להכין את דור ה- Z למקצוע ההוראה

Carter, T. (2018). Preparing generation Z for the teaching profession, SRATE Journal, 27 (1), 1-8

• בהתבסס על מחקרם פורץ הדרך של שטראוס והאווי מוצגת החלוקה המקובלת היום לדורות, מדור התבונה ועד דור ה-Z
• בני ובנות דור ה- Z (כפי הנראה הגדול מכל הדורות) עושים כעת את צעדיהם הראשונים במכללות להוראה
• המורים הצעירים ילמדו תלמידים השייכים לאותו דור, אם כי יתגלו הבדלים בין ראשוני הדור לבין אלה שבאים בהמשך
• על יסוד מאפייניהם עולה כי הסטודנטים החדשים עשויים להתאים ואף לפתח את מקצוע ההוראה, אבל לשם כך המכללות להוראה זקוקות לשינוי
• המאמר מציע ארבע הצעות או המלצות לתיקון ושינוי שעשויות להתאים את המכללות להכשרת מורים לסטודנטים החדשים, המורים לעתיד: שימוש בטכנולוגיות ניידות, סביבות למידה מעורבות (משולבות), פתרון בעיות בעולם האמתי, יצירת שינוי ויזמות

למאמר המלא

לקריאה נוספת

מיומנויות דיגיטליות בדור ה-Z: שאלות מפתח בתכניות הלימודים בבית הספר היסודי

מורי דור ה-Z ומיומנויותיהם הדיגיטליות

"אבל המורה, אני מגגלת!"

במהלך שלושת העשורים האחרונים הלך והעמיק המחקר העוסק במאפייניהן  הייחודיים של קבוצות הגיל הדוריות, המכונות בעברית עֻקְבָּה (ובלשון רבים עֻקְבּוֹת) או באנגלית generational cohorts. כדי להקל על ההבנה, בסיכום זה הן יכונו קבוצות גיל או קבוצות גיל דוריות. במחקרם החלוצי מראשית שנות ה- 90 הציעו שטראוס והאווי (Strauss & Howe, 1991) שקבוצות הגיל השונות מושפעות מגורמים משתנים המעצבים את בני ובנות הקבוצה סביב חוויות ונושאים משותפים. כשבאמתחתה מערכת חווייתית וקונצפטואלית דורית זו, נכנסת כל קבוצת גיל לסביבה החינוכית, למקום העבודה ולעולם השיווק העסקי, מצוידת בהשקפות ייחודיות לה.

הספר, Generations: The history of America's future, 1584 to 2069, כלל מחקר היסטורי וסקירה מקיפה שהתבססה על דיווח עצמי, במטרה לזהות את המאפיינים העיקריים של כל אחת מקבוצות הגיל הדוריות, להצביע על ערכיהן ולעמוד על החוויות המשפיעות ביותר על הפרטים המשתייכים לקבוצה.

רוב החוקרים, גם אם לא כולם, מסכימים על הגדרתו של דור כמשך של 15-10 שנים ורובם סומכים ידיהם על החלוקה הבאה עבור חמש הקבוצות הדוריות הבאות.

1. דור התבונה/המסורתיים/הבונים: אמצע-סוף שנות ה- 20 עד ראשית-אמצע שנות ה- 40
2. דור הבייבי בומרס: ראשית-אמצע שנות ה-40 עד ראשית שנות ה- 60
3. דור ה- X: ראשית-אמצע שנות ה-60 עד ראשית שנות ה-80
4. דור ה- Y/המילניום: ראשית שנות ה- 80 עד סוף שנות ה-90
5. דור ה- Z: סוף שנות ה- 90 עד למחצית העשור השני של שנות האלפיים (Elmore, 2017)

על פי שטראוס והאווי (1997) ניתן לצפות את תפקודן של קבוצות הגיל הדוריות בתרבות. כך למשל קובעים החוקרים כי ניתן לצפות במידה מסויימת את התפתחותן התרבותית של הקבוצות. הן אינן פשוט מוסיפות עוד מאפיינים על מאפייני הדור שקדם להן, אלא משלימים היבטים שהיו חסרים במיוחד בדור הקודם. סביר להניח שהיעדר מבנה הורי חזק, למשל, או חוסר כלכלי, יבואו לידי ביטוי מודגש במיוחד בדור הבא, במיוחד אם אלה נחוו בשנים הפורמטיביות ועד לשנות ראשית הבגרות.

בלי להתעלם מהבעיות העלולות לנבוע מחלוקה גסה מעין זו, חשוב גם לראות את היתרונות שלה. ואכן, חוקרים, אנשי שיווק ואנשי חינוך מבקשים להתחשב במאפיינים אלה כדי להבין, למכור ו/או לחנך את קבוצות הגיל הרלוונטיות להם. הנחקרים ביותר היו עד עתה בני דור המילניום. החוקרים ביקשו להבין ולהמשיג את השפעת האינטרנט והעידן הדיגיטלי על קבוצה זו באופן מפורט למדי (Carter, 2008; Oblinger, 2003).

לאחרונה החלו לחקור גם את קבוצת הגיל המכונה דור ה- Z. ראשוני הדור זה עושים כעת את שנות התיכון שלהם ויתחילו בקרוב את הלימודים הגבוהים, ואכן, מכללות להוראה מקבלות לחיקן את בני ובנות דור ה- Z ומבקשות להבין את מאפייניהם על מנת להכינם למקצוע ההוראה. חשוב לזכור שבראשית דרכם, מורים לעתיד אלה, ילמדו את בני הדור שלהם.

בהתבסס על ממצאים ראשונים המתייחסים לדור זה (אחד הגדולים מבחינה מספרית, אם לא הגדול מבין כל הדורות) כמה מאפיינים כבר ניתנים לזיהוי. על יסוד המאפיינים הללו, הנה ארבע הצעות שעשויות להועיל למורי המורים בני דור ה- Z.

שימוש בטכנולוגיות ניידות

השימוש היומיומי בפורמטים ניידים משותף לסטודנטים בני דור ה- Z. הם חוו את השינוי מרשת חוטית לרשת אלחוטית ואף תרמו להאצתו. בתי הספר הגיבו בהתאמה כפי שאפשר להבין מנתוני הרכישה של המכשירים הללו לבתי הספר שעלו ב- 18% ב- 2016, וצפויים לעלות גם בעתיד.

על המרצים במכללות להוראה להתכונן לשינוי זה ולהבין כיצד הם מכשירים את המורים לעתיד לסביבה ממוחשבת הרבה יותר מזו שבה הם עצמם למדו. האם פרחי ההוראה מקבלים הזדמנות ללמוד על השימושים הפדגוגיים והטכנולוגיים השונים של מכשירים אלה? האם הם מוכנים לסביבת למידה שעושה שימוש בתוכניות לימוד של 1:1, כלומר לימוד בו כל תלמיד רשאי לגשת באמצעות המכשיר למאגרי מידע, ספרים דיגיטליים ומידע באינטרנט?

סביבות למידה מעורבות

הרעיון של סביבות למידה מעורבות אינו חדש בחינוך. חוקרים שונים (Piaget, 1995; Vygotsky, 1978) כבר הציעו תיאוריות התומכות בגישה זו וטענו שלומדים מצליחים יותר ואף מעמיקים יותר כאשר הם פועלים בסביבה המתוכננת לקהילת לומדים המשתמשים (ברמות שונות) במשאבים מגוונים – דיגיטל, דפוס, עמיתים, מורים וכו'.

עבור בני דור ה- Z סביבת לימודים והוראה כזו תהיה נוחה ויעילה כיוון שבין מאפייני הדור עלו ההעדפה לאינטראקציה פנים אל פנים, גישה פרגמטית לבעיות, בטחון עצמי, רצון לעבוד באופן עצמאי אך גם בקבוצות, ויכולת לגשת במהירות למשאבים מגוונים כדי להשיג מטרות ויעדים (Howe, 2014).

לדוגמא כיתה כזו יכולה להכיל גם אפשרות לעבודה של 1:1 מול מכשיר נייד, ולאחר מכן מעבר לעבודה בקבוצות קטנות, כך שהלומדים יוכלו לשתף בקבוצות את הישגיהם העצמאיים ולדון בעוד היבטים קבוצתיים ואינדיבידואליים של המשימה. גם המורה יוכל לפגוש את תלמידיו באופן פרטני או בקבוצות קטנות. אם תינתן רק אחת מהאפשרויות האלה, בני דור ה-Z עלולים לחוש תיסכול. על פי הממצאים הראשונים הם בפירוש מעדיפים את האפשרות לעבור מפורמט אחד למשנהו ובמובן זה סביבה המאפשרת מעברים כאלה תתאים למאפייני הלמידה שלהם.

פתרון בעיות בעולם האמתי

בני דור ה- Z מעדיפים פעילויות מעצבות  (transformative)על פני פעילויות מתגמלות   (transactional)בלבד. הם מעדיפים לגשת אל שורשי הבעיה ולא אל הסימפטומים, ולכן למידה מבוססת פרויקטים המשלבת פתרון בעיות הולמת את צרכיהם. גישה כזו תהיה בעלת ערך מוסף אם תותאם לסוגיות השאולות מהחיים עצמם, כלומר לנושאים שהאינפורמציה עליהם היא בעלת הקשר מידי לחיי הלומדים.

מורי דור ה- Z הם אלה שחוו גישות כאלה במידה מסוימת אבל הם יזדקקו לעוד ניסיון ואימון בלמידה מבוססת פרוייקטים ובמתודולוגיות של פתרון בעיות במגוון שטחים. כמו כן יהיה עליהם לדעת כיצד לעשות שימוש בטכנולוגיות שהוזכרו קודם לצורך קידום הפרוייקטים. על מכללות ההוראה לדאוג להכשרתם ולהתאמת הידע שלהם לתלמידים. לשם כך טוב יהיה אם יחזקו את קשריהם עם מרכזי Science, Technology, Engineering and Mathematics, המכונים בקיצור לשם הנוחות STEM.

שינוי ויזמות

כמי שחונכו וגדלו בגישה פרגמטית ולא אידיאליסטית, להורים זהירים מבחינה כלכלית הודות לאירועים המעצבים בחייהם שלהם, אין להתפלא שבני דור ה- Z נוטים להיות שמרנים מבחינה פיננסית. הוריהם, בני דור ה-X חיו בעידן סוער מבחינה כלכלית  כשהם מאמינים להוריהם בני דור התבונה ש"גרוש שחסכת הוא גרוש שהרווחת". בניהם ובנותיהם מחפשים כעת להגדיל את מקורות הפרנסה שלהם באמצעות יזמות פרטית (Seemiller & Grace, 2016).

לצד הרצון לפעילות מעצבת ולא רק מתגמלת, דומה שמקצוע ההוראה עשוי להיות פיתרון יישומי. המכללות להוראה תוכלנה להשתמש במאפיינים אלה על מנת למשוך אליהן מועמדים בעלי ערך המעוניינים להשפיע על החברה בלי לוותר על בטחון תעסוקתי.

בנוסף, עבור קבוצת הגיל הזאת, יזמות היא מקור משיכה. האם המכללות להוראה יכולות לטפח משיכה זו? יהיה חכם אם המכללות תוכלנה לעודד את היזמות של פרחי ההוראה לצד הליכה גם בשבילי ההוראה המסורתיים. עידוד יזמות פרטית בקרב המורים הצעירים תועיל גם לפרטים וגם לקבוצה וגם למקצוע ההוראה באופן כללי.

סיכום

אמנם ההמלצות המוגשות כאן מתבססות על ממצאים ראשוניים בלבד, ובכל זאת הן עשויות להיות לעזר. מכל מקום, המחקר על קבוצת גיל גדולה זו ממשיך להעמיק והוא עשוי לסייע למכללות להוראה להתאים את עצמן לסטודנטים, המורים לעתיד.

ביבליוגרפיה

Carter, T. (2008). Millennial expectations and constructivist methodologies: Their corresponding characteristics and alignment. Action in Teacher Education, 30(3), 3-10

Elmore, T. (2017). How the last five generations have changed us. Retrieved from https://growingleaders.com/blog/last-five-generations-changed-us/

Howe, N. (2014, October). Introducing the Homeland Generation. Retrieved from https://www.forbes.com/sites/neilhowe/2014/10/27/introducing-the-homeland-generation-part-1-of-2/#356f31b62bd6

Oblinger, D. (2003). Boomers, Gen-Xers, and Millennials: Understanding the new students. Educause, 38(4), 37-46

Piaget, J. (1995). Sociological studies. New York: Routledge

Seemiller, C., & Grace, M. (2016). Generation Z goes to college. San Francisco: Jossey-Bass

Strauss, W., & Howe, N. (1991). Generations: The history of America’s future, 1584 to 2069. New York: William Morrow and Company

Vygotsky, L. S. (1978). Mind in society: The development of higher psychological processes. Cambridge, MA: Harvard University Press