אבד ונמצא בתרגום: רב-לשוניות בקרב ביבליותרפיסטים ערבים בישראל
Bar Zaken, S. (2024). Lost or found in translation: multilingualism among Arab bibliotherapists in Israel, Journal of Poetry Therapy, 37:2, 69-86, DOI: 10.1080/08893675.2023.2219855
מחקר זה בחר את השימוש בשפות מילוליות (ערבית/עברית), תרבותיות (קולקטיביסטית/אינדיבידואלית), וטיפוליות (ביבליותרפיה/פסיכותרפיה) בקרב ביבליותרפיסטים ערבים-ישראלים.
ביבליותרפיסטים מהמגזר הערבי בישראל הם ברובם דו-לשוניים, כאשר ערבית היא שפת האם שלהם ועברית היא שפתם השנייה. בעוד שהם מוכשרים כמטפלים במגזר היהודי בשפה העברית ולמדו גישות טיפוליות פסיכודינמיות מערביות, תרבות הבית שלהם, למרות שהיא כוללת מספר דתות, נחשבת יותר קולקטיביסטית מאשר זו של המערב.
טקסטים ספרותיים במפגשי הביבליותרפיה מייצגים גם הם ריבוי שפות. המחקר מבקש לנתח כיצד ביבליותרפיסטים יוצרים דיאלוגים עם עצמם ובעבודתם בהקשר של רב-לשוניות כפי שהיא באה לידי ביטוי בשפה מילולית - שפת אם ושפה שנייה; שפה תרבותית - קולקטיבית ואינדיבידואלית; ושפה טיפולית - פסיכודינמית וביבליותרפיה. הוא גם בוחן אילו סוגים של טקסטים ספרותיים משולבים בעבודתם הטיפולית.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא ביבליותרפיה
מתודולוגיה
ראיונות עומק חצי-מובנים נערכו בקרב 10 מטפלים כדי לברר כיצד הרב-לשוניות שלהם משפיעה על השיחות שלהם בינם לבין עצמם, עם המטופלים שלהם, וכן איזו ספרות הם משלבים בעבודתם.
ממצאים
שלושה ממצאים עיקריים עלו: (1) בחירה לשונית המשקפת קרבה או מרחק מסוגיות רגשיות בטיפול, או מהתרבות שלהם בהדרכה; (2) בחירת ספרות המבוססת על צרכי המטופל שלהם ולהפחתת דיגלוסיה; ו-(3) צורך בתרגום המילון המקצועי לערבית, ולהתקבץ עם עמיתים ערבים-ישראלים.
לסיכום, המטפלים יצרו זהות משולבת והיברידית הנעה בין שפות שונות על מנת לענות על צרכי הקרבה או המרחק מעצמם, מהמטופלים שלהם, ומהתרבות שלהם. מחקר זה יכול לעזור למטפלים רב-תרבותיים להמשיג טוב יותר את חוויותיהם, ולגבש את זהויותיהם.
מסקנות והשלכות
מחקר זה מקשיב לקולות של מטפלים דו-תרבותיים מחברה ערבית קולקטיבית החיים במדינה מערבית אינדיבידואליסטית ומדברים שתי שפות ושפות טיפוליות נוספות, ומצא שהמטפלים יוצרים מרחב גמיש, רב-תרבותי שבו הם יכולים לנוע. הם בוחרים שפה אחת או אחרת ברגע מסוים כדי להשיג קרבה או מרחק מרגשות טעונים או תפיסות תרבותיות מסוימות על מנת ליצור איזון כדי לענות על צרכיהם וצרכי מטופליהם. המרחב הגמיש שבו הם נעים מאפשר להם יכולת רחבה יותר להכלה ומגע עם מקומות טעונים רגשית ומעניק להם זהות אישית ומקצועית משולבת והיברידית ייחודית.
ממצאי המחקר יכולים לתרום להבנת תהליכי התפתחות הזהות של מטפלים דו-תרבותיים, במיוחד בתחום הביבליותרפיה. תרומה זו יכולה להיות לשימוש בהכשרת מטפלים ובמהלך התהליך הטיפולי. ניתוח זה גם מדגים כיצד נבחרים טקסטים ספרותיים לטיפול ביבליותרפי בחברה קולקטיבית וכיצד ליצור איזון רגשי במעברים בין שפות בטיפול. תובנות אלו ניתן לכלול בתכניות לימוד, ובכך להגדיל כלים מעשיים, מותאמים תרבותית למטפלים ולהרחיב את הידע של המדריכים והמפקחים המלווים את המטפלים הדו-תרבותיים.
מחקר נוסף יכול לחקור כיצד מטפלים מתחומי הבעה אמנותית אחרים, כגון דרמה, מוזיקה, ריקוד ועוד, ומתחומי טיפול שונים, למשל טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים דיאלקטיים, יכולים ליצור דיאלוג עם עצמם, מטופליהם ותרבותם ביחס לשפות האמנותיות השונות והשפות הטיפוליות.
לסיכום, המחקר מזהה את הדרך הייחודית שבה מטפלים בונים זהות רב-לשונית המבוססת על דו-תרבותיות, דו-לשוניות, ושפת הטיפול הפסיכודינמי בתחום הביבליותרפיה. זהות המטפלים מבוססת על תנועה גמישה ומשלבת בין השפות הלשוניות, התרבותיות והטיפוליות. למידה מדרכם הייחודית בבניית זהות יכולה לעזור למטפלים הנדרשים לגשר בין תרבויות שונות במהלך הטיפול ובכך לעזור למטופלים מתרבויות לא מערביות. עבודה שרגישה לתרבות הכרחית לעבודה טיפולית ושימוש בה יש בכוחו לעזור גם במצבים כרוניים ומחלות קשות. מחקר זה יכול לשמש כמקור לפיתוח דרכים ייחודיות לתרום לתהליכי שינוי בריאים המתפתחים בתחום הטיפול רגיש התרבות.