הגברת מוטיבציה לקרוא ויכולות קריאה בכיתה א'
Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2020). Enhancing motivation to read and reading abilities in first grade. Educational Psychology, 40(1), 22–41. https://10.1080/01443410.2019.1635680
כיצד לעודד תלמידים לקריאה בכיתה א'?
● התאמה - ודאו כי חומרי הקריאה תואמים ככל האפשר לעולמם הפנימי של התלמידים
● גיוון – אפשרו לתלמידים לבחור את חומר הקריאה, מה שיעניק להם תחושת שליטה וביטחון
● סביבת הלמידה – עודדו את התלמידים לקריאה באמצעות הקמת פינת סיפור, קישוט קירות הכיתה באותיות ומשפטי-חוכמה ומיקום והנגשת ספרים מומלצים על מדפים ובספריות
● שיתוף פעולה – קראו בצורה המאפשרת עבודה קבוצתית, כמו ניהול דיון על עלילת הסיפור עם תום הקריאה או קיום משחקי תיאטרון מבוססי-סיפור
● קו מנחה – בססו את פעילויות הקריאה על פי תוכנית שנתית סדורה המתכתבת עם שאר מקצועות הלימוד
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראת קריאה
המוטיבציה הפנימית של תלמידים לקרוא נובעת מתוך אמונתם העצמית, מידת הנאתם מפעילויות קריאה והאופן בו הם מפענחים את חוויית למידת הקריאה בבית הספר. בהקשר של קריאה, המוטיבציה הפנימית היא קריטית ומחקרים מראים שאפילו קוראים עם יכולות קוגניטיביות מרשימות לא יבלו זמן רב בקריאה אם אין מוטיבציה – ולא ישתפרו בהתאם. לכן, מומלץ לנקוט בפעילויות מהנות של קריאה בשכבות הצעירות בבית ספר ולהשקיע בספריות ובאזורי קריאה מזמינים.
מוטיבציה לקריאה בכיתה
כדי להפיח בתלמידים מוטיבציה לקריאה, מוטב לאפשר להם לבחור מבין מגוון של מטלות קריאה או לקחת חלק בהכנת מערך השיעור. האוטונומיה הגלומה בבחירה ובהשתתפות עשויה לנטוע בהם תחושת שליטה וביטחון, להניע אותם למעורבות ולפתח בקרבם אסטרטגיות להתמודדות עם הטקסט הכתוב. אפשר, לחילופין, להנהיג בכיתה סגנון קריאה אותנטי שמשמעו קריאת טקסטים יומיומיים, כגון עלוני מידע של חוגים, כתבת צבע על שחקן כדורגל או זמרת, פרסומים מאתר העירייה או שלט חוצות.
מתודולוגיה
58 תלמידי כיתה א' דוברי עברית מבית ספר יסודי בצפון ישראל חולקו לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. קבוצת הניסוי השתתפה בתוכנית התערבות באורך שישה חודשים שנועדה להפיח מוטיבציה לקריאה. לעומתה, קבוצת הביקורת המשיכה בתוכנית הלימודים המקורית. שתי הקבוצות עברו מבחן בתחילת ובסוף השנה. המבחן כלל שאלון בנושא מוטיבציה לקריאה, שלושה מבחני שפה ושש מטלות קריאה שבחנו את המודעות הפונולוגית והמורפולוגית של התלמידים ואת יכולתם להאזין לטקסט, לזהות אותיות ולהקריא מילים או משפטים.
תוצאות והשלכות
מטרת המחקר הייתה להבין האם ועד כמה מידת המוטיבציה משפיעה על יכולות הקריאה בקרב תלמידים דוברי עברית? הממצאים מראים כי תלמידי הקבוצה שהשתתפה בהתערבות תפסו עצמם כקוראים טובים, הכירו היטב בערך ובחשיבות של קריאה והפגינו יכולות קריאה בקול-רם טובות בהרבה. מכאן, לא רק שסביבת הלמידה והגישה הפדגוגית מגבירים מוטיבציה לקריאה בכיתה א', אלא שבכוחן להשביח את יכולות הקריאה, הדיבור והשפה.
הוראת קריאה בכיתה א' נחשבת לפעילות פדגוגית קריטית, מהירה ואינטנסיבית עבור התלמידים והמורים כאחד. לא רק שהתלמידים לומדים לקרוא, הם גם מעצבים את זהותם כקוראים ובונים את יסודותיהם כלומדים במערכת החינוך הישראלית. מכאן, לחוויות שליליות של למידת קריאה עלולות להיות השלכות מהותיות על פוטנציאל ההישגיות האקדמית בהמשך החיים. לכן, ההשקעה בשלב פדגוגי זה צריכה להיות נרחבת
דיון
תלמידי כיתה א' מצויים, אולי לראשונה בחייהם, במציאות אקדמית מאתגרת. הרי, למידת קריאה היא המפגש הראשון של העולים מגן החובה, הרגילים לסביבת למידה משחקית, עם הוראה דידקטית. לא זו בלבד, בתוך שמונה חודשים מפתח השנה, נבחנים התלמידים לפי מדד ציונים ומצופה מהם להפגין כושר קריאה הכולל זיהוי מהיר ונכון של אותיות ומילים. אולם, קצב הלמידה עלול להיתפס כמלחיץ במיוחד, ועלול להתפרש על ידי התלמידים כמאתגר או מעצבן. לכן, הוראת קריאה צריכה להיעשות בצורה חווייתית, צבעונית ומלהיבה ככל הניתן, על מנת לשמש כגשר פדגוגי בין הגיל הרך לגיל הצעיר.