, להישאר רגוע, שקול וענייני ולא להיכנס למאבקי כוחות, להאשים, לנזוף, לתקוף או לקחת ללב. אלא, לנסות להבין את המקום של ההורים. כמו כן, חשוב לא לנסות לכפות על ההורים פתרון שהם אינם בשלים לו או אינם מסכימים עמו ולהשתמש באסטרטגיות תקשורת שמעודדות שיתוף פעולה. לדוגמה, לשאול לדעת ההורים, להדגיש את ההסכמות ולתור אחר דרכי פתרון.

שלב המעקב

השיחות מהוות חלק מתהליך חינוכי והן אינן אירוע חד-פעמי, בוודאי שלא בתהליך ליווי של ילדים עם בעיות מורכבות. המעקב הכרחי, כי בכל סיום שיחה מוצבים יעדי המשך למורה, לילד ולהורים. מעקב יוכל לבדוק מה הצליח ומה לא הצליח, לבדוק מה הסיבות להצלחה ולכישלון, לחזק את הדברים שדורשים העצמה ולחזק את העשייה החינוכית. ללא מעקב, התהליך נפרם ונחלש, והשיחה יורדת לטמיון.

לסיכום, רצף של שיחות בין מורה לבין הורה יכול לחזק את האמון בין הצדדים, את תחושת המוגנות של ההורים ואת יחסי הקרבה והאכפתיות בין הצדדים. לכן, במקרה הצורך, חשוב שגננות ומורים יקבלו ליווי ושיחות והדרכה שוטפות בנושא קשרי מורים-הורים, מטעם אנשי מקצוע כמו יועצות חינוכיות, פסיכולוגיות חינוכיות, מרצים ואפילו מומחי תקשורת בינאישית.

רשימת המקורות

Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for human development: Research perspective. Developmental psychology, 22, 723-742

Buckley, T. R., & Foldy, E. G. (2010). A pedagogical model for increasing race-related multicultural counseling competency. The Counseling Psychologist, 38(5), 691-713

Epstein, J. L. (2018). School, family, and community partnerships in teachers’ professional work. Journal of Education for Teaching, 44(3), 397-406

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

המקורות

Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for human development: Research perspective. Developmental psychology, 22, 723-742

Buckley, T. R., & Foldy, E. G. (2010). A pedagogical model for increasing race-related multicultural counseling competency. The Counseling Psychologist, 38(5), 691-713

Epstein, J. L. (2018). School, family, and community partnerships in teachers’ professional work. Journal of Education for Teaching, 44(3), 397-406

yyya